• ימי הנגידה: בכירים במשק מעריכים כי כהונתה של פלוג תוארך

    בחמש שנות כהונתה לא הפתיעה נגידת בנק ישראל – היא ניווטה את הבנק בתקופה לא פשוטה, דבקה בדרכה השמרנית, השמיעה ביקורת עניינית וגם ידעה להפסיד בכבוד. אך קרנית פלוג לא הפכה חביבתם של נתניהו וכחלון, ובקרוב יחליט רה"מ אם למנותה לכהונה נוספת
    16/03/2018 | הדר חורש, סופהשבוע
    בקיץ הקרוב תשלים נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, חמש שנות כהונה. על פי החוק, כהונתה הייתה אמורה כבר להסתיים, אולם היא תסתיים רשמית רק בנובמבר. פלוג נכנסה לתפקידה כממלאת מקום הנגיד לאחר שבקיץ 2013 החליט סטנלי פישר לפרוש מתפקידו.

    פלוג לא הייתה הבחירה המועדפת על ראש הממשלה בנימין נתניהו והוא חיפש בנרות אחר מועמד אחר. השמות שהועלו, כלכלנים ידועים בישראל ובחו"ל, נפלו בזה אחר זה. פלוג, כלכלנית מוערכת שצמחה מתוך בנק ישראל, מונתה בלית ברירה כממלאת מקום, ורק כשכלו כל השמות מינה נתניהו את פלוג - בחמיצות בלתי מוסתרת.

    פלוג לא הפתיעה - לא את אוהדיה ולא את מבקריה. היא הצליחה לנווט את הבנק בתקופה לא פשוטה, דבקה בדרכה השמרנית, השמיעה ביקורת עניינית - בעיקר על מהלכים פופוליסטיים של משרד האוצר, אבל ידעה גם להפסיד בכבוד.

    פלוג | צילום: אריק סולטן

    בתחילת דרכה היא נאלצה להתמודד עם השוואות לא מחמיאות לקודמה פישר, כוכב בכלכלה העולמית וחביבו של ראש הממשלה. פלוג הייתה בת טיפוחיו של פישר והומלצה על ידו להחליפו. בתחילת דרכה כממלאת מקום הנגיד טענו רבים שהיא מתייעצת עם פישר בכל החלטה ושפישר ממשיך לכהן כ"נגיד צללים". אולם, בסביבתה אומרים שזמן קצר לאחר פרישתו ובעיקר לאחר מינויו לסגן יו"ר הפדרל ריזרב האמריקאי חדל פישר לעקוב מקרוב אחר המתרחש בישראל (בשנה שעברה הוא פרש מסיבות אישיות).

    בבנק ישראל חשו מיד בשינוי: פלוג, שהגיעה ממחלקת המחקר של הבנק, הרחיבה את מעגלי ההתייעצויות. בצמרת הבנק אוהבים את מנהגה לזמן לישיבות המקצועיות גם עובדים זוטרים ולהקפיד לשאול אותם אם הם מסכימים עם עמדת מנהלי המחלקות שלהם.

    לבנק ישראל שני תפקידים מסורתיים: ניהול המדיניות המוניטרית, בעיקר באמצעות קביעת שער הריבית הבסיסית במשק, ופיקוח על המערכת הבנקאית. ניכר שבדוחות ובחוות הדעת של בנק ישראל תחת הנהגתה הודגשו נושאים חברתיים היקרים ללבה של הנגידה, בהם הפערים החברתיים, משבר הדיור והשכר. תחומים אלה התבטאו גם בדוחות בינלאומיים שמפרסמים גופים בינלאומיים על כלכלת ישראל. במקרים רבים מושפעים דוחות אלה מתדרוכים ומחקרים הנערכים בבנק ישראל.

    בתחום המדיניות המוניטרית נכנסה פלוג לתפקידה בתקופה מוזרה, שבה נכתבים ספרי הכלכלה מחדש. בעקבות המשברים הבינלאומיים הורידו כל הבנקים המרכזיים את הריבית למינימום. כמדינה המנהלת משק פתוח למסחר הבינלאומי, לא הייתה לישראל ברירה אלא להפחית גם כאן את הריבית למינימום. במחצית הראשונה של כהונתה הפחיתה הוועדה המוניטרית בראשות פלוג את ריבית בנק ישראל (הריבית שמשלם הבנק לבנקים על הכסף המופקד אצלו ושממנה נגזרים שערי הריבית במשק כולו) למינימום של 0.1% לשנה, ומאז חדלה הריבית לשמש מכשיר בידי בנק ישראל.

    ללא אפשרות תמרון בשערי הריבית, הוגבלה מאוד יכולתה של פלוג להשפיע על שער המט"ח. שער הדולר עלה אומנם בתחילת כהונתה, אך שב וצנח, והיום הוא נמוך בכ־3% מהשער שבו פתחה את כהונתה, כ־3.63 שקלים לדולר. שיעור השחיקה נראה נמוך, אך בהתאמה לעליית מחירי השכר ותשומות אחרות, הכנסות היצואנים נשחקו ביותר מ־5%.

    היצואנים נשאו עיניים כלות לנגידי הבנקים בארה"ב ובאירופה, שפעלו להורדת שערי הדולר, היורו והפרנק השוויצרי בדרכים יצירתיות כדי להעניק עירוי לכלכלה העולמית.

    המבקר החריף ביותר של פלוג הוא יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה והיועץ הכלכלי הבכיר לראש הממשלה, פרופ' אבי שמחון. "בנק ישראל מקשה על כלכלת המדינה והתפתחותה בגלל ההגנה הקנאית על השקל", אמר שמחון בכנס כלכלי. "השמירה על המטבע מעוותת את המשק.

