• דוד ברודט: "בין שליש לחצי מהציבור בישראל אינו נהנה מהחגיגה במשק

    מנכ"ל משרד האוצר לשעבר דיבר הבוקר בכנס שערכו משרד עורכי הדין יהודה רוה ושות' ו-KPMG סומך חייקין והדגיש כי על אף שהנתונים המאקרו כלכליים "טובים על פניו" – "בטווח הארוך ישנם תהליכים וזרמי עומק שצריכים להדאיג אותנו"
    02/01/2020 | מערכת פורבס
    מנכ"ל משרד האוצר לשעבר דוד ברודט נשא דברים בכנס משרד עורכי הדין יהודה רוה ושות' ופירמת הייעוץ הכלכלית KPMG סומך חייקין, תחת הכותרת "2020 - הכלכלה לאן".

    את דבריו פתח בסיכום לשנת 2019. "אם הייתי צריך לסכם את 2019, כפי שהסתיימה, אז מהנתונים המאקרו כלכלים אנו רואים שנה טובה על פניו. נתוני הצמיחה סבירים ועומדים על 3.3%. נתוני האבטלה מצוינים. האינפלציה עומדת על חצי אחוז וזה נהדר. יש עודף במאזן התשלומים. הציבור קונה, מבלה ונוסע לחו"ל. יש אפילו תחושה של חגיגה, אבל אני רוצה לומר בצורה ברורה: החגיגה הזו לא מחילה את מרבית תושבי ישראל. בין שליש ולחצי לא נהנים מהחגיגה הזו. ראינו בימים האחרונים את הפרסומים על דו"ח העוני של המוסד לביטוח לאומי ודו"ח נוסף של מכון טאוב, ושניהם מעידים שהתמונה לא טובה. אנו נמצאים במקום לא טוב מבחינת פערי הכנסות, עוני ובאי שוויון בחלוקת ההכנסות. אלו נתונים ששמים אותנו במקום לא טוב ביחס למדינות מערביות אחרות. בטווח הארוך והעמוק יותר ישנם כמה תהליכים וזרמי עומק כלכליים וחברתיים שצריכים להדאיג אותנו".

    בהקשר לכך ברודט ציין כי "יש לנו בעיות גדלות במערכות תשתיות, רפואה, חינוך ותחבורה ציבורית. אלו נושאים שמעסיקים את הציבור הישראלי לא פחות מהנסיעה הבאה לחו"ל. סוגייה נוספת היא השתתפותם של הציבור החרדי והערבי במשק הישראלי. קצב גידול החברה החרדית והערבית הוא הגבוה ביותר במערב, ואילו נתוני ההשתתפות שלהם במשק נמוכים מאוד. אם מישהו חושב שאם לא נטפלים בבעיה הזו היא תיעלם - הוא טועה והבעיה רק תגדל. גם אם הצמיחה תעמוד על 3% בשנה הבאה - זה לא משהו להתרשם ממנו. בהשוואה למדינות ה-OECD נתוני הפריון במדינת ישראל נמוכים, גם כשהתעסוקה גבוהה - שילוב הנתונים האלה אומר כי אנו עובדים ביעילות נמוכה".

    מימין: חגי אולמן, מירי יוסקוביץ, דוד ברודט, זאב נהרי ויהודה גלאט | צילום: יורם בוזגלו

    ברודט אף ציין כי "בדירוג הבינלאומי לא התקדמנו בעשור האחרון. עשר שנים אנו עומדים באותו מקום. יש מדינות שירדו. יש שעלו, אנו נשארו במקום ה-25 מתוך 190 המדינות. חשבנו שנתקדם יותר אבל זה לא קרה. המדינות שהשיגו את ישראל בעשור החולף הן אלו שהצליחו להתאים את עצמן טוב יותר לשינויים הכלכליים".

    למצב הביטחוני התייחס בקצרה כשאמר: "אני לא רוצה להעכיר את המצב רוח בתחילת השנה, אבל אלו דברים שמאוד משפיעים על הכלכלה הישראלית ולא לטובה."

    תקציב זה לא רק מספרים

    ברודט, אשר שימש כמנכ"ל האוצר בשנות ה-90', התייחס למשבר הפוליטי ולבחירות הקרבות כשאמר כי "יש בחירות שלישיות בתוך שנה וזה מצב שהוא לא טוב לכלכלת ישראל. במשך שנה הכלכלה עובדת על טייס אוטומטי ואין תקציב לשנה הזאת. הייתי מנכ"ל האוצר, ובזמני לא היו דברים כאלה. זה מצב לא טוב שאין תקציב מסודר למדינה ותקציב זה לא רק מספרים, זה תוכנית עבודה מסודרת של המשק הלאומי.

