• ללמוד מההולנדים: כך מנווטים בין חדשנות ורגולציה בכלכלה השיתופית

    כאשר יותר ויותר חברות שמתבססות על כלכלה שיתופית, כמו אובר ואיירביאנבי, נכנסות לשוק, וכאשר המוכנות לשיתוף מוצרים ישנה – עיריית אמסטרדם ושחקנים בכלכלה השיתופית בעיר מדגימים כיצד אפשר לקיים יד ביד טכנולוגיה ורגולציה, מבלי לשכוח את התושבים
    08/05/2017 | שלי קאראבל

    "משמעות הכלכלה השיתופית היא לא הטכנולוגיה, אלא האנשים - שינוי ההתנהגות האנושית", מציין מרטין ארטס, אשר מכנה את עצמו אנליסט של כלכלה שיתופית ב-Crowd Expedition. זהו פרויקט בן ארבע שנים שהחל ב-2013, אשר מעוצב כדי לקבוע את הערך המוסף האמיתי של הכלכלה האמיתית. בשנים האחרונות ארטס ראיין יותר מ-400 יזמים ומומחים בתחום הזה. "השאלות כיום הן יותר על סוגיות חברתיות, לא על טכנולוגיה. על שוק עבודה שלא מתאים לזמנים האלו. ישנם שינויים שנמצאים בדרך, אבל אין מספיק הבנה שזה דחוף לאמץ כלכלה שיתופית".

     המשיכה של ארטס ליזמות ומותגים הובילה למסע בן חמישה חודשים ברחבי אירופה, במהלכו ביקר 20 מותגים. המסע הסתכם בספר שהוציא במימון המונים של 20,000 אירו, "Brand Expedition: A Journey visiting Europe's Most Inspiring Brands". הוא הוכתר כיזם השנה ב-2011 על ידי מגזין היזמות ההולנדי Sprout וכשנה לאחר מכן, כאחד מ"40 המנהיגים האירופאיים מתחת לגיל 40". הוא אף נאם באירוע על כלכלה שיתופית באמסטרדם במרץ האחרון, שאורגן על ידי shareNL ו-Iamsterdam.


    "רק משום שמשהו אפשרי טכנית במקום מסוים, זה לא מבטיח שהוא יהפוך לעכשווי באופן מהיר", ממשיך ארטס. "יש הבדל בין הרציונלי ואמוציונלי. פלטפורמות עמית לעמית (P2P) אונליין כמו אובר, איירביאנבי וקיקסטארטר הן כמו אנשי תיווך. זו הטכנולוגיה, שמנמיכה את הסף בו אנשים יכולים להתחבר, ללמוד להאמין ולחלוק האחד עם השני. פלטפורמות שמורחבות לחוויה המקומית קודם כל (כמו הפתיחה של בתים לאנשים חיצוניים שנעשתה על ידי איירביאנבי) ואז הופכות לעמוקות יותר - הן אלו שהופכות לפלטפורמות גלובליות שמשפיעות על עסקאות מקומיות".

    באמסטרדם לבדה, אתם יכולים לחלוק נסיעה (ואת העלות שלה) עם עד שלושה נוסעים אחרים במכונית חשמלית, דרך Abel; ליהנות מארוחה שיוצרים שפים מקצועי בביתם דרך AirDND (Air Drink 'n Dine) - פלטפורמה שמחברת בין שפים ביתיים לאורחים; לשכור סירה דרך הפלטפורמה הפתוחה של Barqo, אשר מחברת בין בעלי סירות לחובבי התחום, לשיט דרך התעלות הרבות של העיר ואפילו לקרוז בים התיכון; לסעוד לארוחת ערב בסגנון "שלמו כפי יכולתכם" ב-Geef Cafe, שם תוכלו לפי מה שאתם חושבים שהארוחה שווה; ולהצטרף לספריית האופנה LENA כדי לשאול את עיצוב הבגד שאתם צריכים כאשר אתם צריכים אותו, בתמורה לאחוז ממחיר הרכישה.

    בגרעין כל הפעילות הזו עומד המיזם החברתי למטרות רווח shareNL, שמשמש כהאב לפיתוח כלכלה שיתופית לפי אחד ממייסדיו, הרמן ואן ספראנג. הוא והמייסד השותף פיטר ואן דה גלינד עובדים כדי ליצור יותר מערכות משותפות בהן לכולם יש גישה לכל המוצרים והשירותים. זה כולל P2P ו-business-to-consumer - שיוצרות את מה שהם קרואים לו "אקוסיסטם של כלכלה שיתופית". לדוגמא, ב"שדה התעופה סכיפהול ישנה חברה שיכולה לשכור את המכונית החונה שלך כאשר אתם לא נמצאים או בחופשה. אנחנו חושבים שנוכל להחזיק ב-100 אלף מכוניות משותפות בכבישי הולנד בקרוב. יש כעת 8 מיליון מכוניות, לכן זה מאתגר. אבל אנחנו חושבים שאנחנו יכולים לעשות זאת, ובעתיד הלא רחוק", מסביר ואן ספראנג.