    הביקורת שבה ועלתה בעקבות המשבר בטבע, שהביא לפיטורים של אלפי עובדים. תוכנית השיקום של החברה חשפה שכמה ממפעליה אינם תחרותיים יחסית למפעלים בחו"ל. מנהל בכיר במשק אמר השבוע שאם בנק ישראל היה מחליש את שער השקל, היה אפשר להציל לפחות חלק ממקומות העבודה.

    בתחום המטבע המשיכה פלוג את מדיניות קניות המט"ח, בניסיון למתן תנודות אקראיות או ספקולטיביות. רכישות אלה הסתכמו בשנה שעברה בכ־6.6 מיליארד דולר. מבקריה של פלוג טוענים שאין לבנק ישראל סיבה להחזיק ביתרות עצומות העולות על יותר מ־113 מיליארד דולר, גבוה מהתקרה שקבע בנק ישראל עצמו.

    ההשקעה האדירה במטבעות נשחקים גרמה לבנק הפסדי עתק, שהסתכמו בשנים 2015־2016 בכ־17 מיליארד שקל. "ההשקעות של בנק ישראל במטבע חוץ בניסיון להגן על השקל חוללו נזקים אדירים. מדובר בהפסדים לא פחות גדולים מההפסדים שהיו נגרמים למשק כתוצאה ממיתון", טוען כלכלן בכיר באקדמיה.

    בבנק ישראל הודפים את הביקורת וטוענים שההפסדים הם נחלת העבר. בדוחות שיפורסמו בקרוב יצביע הבנק דווקא על רווחים מהשקעות כתוצאה מהתייצבות שוקי המטבעות והשקעות חדשות בשוקי ההון. המשמעות של מדיניות ההשקעות החדשה היא שהבנק והמשק הישראלי עלולים לספוג נזקים גדולים אם יתאמתו החששות ממפולת בשוקי המניות.

    הסגנון השקט של פלוג לא מנע מאבקים קשים עם שר האוצר משה כחלון. פלוג התנגדה לכוונות כחלון ונתניהו להוריד מסים לנוכח גבייה גבוהה מהחזוי. השניים התקפלו והסתפקו בהפחתות מסים שוליות. לפני שנתיים דרשה פלוג מהאוצר להכביד את נטל המסים כדי לממן הגדלת הוצאות אזרחיות. כחלון התעלם במפגיע מההמלצות. הוא הגדיל אומנם את ההוצאות החברתיות, אבל הגידול בהכנסות, שבנק ישראל לא צפה, אפשר לעשות זאת ללא הגדלת המיסוי.

    הקושי להוריד את מחירי הדירות גרם לאנשי האוצר להאשים את מדיניות הריבית הנמוכה במחירים הגבוהים. חלק מהבעיה נפתרה במיסוי על המשקיעים בשוק הדירות. בנק ישראל תרם את חלקו באמצעות מהלכים שייקרו את המשכנתאות והגדילו את ההון העצמי הנדרש לקבלת הלוואה. הבנק נימק את המהלכים ברצון להגן על הבנקים מפני לווים שיתקשו לעמוד בהחזר. אחת התוצאות הייתה פגיעה בעשירונים הנמוכים, המתקשים לממן דירה ללא הלוואה נוחה.

    הוויכוח בין פלוג לכחלון החריף על רקע מאמצי האוצר להרחיב את התחרות בתחום הבנקאות והאשראי לציבור. כחלון ביקש לעודד חברות מסחריות להיכנס לשוק האשראי ולהתחרות בבנקים. בנק ישראל, האחראי ליציבות המערכת הבנקאית, ביקש לשמר את השליטה בשוק ולהכניס לפיקוחו גם את החברות הלא בנקאיות. כחלון דרש להוציא מהבנקים את חברות כרטיסי האשראי כדי שיוכלו להתחרות באופן חופשי בשוק. פלוג התנגדה למהלך מחשש לחוסנם של הבנקים.

    תוצאת המאבק הייתה ניצחון חלקי למשרד האוצר: רשות שוק ההון הכפופה לו חלקית מפקחת על החברות החוץ בנקאיות. שתי חברות האשראי הגדולות יופרדו מהבנקים, והשלישית, ויזה כאל, תישאר בבעלות דיסקונט והבינלאומי.

    מחלוקת נוספת התעוררה על רקע הבקשה למיזוג בין שני הבנקים הבינוניים - אגוד ומזרחי טפחות. כחלון ואנשי משרדו מתנגדים מתוך חשש לצמצום התחרות במערכת הבנקאית. בבנק ישראל דוגלים באופן מסורתי בהגדלת כוחם של הבנקים הבינוניים, בנימוק שרק בנק גדול יוכל לשנות את השוק הנשלט על ידי הדואופול של לאומי והפועלים. המחלוקת תוכרע ככל הנראה על ידי הרשות להגבלים עסקיים.

    בחודשים הקרובים צפוי ראש הממשלה להחליט אם להאריך את כהונתה של פלוג או לאתר נגיד חדש. פלוג, מעריכים בקרבת ראש הממשלה, לא נעשתה בחמש השנים האחרונות מקורבת אליו. הם נפגשים אחת לחודש במקרה הטוב, ומאז תחילת השנה נפגשו ככל הידוע רק פעם אחת לפגישת עבודה. גם עם שר האוצר יחסיה אינם יותר מתקינים.

    עם זאת, גורמים בכירים במשק מדגישים כי פלוג בוודאי לא הפריעה לשר האוצר ולראש הממשלה ליישם את מדיניותם הכלכלית. בחירתה לכהונה נוספת תהיה מבחינתם יותר מסבירה, ובכל מקרה לא רק ברירת מחדל נוחה.

    לאתר מעריב

  • גלריות
    מדורים
    דירוגים
    ראשי