    "מערכת הביטחון לא מוציאה לפעול את התר"ש שלה. מערכת הבריאות במצב קשה, מערכת החינוך - ככה וככה כמו שראינו באחרונה ומאיך שאנו רואים את זה כעת - שנת 2020 תהיה שנה לא חשובה. שנה מוחמצת. הבעיות האלה מתווספות על כך שזה לא רק תקציב. בסוף כל זה משפיע על שערי ריבית, שערי חליפין ועל כל הסביבה הכלכלית שאנו חיים בה. גם אם תקום ממשלה ייקח זמן עד שתקום ועד שתהיה תקציב. התוצאה של התקציב 1/12 זה הקטנת הוצאת הממשלה, כי לא מביאים בחשבון גידול באוכלוסייה, תוספות שונות, תמיכות כאלה ואחרות. זה ייגמר נמוך גם בגלל שמדובר במעין קיצוץ רוחבי על כל הוצאות הממשלה.

    "אז איך בכל זאת המשק מתפקד? כי יש משק פרטי ועסקי שמתפקד. זה משק שלומד לחיות ללא ממשלה. זה טוב שיש פירמות ומשק עסקי טוב עם מנהלים ויזמים ומשווקים ומממנים אבל זה לא אומר שזה הדבר האידיאלי שהייתי ממליץ עליו לאורך זמן. אפילו התעשיות היותר טובות שלנו, תעשיית ההייטק הכוכב המניע שלנו - צריכה בסופו של דבר ממשלה".

    ברודט הוסיף כי "אנו יודעים לטפל בבעיות מורכבות בנושאים ואפילו באופן אישי היה לי ניסיון בכך, אבל בדרך כלל אנו מטפלים בבעיות כשהחרב כבר על צווארנו אבל הרבה יותר טוב ונכון לעשות זה מבעוד מועד. אין לנו את הלוקסוס שלא להתמודד עם שאלות היסוד של מדינת ישראל".

    בהמשך דבריו, מנה ברודט ארבעה אינדיקטורים כלכליים גלובליים אשר לדבריו "ישפיעו מאוד על הכלכלה הישראלית בשנת 2020" וביניהם: "מלחמת סחר שהנשיא האמריקאי דונלד טראמפ יזם מול סין, אבל גם מול אירופה, קנדה ומקסיקו ודרום אמריקה". לדבריו, הביטויים של המלחמה בין סין לארה"ב, יעצבו את העשור הקרוב ואנו נצטרך להסתגל ולחיות בין שתי המעצמות האלה וזה לא פשוט. "כרגע אנו פרו אמריקאים, אבל הם לא אוהבים את העובדה שאנו עושים עם סין עסקים, וגם הסינים לוחצים עלינו מהכיוון שלהם. אנו נצטרך לנווט בין שתי הענקיות האלה".

    האינדיקטור השני שציין ברודט הוא "השינויים הטכנולוגיים שהם דרמטיים, מהירים ומשנים תהליכים בכל תחומי החיים והמשק. אני מדבר על הביג דאטה, הבינה המלאכותית, הממשק בין מכונה-לאדם, האוטונומיות של מכשירים ועוד. ב-2030, השאלות הגדולות יהיו מהם המקצועות העתידיים. הרבה מקצועות כנראה ייעלמו. אנו רואים את זה לאט לאט בתהליך הטכנולוגי והדיגיטלי והתהליך של הכלכלה השיתופית", אמר והוסיף כי "תהליך נוסף שאנו רואים בעולם, וישפיע על כלכלת ישראל, זו הלאומנות והבדלנות בעולם. טראמפ אמנם לא אוהב גלובליזציה אבל הוא לא היחידי. כך למשל הבריטים וההצבעה על הברקזיט. יציאת אנגליה מהאיחוד - היא חלק מתנועה של מדינות שמתסכלות יותר פנימה ופחות החוצה. זה תהליך וזה משפיע על שאלת העשירים והעניים בעולם וזה ישפיע עלינו".

    ולבסוף ציין ברודט את משבר האקלים והגנת הסביבה. "זה נושא שיעסיק את העולם באופן אינטנסיבי בעשור הקרוב כי זה משפיע על חיי 7.5 מיליארד איש שחיים על הכדור הזה. זה משפיע על מזג האוויר, על היכולת לשתות מים נקיים, לנשום אוויר נקי, לראות שהאדמה שלנו נקיה, כל אלה הן שאלות שאנו נעסוק בהם ואלו יעסיקו אותנו, ויש להם השלכות כלכליות גדולות וזה ייצר הרבה עסקים חדשים בשנים הקרובות", סיכם.

  • גלריות
    מדורים
    דירוגים
    ראשי