• הפרויקט המטורף החדש של מייסד המופע סירק דה סוליי

    גאי לאליברטה לקח קבוצה של אמני רחוב והפך אותם לסירק דה סוליי, המופע המפורסם ביותר במילניום הקודם, עם אלפי עובדים והכנסות של מאות מיליוני דולרים • חמש שנים אחרי שמכר את רוב המופע שלו – תמורת 1.5 מיליארד דולר – הוא יוצא במיזם נוסף
    11/11/2019 | מדלין ברג

    גאי לאליברטה עומד על המזח בנמל הישן של מונטריאול וסוקר את קו הרקיע. זאת העיר של הגלגל הענק בגובה 20 הקומות, לה גראנד רו דה מונטריאול, וגשר ז'ק קרטייה הישן, בן ה־90, שקוע בזוהר כחול. מעליו מתנשאת מאונט רויאל, גבעה שעליה צלב פלדה בגובה 50 מטר. לימינו, אוהל קרקס עם פסים בכחול ולבן.

    הכתבה מופיעה בגיליון אוקטובר 2019 של פורבס ישראל

    לרכישת הגיליון לחצו כאן

    לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עיקבו אחרינו בפייסבוק ובאינסטגרם

    "התינוק הראשון שלי", אומר לאליברטה בן ה־59 ומצביע על אוהל הגדול שבו מופיע עדיין סירק דה סוליי. כובע גרב קטן משוך על ראשו, ג'ינס קרוע על ירכיו. לאליברטה פונה לשמאלו, שם נוצצת פירמידה לבנה בגובה של 40 מטר. "התינוק החדש שלי", הוא אומר.

    הבית החדש של לאליברטה והופעותיו | צילום: PY1

    המבנה הפרעוני, שנודע בעבר בכינוי PY1 ומשתרע על פני 1,400 מ"ר, עלה 30 מיליון דולר, וכעת הוא הבית החדש של לאליברטה והופעותיו. במהלך היום מופיע כאן Through the Echoes, מופע מרהיב של אור וצלילים. זה טריפ, בדיוק כמו שזה נשמע: וזה נהיה עוד יותר פסיכדלי בלילה, כשדיג'ייז מגיעים לנגן עד השעות הקטנות של הבוקר, מציגים סטים כמו "עולם הממתקים", "מישור הכוכבים" ו"סיי־מאטיק".

    האורחים באירועים האלה מתבקשים להתאים את הלבוש לנושאי הערב. ב"עולם הממתקים", למשל, הבליינים הגיעו לבושים בפסטל פלואורסנטי, יוצרים חזיונות של סוכריות מצופות באסיד. "תהיו חמודים, תהיו מרושעים, תהיו מעוותים", קראה הפרסומת לערב. "תהיו מה שבא לכם, רק אל תתביישו בזה".

    זה שידור חוזר של לאליברטה ללא מעצורים. לפני עשורים, הוא שפך את כל הדחפים האלה לתוך הסירק דה סוליי, ויצר את אחת ההופעות הרווחיות והמפורסמות ביותר של המאה הקודמת. לאחרונה, הקונספט שלו הפך לזיכיון. יש את הסירק, גרסת מייקל ג'קסון. הסירק מול מסי. הסירק עושים את הביטלס. הסירק מתחת למים. הכל היה מאוד רווחי, ואחרי זמן מה - חזר על עצמו עד לגבול השעמום.

    לאליברטה רצה לעשות משהו אחר. ב־2015 הוא מכר את רוב הסירק - עסקה שהניבה לו 1.5 מיליארד דולר - והשקיע את הכסף במיזמים חדשים. חלק עבר לנדל"ן, למשרד משפחתי, להשקעות בסטארט־אפ ולרכישות של אמנות. ואז, לפני שנתיים, הוא השיק את לון רוז' (Lune Rouge), תאגיד האב של הפירמידה והמופעים הפסיכדליים שהיא מארחת. לון רוז' לא משכה את רוב ההכנסות ממכירת הסירק - הוא כנראה השקיע כ־100 מיליון דולר בבניית הפירמידה ובפיתוח המופע - אבל זה בהחלט החלק הבולט ביותר של המערכה השנייה שלו. ובהתחשב בתוצאה הסופית של הסירק, זה עשוי להיות הדבר הרווחי ביותר שעשה מאז.

