• 10 מיליון כוכביא: פיטר דיאמנדיס עף על החלל

    תחרות האקס פרייז שיזם הציתה התעניינות עולמית בתיירות החלל המסחרית. סיבוב שביעי יצא באחרונה לדרך, אבל פיטר דיאמנדיס כבר חולם על היעד הבא: כריית מתכות נדירות באסטרואידים. שם, הוא בטוח, ממתינים לו טריליוני דולרים
    31/03/2012 | בריאן קולפילד

    כשפיטר דיאמנדיס מדבר בתערוכת האלקטרוני CES, הקהל מקשיב. לאו דווקא בגלל הנושא (החשוב לכל הדעות) עליו הוא מדבר, וגם לא בגלל סגנון הדיבור התכליתי והכריזמטי, אלא בעיקר בזכות רשימת ההישגים שלו, והכסף.

    "השיטה מקולקלת, הגישה לשירותים הרפואיים מסובכת, לא יעילה", אמר באותה תערוכה, והחל יורה נתונים סטטיסטיים: זמן המתנה ממוצע של 21 יום לבדיקה של רופא; שעתיים עיכוב במרפאה; מחסור ברופאים שיגיע בקרוב ל־91 אלף. וזה רק באמריקה.

    פיטר דיאמנדיס

    "החיים מלאים אפשרויות, צריך רק לנצל אותן". פיטר דיאמנדיס בלי כוח כבידה | צילום: ויקיפדיה

    ואז הוא מציב את האתגר (ובצדו הפרס): אקס פרייז בסך 10 מיליון דולר למי שיפתח את הטריקודר הרפואי הראשון. כן, אותו מכשיר יד רב־תכליתי ששימש כציוד רפואי סטנדרטי בסדרה "מסע בין כוכבים". "החדשות הטובות הן שיש לנו טכנולוגיות מדהימות כמו חיישנים אלחוטיים, מחשוב ענן והדמיה דיגיטלית", הוא אומר. "המטרה שלנו היא לחולל מהפכה בשירותי הבריאות".

    זוכה לתמיכה

    דיאמנדיס יודע על מה הוא מדבר. הוא למד רפואה בהרווארד אך מעולם לא התמחה, והוא מגלה עניין רב בחקר החלל והאוקיינוסים, גנומיקה ואינטרנט, טלקום ואינטליגנציה מלאכותית.

    הוא מכיר כמעט כל אחד שהוא מישהו בתחומים הללו ושכנע מחצית מהם להפוך לנאמנים או לתומכים גדולים בקרן אקס פרייז שלו. משפחת אנסארי מימנה את תחרות הפרס המקורית, רכב חלל פרטי; לארי פייג' וסרגיי ברין מגוגל גייסו 30 מיליון דולר כדי לשים רובוט על הירח; ביל ומלינדה גייטס מממנים מכשור משופר לגילוי שחפת; ועכשיו פול ג'ייקובס מקואלקום מסייע להפוך את המכונה הרב־תכליתית של ד"ר מקוי למציאות.

    דיאמנדיס פעיל גם בכמה מהיוזמות העתידיות המבטיחות ביותר באמצעות חממה טכנולוגית לחברות סטארט־אפ, סינגולריטי יוניברסיטי, אותה הקים עם הממציא והעתידן ריי קורצווייל. 

    סינגולריטי יוניברסיטי שנפתחה ב־2008 בעמק הסיליקון, מציעה הכשרה יזמית בסיסית. תוכנית הדגל (עשרה שבועות) תחרותית מאוד: בשנה שעברה הגישו מועמדות 2,200 איש. התקבלו 80. כל אחד מהם שילם 25 אלף דולר כדי לשמוע הרצאות מפיהם של אנשים כמו משקיע הון הסיכון טום באיירס, וינט סרף, מאבות האינטרנט, והסופר טים פריס.

    לדברי דניאל קראפט, מנהל תוכנית פיוצ'רמד (FutureMed) שמתמקדת בטכנולוגיות משנות סדרי עולם ברפואה, "המשימה היא להתחיל לתקוף אתגרים גלובליים גדולים". בינתיים, הם מסתפקים בהתקדמות קטנה: מטרנט שמתכוונת להשתמש במל"טים לאספקת מזון ותרופות לאתרים שאין אליהם גישה; גט־אראונד, שירות שיתוף מכוניות; וביו־מיין המעוניינת לשלוף מתכות בעלות ערך ממכשירים אלקטרוניים שאנשים כבר לא רוצים - כולן התחילו את דרכן בסינגולריטי יוניברסיטי.