    רגולציה לעומת חדשנות

    המפתח לתפעול חלק, לדברי ואן ספראנג, הוא להשיג את האיזון הנכון בין חדשנות ורגולציה - משהו שהשלטון המקומי של העיר אמסטרדם עבד עליו בשנה האחרונה, ודורבן על ידי מקור בלתי נדלה של תלונות מצד אזרחים, אשר האשימו את איירביאנבי בצפיפות איומה בעיר במהלך חודשי הקיץ.

    העירייה מעריכה כי 5% מכל הדירות באמסטרדם רשומות באתרי השכרת דירות לנופש - המספר הגדול ביותר באיירביאנבי. הסכם שנחתם ב-2014 בדיוק הוחלף בינואר האחרון על ידי איירביאנבי עצמה, בהסכם שמכיל רגולציות מחמירות יותר ו"מדיניות" הפרה.

    84% מתושבי אמסטרדם אמרו כי ישמחו לחלוק, אפילו עם זרים | צילום: fotolia

    בעלי בתים באמסטרדם היום, יכולים להשכיר את הנכסים שלהם עד ל-60 יום בשנה ועד לארבעה אנשים במקביל (עם מרחב תמרון למשפחות שיש להן ילדים קטנים), אחרת הם יסווגו כ"מלון בלתי חוקי" עם קנסות של עד ל-20 אלף אירו לעברה, ויעמדו בפני איום מידי של סגירה. איירביאנבי הסכימה לאכוף את הרשימות שלה עצמה, ולפרסם את החוקים החדשים באתר שלה, עם לינק לאתר של עיריית אמסטרדם, שמסביר את הקודים של העיר - כמו איסוף זבל, הקטנת רעש וכדומה. בשנה שעברה, העיר סגרה כ-300 "מלונות בלתי חוקיים" - הוכחה שבעוד שתיירות היא מנוע צמיחה, היא לא יותר חשובה מאשר הזכויות של משלמי המיסים.

    שיתוף מעלה גם את הסוגיה של ביטוח. "סטארט-אפים חדשים תמיד שואלים אותנו לגבי ביטוח", מודה ואן ספראנג, "במיוחד בנוגע לשיתוף מכוניות. יש לנו חברה הולנדית שמעורבת - Achema - המבטחת ההולנדית הגדולה ביותר - אבל חברות הביטוח הגדולות צריכות לקחת חלק גדול יותר". ראש דירקטוריון חברת הביטוח AXA, דניס דוברנה, אמר בפורום הנשים בדוביל בדצמבר האחרון כי AXA מחפשת לספק ביטוח לפי דרישה - כמו בפלטפורמת שיתוף הנסיעות BlaBla.

    זו תהיה התחלה יקרה עבור המבטחים: נושא שצובר תשומת לב מידית הוא הערכת מאגר הסיכון בשוק הכלכלה השיתופית החדש. אך זה נראה כמו סיכון ששווה לקחת. לפי מחקר מ-2013 על הפוטנציאל של צריכה שיתופית, 84% מתושבי אמסטרדם שהשתתפו בסקר אמרו כי הם ישמחו לחלוק, אפילו עם אנשים שהם לא מכירים. תוסיפו לכך את העובדה שהכלכלה השיתופית צומחת מהר.

    ובאשר לעתיד? "אף אחד לא שמע על איירביאנבי לפני 10 שנים", מציין המייסד השותף של shareNL ואן דה גלינד. "כיום זוהי אחת מחברות האירוח הגדולות ביותר בעולם". הוא משוכנע במיוחד שמכוניות ללא נהג יגיעו. מהר מאוד. "ראיתם את אובר קונה את Otto, ותוך עשר שנים נראה מכוניות ללא נהג באובר", הוא גורס. "תראו את הבינה המלאכותית ואת ההבטחה הנרחבת שלה לשחרר אנשים מכוח עבודה משעמם", הוא ממשיך, "אבל זה שם את כל שגרת העבודה בסיכון. ומה יקרה אם או כאשר מחשבים יחלו לעבוד?"

    ShareNL עובדת על פרויקטים שונים כדי להעריך את עתיד העבודה. בינתיים, דו קיום הוא מפתח לקיום מורשת של חברות וצמיחת פלטפורמות שיתוף. זה לא משחק סכום-אפס, אלא השינוי שמגיע. "החברות המצליחות ביותר כיום הן פלטפורמות", ואן דה גלינד ממשיך. "יותר אנשים מבצעים נסיעות ברחבי אירופה במכוניות BlaBla מאשר במכוניות רגילות. היצע וביקוש הפכו לפונקציה של שידוך בפלטפורמות. אפל וגוגל יודעות מה אתם רוצים עוד לפני שאתם יודעים.

    בשורה התחתונה, מדובר ביעילות, איסוף מידע ושימוש. ויש את האלמנט האנושי שנכנס כפקטור, והממשלות הן אלו שצריכות לעקוב אחר השינויים ולהבטיח שהצד החברתי לא נותר מאחור.

  • גלריות
    מדורים
    דירוגים
    ראשי