    "הוא ווינר. השם שלו מקושר לניצחונות. אתה יודע שזה יעבוד", אומר איב ללומייר, מנכ"ל Tourisme Montreal. "אנשים רוצים ללכת בעקבותיו בלי לדעת לאן הוא הולך - אתה יודע שהוא יעמוד בהבטחה הזאת".

    ומה שקורה במונטריאול הוא רק ההתחלה. הפירמידה נפתחה ביוני ותיסגר בספטמבר. היא תפורק ותעבור למיאמי בסתיו, ומשם תמשיך כנראה לניו יורק. לאליברטה לא מסתיר את השאיפות שלו. "פירמידה", הוא אומר, "בכל עיר".

    לפסגה עם קביים

    לאליברטה מתאר את עצמו כמורכב משני חצאים: בדרן וקפיטליסט. ההיתוך בין שני החלקים התרחש לפני זמן רב. "גדלתי בעולם עם איזון מאוד ברור בין עסקים ליצירתיות. אמא שלי היתה מאוד, מאוד יצירתית, על גבול האקסצנטריות. ואבא שלי היה איש יחסי ציבור, המנוע מאחורי עסקאות", הוא אומר ממושב העור האדום של הריינג' רובר שלו כשאנחנו נוסעים בדאון־טאון של מונטריאול. "אני באמת מאמין שאחת המתנות שהחיים האלה העניקו לי זה מוח 50־50, יצירתי ועסקי".

    ב־1978 הוא עזב את הקולג' כדי להפוך לאמן רחוב. הוא ניגן על אקורדיון שמצא בארון של אביו. הוא עזב את עיר הולדתו בשנה שאחרי, ועשה טיול טרמפים באירופה. הוא שיכלל את האומנות שלו, למד תעלולים כמו הליכה על קביים ויריקת אש. כמה שנים אחר כך הוא חזר הביתה, והצטרף ללהקה מקצועית, "Les Échassiers", "הולכי הקביים", בצרפתית. מכיוון שהיה עדיין, בחלקו, בן החמש שמכר קלפי בייסבול בחצר בית הספר, הוא הפך לאחד ממנהיגי הלהקה, ארגן הופעות וגייס כספים.

    הולכי הקביים הצליחו בגדול ב־1987, כשקוויבק הציעה לקבוצה מיליון דולר כדי ליצור מופע קרקס נייד לכבוד 450 שנה לגילוי קנדה. "נתקלנו בכל בעיה אפשרית בדרך", סיפר לאליברטה לפורבס ב־2004. "האוהל קרס ביום הראשון. היה לנו קשה להביא אנשים להופעות. רק בזכות האומץ והיוהרה של הנעורים שרדנו".

    הם סיימו עם רווח של 40 אלף דולר, שאותו השקיעו מיד בחזרה במופע. בעזרת מענקים ממשלתיים והלוואות, הם הוסיפו תלבושות מפוארות, אקרובטים שנלחמו בכוח המשיכה ומוזיקה אמוציונאלית. וכך נולד סירק דה סוליי. "אני זוכר את פתיחת המופע שלנו, כשאמא שלי הבינה שאנחנו עושים פה דבר רציני", הוא אומר ואז מוסיף בחיוך, "לאבא שלי זה לקח עוד איזה שנתיים".

    סירק דה סוליי התרחבו, והימרו את כל הרווחים שלהם על מופע בשם Cirque Réinventé - סיפורם של אנשים רגילים שנכנסים למציאות אלטרנטיבית שבה הם מצטרפים לקרקס. מופע הבכורה היה בפסטיבל האמנויות בלוס אנג'לס. זה היה הימור: לאליברטה והלהקה קנו כרטיסים לכיוון אחד לקליפורניה. אם היו נכשלים, היו צריכים לחזור הביתה בטרמפים.