    התלהבות מדבקת

    מנקודת מבטו של דיאמנדיס זה לא שהכוס חצי מלאה - היא עולה על גדותיה. החיים, הוא אומר בספר חדש שפרסם, מציעים אפשרויות בלתי מוגבלות, אם רק נמצא דרך לנצל אותן. והוא זה שיראה לנו איך עושים זאת: יאחד את הטוב והמבריק, העשיר והנלהב לכדי בעירה שיכולה לשנות את העולם. "הוא תמיד מנסה למצוא משהו שצריך לעשות, שאף אחד לא עושה, ושהוא יודע שהוא יכול לגרום לו לקרות. והוא אכן עושה את זה", אומר רוברט זוברין, יו"ר מארס סוסייטי, ארגון ללא מטרות רווח שמוקדש לחלל.

    קל להיסחף בהתלהבות. "המשימה שלנו היא להניע פריצות דרך רדיקליות. לאתגר צוותים מרחבי העולם להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי. פשוטו כמשמעו", מסביר לי דיאמנדיס כשאנחנו יושבים על כוס קפה אחרי אותה הופעה ב-CES. נדמה שהוא מאמין כי הוא יכול לגרום כמעט לכל דבר לקרות. והאמת, קשה שלא להאמין לו. עד שהוא מתחיל לדבר על השאיפה האחרונה שלו: להפוך למיליארדר מכרייה של מתכות יקרות ונדירות באסטרואידים. הוא מחייך, אבל לא חיוך מהסוג של "סתם, צוחק". הוא רציני לחלוטין.

    הרעיון, אגב, אינו חדש. סלעים נודדים רבים מתקרבים לכדור הארץ; בנובמבר האחרון חלף אסטרואיד ברוחב 400 מטר במרחק של 201 אלף מייל בלבד מאיתנו. ואז מה? יש אסטרואידים שניתן להאט אותם ולהכניס אותם למסלול סמוך לכדור הארץ, לא ברור עדיין איך דיאמנדיס מתכוון לעשות זאת, אבל אם יצליח, יוכלו מכונות לבצע כרייה בפני השטח, לבקע, לרסק, או לאדות סלעים. 

    הוא עדיין אינו מדבר באופן ספציפי, ואלוהים יודע איך זה ימומן. בכל מקרה, ברור שהוא לא עושה את זה בשביל הכסף. מתשלומי הקרן, מועצות מנהלים שבהן הוא מכהן והרצאות שהוא מעביר, הוא מרוויח אולי 350 אלף דולר בשנה. (השווי של חלקו במגוון חברות מגיע ליותר מ־9 מיליון דולר). המניע שלו דומה לזה של אלו המתחרים באקס פרייז: חלומות על העתיד.

    משיכה לחלל

    דיאמנדיס נולד למהגרים יווניים ובילה את ילדותו בלונג איילנד, ניו יורק, שם רותק לנושא החלל, כשהוא שואב השראה תחילה מהנחיתה על הירח של אפולו 11 ולאחר מכן מההרפתקה הכמעט קטלנית של אפולו 13. הוא חלם להיות אסטרונאוט, אבל הוריו רצו שילמד רפואה כדי שיוכל להיכנס לעסקי הגניקולוגיה של אביו.

    בינתיים, הוא ערך ניסויים בטילים. "היו לי קילוגרמים על גבי קילוגרמים של אשלגן כלורי ומגנזיום, ופוצצתי מגוון של דברים. פעם אפשר היה להזמין את כל הדברים האלה בדואר. אם הייתי עושה משהו דומה היום, היו מסמנים אותי כטרוריסט," הוא אומר. הוא וחברו השליכו פצצה מתוצרת בית לתוך בריכת הילדים כדי לראות כמה גדול יהיה השפריץ. גדול מאוד, התברר.

