• נעילת מסחר: מלחמת הרשות לני"ע בחברות האופציות הבינאריות

    בנק דיסקונט סוגר את הברז לחברות האופציות הבינאריות, וההערכה היא שכעשר מהן נסגרו או ייסגרו בקרוב; וכיצד הייתה מגיבה הממונה על משאבי האנוש במכון התקנים לקורות החיים שלה עצמה?
    24/03/2017 | הדר חורש, סופהשבוע

    יו"ר רשות ני"ע, שמואל האוזר, נלחם נגד חברות האופציות הבינאריות, המציעות למשקיעים להמר על תנודות שערי מטבע בטווחים קצרים מאוד. אלה אינן השקעות כלכליות, מפני שאין כלכלן המסוגל להעריך על בסיס מקצועי תנודות בטווחים של דקות או שעות. המסקנה שמדובר בסוג של מפעל הימורים זירזה חקיקה האוסרת על אזרחי ישראל לפעול באמצעות החברות. אולם החוק לא מנע מהן להמשיך לספק שירותים באמצעות הטלפון והרשת ללקוחות בחו"ל.

    האוזר לא נח. הוא ואנשיו טוענים שחברות האופציות הבינאריות פועלות בדרכים לא לגיטימיות ומפתות מהמרים, המאבדים לרוב את כספם. הפעילות מישראל מוציאה את דיבת המדינה רעה בעולם, טען האוזר, ושלח לממשלה תזכיר חוק האוסר לחלוטין את פעולת חברות האופציות הבינאריות.

    חברות האופציות הבינאריות. הטענה: מפתות מהמרים | אילוסטרציה: יוטיוב

    לאחרונה, עוד בטרם אושר החוק, החלו החברות לסגור את משרדיהן ולפטר עובדים. ההערכה היא שכעשר חברות נסגרו או עומדות להיסגר בקרוב, ויותר מאלף עובדים צפויים לאבד את מקום עבודתם. "אנחנו שומעים שבנקים מודיעים לחברות שהם מפסיקים לספק להן שירותים והן נאלצות להיסגר", אומר עו"ד אחיעד הראל ממשרד קצנל דימנט, המייצג חברות בענף. "ההנחה היא שהבנקים חוששים בעיקר מעבירות של הלבנת הון של לקוחות בתחום".

    בבנקים מסרבים להתייחס למדיניות כלפי חברות האופציות. אולם מבדיקה שנערכה עולה שבנק דיסקונט קיבל החלטה עסקית לנתק מגע עם החברות בתחום. ספק אם עד שתושלם החקיקה תישאר בישראל חברת אופציות פעילה.

    שקרים קטנים

    מה הסיכוי שתתקבלו לתפקיד בכיר בארגון ציבורי גדול, אם יתברר שקורות החיים ששלחתם כוללים פרטים לא נכונים לכאורה על ניסיונכם המקצועי? התשובה תלויה בארגון. נראה שבתרבות הארגונית של מכון התקנים - גוף האמון על הגנת הציבור מפני יצרנים ומשווקים שאינם עומדים בתקני הבטיחות והאיכות - לא ימצאו בכך פגם.

    לאחרונה נדרשה הנהלת המכון לגייס מנהל חדש למחלקת משאבי אנוש. לאחר בדיקה ומיונים נבחרה לתפקיד סיגל ראובן־בלוך (42). בתפקידה הקודם הייתה ראובן-בלוך מנהלת משאבי אנוש בחברת נתיבי ישראל - החברה הממשלתית לכבישים שססמתה הידועה "סוללים כחוק מגיעים רחוק". על פי קורות החיים שהגישה, טענה בלוך כי בשנים 1998־2003 שימשה כיועצת בכירה לסגנית שר התשתיות. אלא שסגנית השר, נעמי בלומנטל, לא כיהנה בתפקיד במשך חמש שנים, אלא רק שנה וחצי בלבד. בלומנטל פוטרה מכהונתה הקצרה בעקבות פרשת שוחד (פרשת סיטי טאואר) ומאוחר יותר הורשעה במתן שוחד בחירות ובעבירות נוספות. קודם למינויה של בלומנטל לסגנית השר שימשה ראובן־בלוך כעוזרת אישית לבלומנטל.

    הגוף האמון על הגנה מפני הפרת התקן. מכון התקנים הישראלי | צילום: ויקיפדיה, itzuvit

    הדיווח המטעה בקורות החיים התגלה באיחור ועורר תמיהה, שכן גם אם הייתה ראובן־בלוך מדווחת אמת, לא הייתה כשירותה לתפקיד נפגמת. גורמים המקורבים לפרשה העריכו שניסתה להרחיק מעליה את הרושם שזכתה בתפקידיה הקודמים על בסיס קשרים פוליטיים.

    מהדיונים שהתקיימו בהנהלת המכון לקראת אישור המינוי עולה שלפחות חלק מהמנהלים היו מוטרדים משאלת אמינותה של המנהלת, שבמסגרת תפקידה אמורה לחסום גיוס של עובדים המוסרים מידע לא נכון על ניסיונם. את הוויכוח שהתעורר במועצת המנהלים סיכם היו"ר אורי דורי במילים: "המכון נמצא ללא מנהל משאבי אנוש כבר חודשיים, ואני מבקש לאשר את המינוי. אם יתברר שיש דיווח לא אמת, נחזור לחפש מנהל משאבי אנוש. ממליץ לאשר על תנאי".

    בתגובה נמסר ממכון התקנים: "סיגל ראובן־בלוך התקבלה לעבודתה במכון התקנים לאור ניסיונה המקצועי, אשר נבדק ואומת על ידי ועדת איתור. קורות החיים של המועמדת עברו בדיקה נפרדת מוקדמת על ידי חברת השמה מקצועית שאף המליצה עליה. לאחר ישיבת הדירקטוריון ולאור בקשת יו"ר המכון, התבקשה ראובן־בלוך לספק הבהרות, והמכון קיבל את עמדתה, שלפיה הטעות המופיעה בקורות החיים נעשתה בתום לב וללא כוונת זדון. לפיכך הוחלט לאשרר את מינויה".

    לאתר מעריב

  • גלריות
    מדורים
    דירוגים
    ראשי