    בסופו של דבר, הם היו יכולים לטוס הביתה במחלקה ראשונה. המופע הגיע לסולד אאוט בדרום קליפורניה, ויצא לסיבוב הופעות בעולם במשך שלוש שנים. ב־1993 נפתח בלאס וגאס מלון The Treasure Island, ובו אולם שמוקדש לסירק דה סוליי. ההכנסות של הקרקס בשנה שאחרי הגיעו ל־30 מיליון דולר. שנתיים אחר כך, הם הכניסו כבר 110 מיליון דולר. בתחילת שנות האלפיים, הקרקס העלה חמש הופעות מדי ערב בעיר החטאים, עם מיקומים קבועים בדיסני וורלד, סין ויפן. ספונסרים כמו אמריקן אקספרס ו־AT&T חברו למופעים היוקרתיים, ומרצ'נדייז, כמו קנקני תה וז'קטי עור, נמכרו במיליונים.

    פירמידת השעשועים

    כשלאליברטה מכר את סירק דה סוליי ב־2015, זה היה בשלב שבו 10 מיליון איש צפו במופע מדי שנה. סירק העסיק 4,000 איש - יותר מ־Airbnb או Hasbro - והכניס 845 מיליון דולר בשנה.

    זה היה עסק אדיר, המופעים חזרו על עצמם ולאליברטה התעייף. הוא ניסה למצוא קונה במונטריאול, אך בסוף ויתר וחתם על עסקה עם TPG Capital, קרן השקעות מסן פרנסיסקו. ב־2015 הוא מכר את רוב הקרקס, והשאיר בחזקתו 10% מהחברה, כולל הזכות להיות מעורב בהחלטות היצירתיות של הקרקס. ומה הלאה? "נתתי לעצמי מטרה אחת: להופיע, כאמן. אני ממש מתגעגע לזה. כשהתחלתי עם סירק דה סוליי, כמעט ויתרתי על הופעות בעצמי. זה באמת משהו שאני רוצה לעשות שוב, בלייב", הוא אומר.
    המכירה השאירה אותו עם הרבה כסף, והרבה זמן לחשוב על מה הוא רוצה לעשות. לאליברטה קנה נדל"ן בשווי מאות מיליוני דולרים - אי פולינזי, קומפלקס של שבעה בנייני משרדים במונטריאול - וגם יצירות אמנות של אמנים כמו ג'ני הולזר. הוא השקיע סכומים נוספים בסטארט־אפים ירוקים כמו FoodHero ובחברות שיווק דיגיטלי כמו HelloStrategy (הוא סירב לתת פרטים על עסקאות ספציפיות).

    לאליברטה. שיכלל את האומנות ולמד תעלולים | צילום: shutterstock

    אבל הוא כמה לעשות משהו יצירתי באמת. הוא חשב להפוך את תחביב התקליטנות שלו למקצוע. בנובמבר 2016 הוא תיקלט בפעם הראשונה בניו יורק. הוא לא מוכן לומר איפה הוא הופיע, כדי לחוס על המוניטין של המועדון, לדבריו. כשהלך לפדות את הצ'ק שקיבל, 4,000 דולר, הצ'ק חזר. "זה באמת החזיר אותי לימי כאמן רחוב", הוא אומר מבעד לעשן הסיגריות היוקרתיות שלו. "לא היה סיכוי שהחבר'ה האלה יתחמקו מלשלם לי".

    בסדר. אז אולי לא תקליטנות. לאליברטה חשב על זה עוד קצת, ותהה איך אפשר ליצור עוד מיצג מרהיב בסגנון הסירק דה סוליי, שינצל את ההתפתחויות הטכנולוגיות שהתרחשו מאז הקמת הקרקס. הוא רצה שמה שיבנה יוכל להתפתח עם הרעיונות הנוספים שלו. "רציתי ליצור ארגז חול שבו אוכל להצמיח את היצירתיות שלי במשך 10, 15 שנה", הוא אומר.