    ההתפוצצות סדקה את הבריכה. "כל כך נבהלתי!", משחזר דיאמנדיס. מאוחר יותר, הוא וחבר מבית הספר בנו טיל, אותו כינו "מונגו", והלכו לשגר אותו מרוזוולט פילד בלונג איילנד, המקום שממנו המריא צ'רלס לינדברג במטוס ספיריט אוף סנט לואיס בטיסה הטרנסאטלנטית המוצלחת הראשונה ב־1927. מונגו הצליח פחות: "הטיל הזה רדף אחרינו ברחבי השדה", הוא משחזר.

    הוא סיים את התואר באווירונאוטיקה ובאסטרונאוטיקה ב־MIT במקביל לתואר ברפואה בהרווארד, אבל היו אלה הגלקסיות שמשכו אותו באמת. ב־1987 הוא היה שותף להקמתה של האוניברסיטה הבינלאומית לחלל  בצרפת, שהתרחבה עם הזמן מתוכנית לימודי קיץ לסטודנטים מצטיינים למוסד מחקר מוסמך ברמה עולמית.

    אסטרואיד מתפרק (אילוסטרציה)

    השאיפה: כריית מתכות נדירות. אילוסטרציה של אסטרואיד מתפרק | צילום: רויטרס

    עוד לפני שמלאו לו 30, ייסד את אינטרנשיונל מיקרוספייס בעזרת מימון פרטי בסך 2.5 מיליון דולר. החברה זכתה בחוזה מטעם תוכנית "מלחמת הכוכבים" של ממשלת ארה"ב לשגר לוויינים קטנים לחלל, אך נזקקה ל־10 מיליון דולר נוספים כדי לבנות את כלי השיגור. בסופו של דבר, ביטל ממשל קלינטון את התוכנית ודיאמנדיס מכר את החברה.

    "זה היה מצב של הביצה והתרנגולת", מסביר דיאמנדיס. "כדי לגייס כסף, היינו צריכים לזכות בחוזים. הממשלה הייתה היחידה עם פוטנציאל לחוזים גדולים, והיא לא הייתה מוכנה לקחת סיכון. כישלון כזה אפשר לי להבין איזו עוצמה יכולה להיות לתמריץ בצורת פרס".

    במשך שנים לא הצליח האקס פרייז להמריא. בשלהי 1993 חקר דיאמנדיס פרסים שבהם זכו חוקרים והרפתקנים מסוף המאה ה־19 ומתחילת המאה ה־20, ובמיוחד את פרס אורטיג בסך 25 אלף דולר, שאותו גרף לינדברג. עלה בדעתו שפרסים, שיוצרים תחרות, מטרות נועזות וברורות, תאוות בצע, עבודת צוות וראייה לעתיד, יכולים להניב גישות יצירתיות מאוד - ולעתים מטורפות - לפתרון בעיות. באותה הזדמנות גם גילה עד כמה הוא אוהב להציג בפני קהל.

     מקור השראה

    "האקס באקס פרייז היה שמור לשמו של התורם", שנשאר בלתי ידוע למשך זמן רב, מסביר דיאמנדיס. ב־1996, בעודו מוקף בנכדיו של לינדברג, בראש מינהל התעופה הפדרלי ובמנהל נאס"א באותה התקופה, דניאל גולדין, הוא הכריז על תחרות לבניית ספינת חלל פרטית, רב־פעמית. למרות כל הרעש והצלצולים - חלפו שש שנים בטרם מצא תומך לפרס. "כולם אמרו 'לא'", נזכר דיאמנדיס. "לאיש לא היו הביצים והתשוקה העזה".

    ואז הופיעה יזמית הטלקום אנושש אנסארי, שסיפרה לעיתונאים ב־2002 שהיא מעוניינת בטיול בחלל. דיאמנדיס הסתער על ההזדמנות ותיאם פגישה איתה, עם בעלה חאמיד, ועם אחיו עמיר. "איך ששמענו את מה שיש לו להציע, החלפנו מבטים", נזכר עמיר. כעבור שנתיים, כלי רכב של פול אלן, אחד ממייסדי מיקרוסופט, ושל מעצב החלל ברט רוטאן קיים שתי גיחות לחלל בתוך 14 יום, וזכה בפרס על שם אנסארי (היא זכתה להגשים את חלומה, טיסה לתחנת החלל הבינלאומית, ב־2006).

