• לצאת לעצמאות: הדרך לאושר עוברת בסגנון חיים מינימלי

    לכולנו קשה להיפטר מחפצים, גם אם אנחנו לא משתמשים בהם כבר שנים. אך מחקר חדש מראה כיצד שמירה על חפצים הכרחיים בלבד ותחושת שליטה על החיים הפיננסיים שלנו, מובילות לרווחה גופנית, נפשית ורוחנית
    30/04/2017 | אליזבת האריס
    מינימליזם, צמצום, בתים קטנים, חוויות מעל חפצים, סידור ופישוט של סגנון החיים שלכם. במהלך השנים האחרונות הרעיון שהדרך לרווחה גופנית, נפשית ורוחנית תיסלל אולי עם פחות דברים, לא יותר, הפך לאובססיה (בעולם המערבי) עבור מיליונים של אנשים מסביב לעולם.

    כל מי שאי פעם סידר מחדש ארון או ייעל את החשבונות שלו, יכול להזדהות עם האפקט הזה. אז האם הסוד לאושר רב יותר נמצא בפישוט והסרת רכוש שאנחנו לא צריכים יותר? ואם כן, מדוע? מה קורה לנו פסיכולוגית כאשר אנחנו נפטרים מכל הנעליים האלו? והאם הפחתה של חפצים היא כל כך טובה עבורכם, מדוע היא קשה? מדוע אנחנו נאחזים בכל החפצים האלו מלכתחילה?

    דוח חדש שיצא לאחרונה על ידי הכלכלית התנהגותית שרה ניוקומב מחברת המחקר Morningstar, מציע כמה תובנות מעניינות בנושא. "ההבנה שלנו של מושג העצמי כוללת דברים שיש לנו שליטה עליהם", היא מסבירה. החיבור הזה יכול להיות עמוק מאוד, במיוחד כאשר אתם מקשים בין סיפור אישי לאובייקט, אפילו כאשר האובייקט הזה כבר לא משרת מטרה שימושית: 'הקערה שאני לא משתמשת בה היתה מתנת חתונה מדודה שלי; הכיסא שאף אחד לא יושב עליו היה של סבא שלי; הבובות של הבת שלי, שהיא כבר כמעט ולא משחקת איתן, היו שלי כשהייתי ילד'. הכל טעון בזיכרון. פרידה מדברים שמזכירים לכם זמנים טובים או אנשים שאכפת לכם מהם הופכת להיות קשה, משום שזה מרגיש שאתם נפרדים ממשהו שנמצא בתוככם.

    לא מדובר רק בנכסים משפחתיים וזיכרונות, לדברי ניוקומוב. "בעלות פסיכולוגית מתרחבת לדברים שאתם נוגעים בהם", היא מציינת. אם הייתם במסעדה, והמלצר לפתע שפך עליכם כוס מים, אתם אולי "תיעלבו אישית" משום שבעיניכם, כשאתם משתמשים בכוס הזו - היא שלכם. באופן דומה, האם אתם מחשיבים ריהוט משרדי בעבודה כ"שולחן "שלכם" והכיסא "שלכם"? גם זה מסייע להסביר כיצד "טיפול בקמעונאות" מהווה אפקט אמיתי. כאשר אנחנו מרגישים מרוקנים או מותשים, רכישה של משהו יכולה להעצים באופן רגעי את התחושה שלנו של העצמי ולהמריץ את הזהות שלנו, לדברי ניוקומוב.

    לכן, אם אנחנו קשורים כל כך עמוק לדברים, מדוע פרידה מהם תסייע לנו להעלות את תפיסת האושר שלנו?

    ההרגשה של כוח, ולא בהכרח המימוש שלו, היא זו שמקושרת לאושר | צילום: fotolia

    כדי לגלות מדוע, ניוקומב ביצעה סקר בקרב אמריקאים בוגרים, ושאלה אותם על רמות שונות של עושר, כמה "שליטה" הם מרגישים על חייהם הפיננסיים, והאם הם מרגישים לחיוב או לשלילה בנוגע לכספים שלהם. היא לא "אמדה כמה שליטה יש לאדם למעשה בחייו הפיננסיים, אלא כמה הוא מאמין שיש לו", לפי הדוח. "זו ההרגשה של כוח, לא בהכרח המימוש שלו, שגילינו שמקושר לרגשות של אושר". מה שהיא מצאה, זו קורלציה חזקה בין תחושת כוח לגבי בחירות בחייהם הפיננסיים וחוויית רגשות חיוביים יותר כמו שמחה, שלווה, סיפוק וגאווה.

    סכום הכסף שהיה ברשות המשתתפים בסקר לא היה הדבר החשוב ביותר, והמרוויחים הגדולים ביותר שהיא חקרה לא בהכרח היו האנשים המאושרים ביותר. גודל האפקט המתוקנן של העצמה בהרגשת אושר, היה יותר מפי שתיים מגודל ההכנסה, לפי הדוח. למעשה, אלו שהיו להם את המשכורות הגבוהות ביותר, לעיתים קרובות דיווחו כי הם חווים גם סטרס, משהו שהיא מסבירה על ידי הפנייה לקשר שלא ניתן להכחיש אותו - ככל שההוצאות גדלות, כך הן מחייבות יותר שמירה עליהן.

    המסקנה של ניוקומב היא שזיהוי של מה שבאמת הכרחי משחרר יותר משאבים מנטליים ואמוציונליים, ומעצים תחושה של רווחה גופנית, נפשית וחברתית. זהו קשר לוגי שניתן על רקע הכוחות הכלכליים הרבים שמעבר לשליטתנו - צעדי השוק, שיעורי הריבית, מצב הכלכלה, תוכניות הגיוס של העובדים שלנו - הדבר היחיד שאתם באמת יכולים לבחור הוא סגנון החיים שלכם.

    "אחד מהיתרונות של צמצום הוא שהקיום שלכם עולה פחות", היא אומרת. "ככל שיש לכם יותר, כך אתם צריכים לתחזק יותר". לדבריה, אנו צריכים להבין שההרגשה הטובה בקניית חולצה חדשה היא רגעית, ומגיעה עם חיסרון גדול יותר, כאשר ההרגשה מתפוגגת מהר מאוד. "אנחנו צריכים להבין שהעלות היא קבועה, והיתרון הוא לא".

  • גלריות
    מדורים
    דירוגים
    ראשי