    איך ייראה ארגז החול הזה? במשך שנים הועדפו מבנים בצורת כיפה כחללים עם טכנולוגיה מובנית. זה נראה פשוט מדי. "רצינו לעשות את זה בצורה אחרת", הוא אומר, עכשיו עם כוס אספרסו בידו. המחשבות שלו נדדו אל הפירמידות, סמל רוחני שמכובד מסביב לעולם.

    בניגוד לפירמידות, שמנציחות את המתים, הפירמידות של לאליברטה ניזונות מהחיים. האולם מצויד במסכים עצומים, 126 רמקולים, 32 מקרנים, 948 נקודות תאורה ו־39 לייזרים. יש מכונת עשן ומכונת בועות. המופע הראשון, "מבעד להדים", הוא חגיגה של החיים. המופע, שנמשך שעה, מספר את סיפור יצירת כדור הארץ, מהמפץ הגדול ועד הופעתם של בני האדם. לאליברטה קורא לזה "אודיסיאה טכנולוגית ורגשית". "זה מזכיר לי את הימים הראשונים, כשהתחלתי עם סירק דה סוליי", אומר מייקל אנדרסן, המפיק של הפירמידה, שהתחיל לעבוד עם הקרקס באמצע שנות ה־90. "רק שהיום יש לנו יותר כסף".

    "מבעד להדים" הוא נראטיב פתוח, יחסית, שאותו חווה הקהל כשהוא שוכב על הרצפה, הראש על הכרית. מבחינה ויזואלית, זה מרגיש כמו להיות בתוך מנורת לאבה. קרני לייזר מהדהדות, ודימויים אורגניים, מופשטים, מוקרנים על ארבעת הצדדים של הפירמידה. ברגע אחד נדמה שהפירמידה הפכה לשביל החלב. ברגע הבא היא בוערת בלהבות והופכת לגינה עתידנית. פס הקול - לעיתים רך ולעיתים אינטנסיבי - תואם לדימויים. "תמיד רציתי ליצור דברים שלא היו קיימים קודם", אומר לאליברטה. "הפירמידה הזאת...היא תהיה מה שהאוהל הכחול־והצהוב היה לסירק דה סוליי".

    מיוגה ועד מסיבות

    כל פירמידה צפויה למכור כ־200 אלף כרטיסים (במחירים שנעים בין 21 ל־45 דולר) וההופעות ירוצו במהלך היום במשך שלושה חודשים. אירועים שמנוהלים על ידי תקליטנים מתקיימים בחמישי, שישי, שבת וראשון, ויכולים להכניס יותר - אולי עשרות אלפי דולרים בערב. לאליברטה מדמיין את החלל כבית לשיעורי כושר, יוגה ומדיטציה בבקרים, והופעות שיעלו הרבה פחות מהסירק דה סוליי - עם כל המופיעים שלו - בערבים. בינתיים, חלק אחר של הלון רוז', חברת האם של הפירמידה, מנסה לפענח איך להפוך את הרעיונות מאחורי המופעים בפירמידה למדיום אחר - כל דבר החל מחוברות קומיקס, פודקאסטים, משחקי מחשב ותוכניות טלוויזיה.

    "אני לא טיפש. אני יודע להעריך סכנה, אבל אני מאמין שהחיים טובים", אומר לאליברטה ולוקח שאיפה מהסיגריה שלו. "אני מאמין שיש אינטליגנציה מאחורי ההחלטות שאנחנו מקבלים. אם אתה רוצה לשנות את כללי המשחק, אתה מוכרח לקחת סיכונים"

    הכתבה מופיעה בגיליון אוקטובר 2019 של פורבס ישראל

    לרכישת הגיליון לחצו כאן

    לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עיקבו אחרינו בפייסבוק ובאינסטגרם

  • גלריות
    מדורים
    דירוגים
    ראשי