• מתחתנים? כדאי שתחשבו פעמיים לפני שאתם חותמים בחיוך רחב על הכתובה

    המוסד היהודי העתיק, שבו מתחייב הגבר לשלם לרעייתו סכום כסף אם יגרש אותה, הוא עדיין חוזה מחייב. הסכום שבו נוקב החתן מול עדים ומול כלתו ילווה אותו כל חייו, וגם אחרי מותו
    28/08/2019 | עו"ד ורד רוס־מרוז

    כידוע, כל גבר יהודי שעומד מתחת לחופה בחתונה אורתודוקסית חותם בפני עדים על "כתובה", מסמך שנמסר לאישה לעת הקידושין. במסגרת הכתובה, מתחייב כל בעל כלפי אשתו, בין היתר, לפרנס אותה במהלך נישואיהם, ולשלם לאישה את הסכום שנקב בכתובה במקרה שיגרש אותה או ילך לעולמו. בעבר נועד תשלום זה להגן על האישה מפני קלות ראש של בעלה בגירושיה, "שלא תהא קלה בעיניו להוציאה". אך גם בעידן המודרני יש לכתובה תוקף משפטי מחייב, בנסיבות המתאימות.

    השיפוט בענייני הכתובה, לעת הגירושים, נמצא בסמכותם הבלעדית של בתי הדין הרבניים, ואלה מכריעים על פי הדין היהודי. זאת בניגוד לסוגיות של רכוש, אחריות הורית ומזונות בין בני זוג, אשר גם בתי המשפט לענייני משפחה מוסמכים לדון בהם. אישה המעוניינת לקבל את סכום כתובתה מגישה תביעה מתאימה לבית הדין הרבני, ואפשר שתהיה זכאית לקבלו מבעלה, ואף צמוד מדד, אם לא יימצא פגם בהתנהגותה ותוכח אשמתו של הבעל בגירושין.

    כמו כל חתימה, גם לזו על הכתובה יש השלכות | צילום: shutterstock  

    לדוגמא, הבעל יחויב לשלם לאשתו את סכום כתובתה, אם הגיש נגדה תביעת גירושין בשעה שהיא אינה מעוניינת בכך ולא נפל רבב בהתנהגותה. גם בעל שעזב את הבית, ועבר לגור עם מאהבת, יידרש לשלם את דמי הכתובה, למרות שאשתו היא זו שתבעה להתגרש.
    מאחר ולרוב מדובר בתלונות הדדיות, מנסים בתי הדין להתחקות אחר שורש הסכסוך ולאו דווקא פועלים בהתאם לבן הזוג שפתח בהליכים.

    אין כפל מבצעים

    הסכום הנקוב בכתובה נתון לביטול או להפחתה במקרה שבית הדין הרבני משתכנע שמדובר בסכום מוגזם, המכונה "אסמכתא". למשל, בעל שהתחייב במיליוני שקלים, כשברור לכל האורחים - וגם לכלה - שהבעל בחר בסכום זה לשם הכבוד, ואין ולא יהיו לו סכומים כאלו. יחד עם זאת, סכום כתובה מוגזם לאו דווקא יפסל כולו, שכן יש דיינים שעשויים לפסוק רק חלק מסכום, בבחינת "פיצוי כתובה". בשנת 2016 הפחית בית הדין הרבני האזורי בירושלים סכום כתובה מקורי של 520 אלף שקל, והעמידו על סך 120 אלף שקל, אחרי שהתרשם שמדובר בחתן צעיר שנקב בסכום מופרז.

    המציאות מלמדת שרבים הגירושים שבהם אין הנשים מקבלות את כתובתן. לא מעט נשים יוזמות היום את הגירושים, גם ללא עילת גירושין כנגד הבעל, והן כמובן אינן זכאיות לגבות ממנו את כתובתן ומראש לא מנסות. סיבה מרכזית נוספת היא חלוקה שווה של רכוש שנצבר בנישואין על שם הבעל, מכוח חוק יחסי ממון בין בני זוג.

    בהתאם לפסיקה הנוהגת בבתי הדין הרבניים, אין האישה זכאית ל"כפל מבצעים", כלומר תשלום כתובה בד בבד עם תשלום זכויות ממון שנצברו לבעל בתקופת הנישואין. הרי לולא הוראות החוק המודרני, היה הבעל נשאר עם זכויותיו שצבר על שמו ונותן הכתובה בלבד. זו גם הסיבה שברוב הסכמי הגירושין שבהם חולקים הצדדים ברכוש, מוותרת האישה על כתובתה.

    כללי המשחק משתנים והופכים ודאיים יותר, כאשר מדובר בתביעת אישה כנגד יורשי בעלה על פי צוואתו, לסכום כתובתה. חוק הירושה הישראלי קובע בסעיף 104 שסכום הכתובה של האלמנה כמוהו כמו כל חוב אחר שהמוריש חייב טרם מותו, ויש לנכותו מהרכוש המגיע ליורשים ולשלמו לאישה - ובלבד שסכום הכתובה אינו עולה על סכום סביר.

    תביעות אלו נדונות על פי רוב בבית המשפט לענייני משפחה, אשר משולל סמכות לדון בשאלות הלכתיות של נישואין וגירושין, ועל כן, על דעת רוב העוסקים בתחום, אינו יכול לשלול מאישה את כתובתה מנימוקים הלכתיים. בית המשפט כן מוסמך לשערך את הסכום ולבחון את סבירותו ביחס לגודל העיזבון.

    על כן יידע כל גבר יהודי, שלכתובת אשתו יש תוקף משפטי, הן בגירושין והן בחלוקת עיזבונו לאחר מותו.

    לסיום עולה שאלה מעניינת: האם יש בכוחו של הסכם ממון - טרם הנישואין - כדי לבטל את חיובה של הכתובה שתחתם בחופה? על פי הפסיקה, ויתור של אישה על סכום הכתובה, מכוח הסכם ממון, צריך שיעשה במפורש ולא במשתמע, אך הנושא מורכב ואינו חד משמעי. על כן מוטב לשקול התחייבות בסכום נמוך בכתובה, שלא יעמוד לרועץ לעת פרידה או פטירה.

    הכותבת הינה עורכת דין ומגשרת בתחומי משפחה וירושה.

    "מובהר כי אין באמור בכתבה זו כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד, האמור בה הנו תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושא. בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעו״ד מנוס/ה בענייני משפחה וירושה"

  • גלריות
    מדורים
    דירוגים
    ראשי