• השיעור שצריכות ללמוד המשפחות האמידות בעולם בניהול קרנות

    המשפחות האמידות בעולם אינן נתונות להגבלות רגולטוריות ולדפוסי התנהגות זהירים במיוחד, כמו משקיעים מוסדיים. לעומת זאת, יש להן מה ללמוד מהשקעותיהן של קרנות האוניברסיטאות הגדולות
    25/09/2017 | גרי לבנת

    למשפחות האמידות ביותר בעולם יש יתרון התנהגותי משמעותי על פני משקיעים מוסדיים. הן משוחררות ממגבלות ואינן צריכות לעמוד בציפיות של משקיעים או גופים רגולטוריים.

    משקיעים מוסדיים "סובלים" מהעובדה שהפסדים מורגשים יותר מרווחים, כלומר כאשר גוף מוסדי מצליח להשיג תשואות העולות על מדדי הייחוס שלו, הוא לרוב לא יקבל על כך קרדיט רב, אך כאשר יציג הפסדים, הוא יספוג ביקורת קשה על כך. עובדה זו מביאה מנהלי השקעות לקחת פחות סיכונים ולהימנע מכלי השקעה שעלולים לייצר הפסד בתיק. מנגד, משקיעים פרטיים יכולים להתנהל בחופשיות רבה יותר כדי להשיג תשואות טובות יותר לאורך זמן.

    משקיעים פרטיים יכולים לנצל זאת ולהחזיק אחוזים גבוהים בכלי השקעה אלטרנטיביים ולא נזילים, אשר עשויים לספק להם יתרון יחסי לאורך זמן. כך למשל, הם יכולים להשתמש יותר במכשירים פאסיביים לאורך זמן, כמו תעודות סל העוקבות אחר מדדים וניתנות לרכישה והחזקה בעלויות נמוכות. מחקר של הכלכלן נוריאל רוביני מאוניברסיטת ניו־יורק הציג לאחרונה, כי 71% מהמשפחות האמידות ביותר בעולם עושות שימוש בכלי השקעה פאסיביים.

    המשפחות האמידות בעולם גם משתמשות בדרך כלל ביועצים חיצוניים, שירותי פמילי אופיס, כדי לנטרל הטיות פסיכולוגיות. כך אדם אובייקטיבי מנהל את השקעותיהם, על פי אסטרטגיה משפחתית ארוכת טווח. יחד עם זאת, התנהלותם אינה מושלמת, גם כאשר בוחנים אותה לעומת השקעות ארוכות טווח אחרות.

    קרנות התרומות משיגות ביצועים גבוהים יותר. אוניברסיטת ייל | צילום מסך מיוטיוב

    כך למשל, בשנים האחרונות נהוג לבחון את אופן ההשקעה של קרנות התרומות של האוניברסיטאות הגדולות בעולם, שכן אופק ההשקעה שלהן הוא ארוך מאוד. בעיקר נהוג להשוות את ביצועי הקרנות של אוניברסיטאות ייל, פרינסטון והרווארד. קרנות אלו השיגו ביצועים טובים בהרבה אל מול תיקי המשפחות האמידות בעולם, וזאת בעיקר לאור העובדה שהן עושות שימוש יעיל יותר בהון שלהן. הסיבות הן לקיחת סיכון גבוה יותר וראיית ההשקעות לטווח ארוך.

    מחזיקים ומפסידים

    מהנתונים המפורסמים לציבור, קרנות האוניברסיטאות מחזיקות מעט מאוד כספים במזומן לעומת המשפחות האמידות. כיום, לפי נתוני הפמילי אופיס הגדולים בעולם, ההחזקה הממוצעת של משפחות אלו במזומן מגיעה עד ל־25%, לעומת קרוב לאפס באוניברסיטאות. הסיבות להחזקת המזומן הן בעיקר ריביות נמוכות בשנים האחרונות והחשש מעליות ריבית. החזקה זו במזומן מייצרת הפסדים לאורך השנים, הנובעים מהאינפלציה, גם כשזו נמוכה יחסית.

    המשפחות האמידות בעולם גם מתאפיינות בהקמת עסקים פרטיים גדולים, אשר לעיתים הופכים לחברות ציבוריות נסחרות, כך שנוצר הון משמעותי, שכמעט כולו מוחזק במניה אחת. מובן שהחזקה במניה אחת מייצרת תלות גדולה מדי בה, ולכן משפחות אלה חייבות לייצר גיוון בתיק ההשקעות שלהן.

    לסיכום, החזקה גבוהה במזומן או בחברה אחת עשויה לפגוע משמעותית במשפחות האמידות ביותר לאורך זמן, ואף לסכן את שימור ההון לדורות הבאים. יחד עם זאת, ההחזקה חסרת המגבלות בהון פרטי יכולה לייצר יתרון השקעתי משמעותי. משפחות אלה צריכות בעיקר לבחון כיצד קרנות האוניברסיטאות הגדולות בעולם בוחרות לנהל את סכומי העתק שהן מקבלות בתרומות כל שנה, להבין ולנצל את היתרון בדפוסי ההתנהגות שלהן בתחום ההשקעות. כך יוכלו להשיג תשואות עודפות לאורך זמן.

  • גלריות
    מדורים
    דירוגים
    ראשי