    שוויו של האקס פרייז בחסות אנסארי היה 10 מיליון דולר. 26 המתחרים על בניית ספינת החלל הוציאו 100 מיליון דולר במסגרת התחרות על הכסף. נראה כי זאת לא הייתה הוצאה מבוזבזת: הפרס דרבן את ריצ'רד ברנסון להקים חברה לתיירות חלל מסחרית, וייתכן שאף שימש השראה לג'ף בזוס מאמזון ולאלון מוסק מספייס איקס לזרז את מחקר הטילים שלהם.

    קרן איקס פרייז היא תעשייה זעירה עם 50 עובדים. היא עורכת תחרויות בחינוך, התפתחות גלובלית, אנרגיה וסביבה, מדעי החיים וחקר החלל והימים. סגל הנאמנים שלה עמוס סלבריטאים: הבמאי ג'יימס קמרון; המייסדת המשותפת של ההפינגטון פוסט, אריאנה הפינגטון; קרייג ונטר, היזם והביולוג שהאיץ בממשלת ארה"ב לפענח את הגנום האנושי; המיליארדר ההודי ראטן טטה, מנהיגה של אימפריית הפלדה החמישית בגודלה בעולם; לארי פייג'; אלון מוסק מטסלה.

    אבל האם דיאמנדיס באמת מספק פריצות דרך עולמיות? תחרות שנערכה במימונה של נורת'רופ גרומן הניבה כלי רכב ירחי הממריא ונוחת אנכית. שלושה מתחרים זכו בתחרות לפיתוח מכוניות לא מזהמות שניתן לייצרן בייצור המוני. באוקטובר האחרון זכה במיליון דולר צוות שפיתח דרך יעילה לנקות דליפות נפט, בהשראת אסון דיפווטר הורייזן. הישגים מרשימים, אבל לא ממש משני סדרי עולם.

    מבקרי הפרס - ויש רבים כאלה - טוענים כי יזמים זקוקים לכסף כבר בשלבי הפיתוח, ואילו אקס פרייז מגיע בשלב מאוחר מדי. "אתה יכול להגיד 'אם תיקח על עצמך את העבודה הזאת, אתן לך 500 אלף דולר למימון המחקר'. זהו תמריץ חזק יותר", אומר לואיס ברנסקומב, לשעבר ראש מכון התקנים האמריקאי והמדען הראשי ב־IBM.

    זה נכון, כמובן, בהנחה שאתה מהמר על הצוות הנכון. "כשסוף סוף יפתחו אנרגיית היתוך גרעיני, היא לא תפותח במעבדת ענק. מי שיפתח אותה אלו שני משוגעים שעובדים במחסן", טוען זוברין ממארס סוסייטי, ומצביע על משוגעים לדבר מסוגם של סטיב ג'ובס וסטיב ווזניאק. "בדיוק סוג האנשים שיכולים לקבל עידוד מהאקס פרייז".


    פרסי אקס פרייז בעבר ובהווה:

    - אנסארי אקס פרייז: ברט רוטאן ופול אלן זכו ב־10 מיליון דולר ב־4 באוקטובר 2004 עבור כלי התחבורה החללי הרב־שימושי הפרטי ראשון, שהוביל אנשים 100 ק"מ מעל כדור הארץ פעמיים בתוך שבועיים

    - אתגר הנחיתה על הירח: ב־30 באוקטובר 2009 זכתה מסטן ספייס סיסטמס במיליון דולר עבור כלי תחבורה ירחי שממריא ונוחת אנכית

    - אטומוטיב אקס פרייז: ב־16 בספטמבר חולק לשלושה פרס של 10 מיליון דולר עבור מכוניות פליטה נמוכה (או חשמליות), הנוסעות יותר מ־100 מייל לגלון

    - אתגר אקס ניקוי נפט: ב־11 באוקטובר 2011 זכו אלסטק/אמריקן מארין במיליון דולר עבור פינוי יעיל במיוחד של דליפות נפט באוקיינוס

    תחרויות מתקיימות:

    ארקון אקס פרייז - 10 מיליון דולר עבור סידור של 100 גנומים בעשרה ימים או פחות

    גוגל לונאר אקס פרייז - 20 מיליון דולר להנחתת רובוט על הירח

    קואלקום טריקודר אקס פרייז - 10 מיליון דולר ליצירת מתקן בסגנון ״מסע בין כוכבים״

  • גלריות
    מדורים
    דירוגים
    ראשי