• "זה תחום בבנייה. מי שמצטרף עכשיו לסיפון ינהיג בקרוב מאוד את אחד התחומים המובילים בעולם"

    דריה הניג שקד, בכירה באחת מקרנות ההשקעה החברתית המובילות בארץ, מאמינה שאנו רק בתחילת המהפך ("אולי התחום לא יהפוך למיינסטרים, אבל זה הכיוון") ומזהירה את מנהלי ההשקעות שעדיין מתעלמים מהתחום המתפתח ("ימצאו עצמם בבעיה"). וכיצד קשורה אנג'לינה ג'ולי?
    25/02/2015 | גיל קריא
    כל המילים אשר נאמרו ונכתבו בנושא טרנד ההשקעות החברתיות המתפתח כבר הוכיחו מעבר לכל ספק כי ממש לא כדאי לזלזל בחשיבותו - ולא רק כי מדובר בהשקעות עם פוטנציאל השפעה ממשי על חייהם של מיליונים ברחבי העולם, אלא מהסיבה הפשוטה שיותר ויותר כסף עובר כבר כיום להשקעות ולמיזמים החברתיים השונים. ומגמת העלייה הזו, על פי כל ההערכות, עדיין רחוקה מאוד מסיום.

    גם בישראל פועלים לא מעט יזמים ומיזמים חברתיים מובהקים אשר שואפים לשלב בין הפוטנציאל הכלכלי העצום אשר מגולם בתחום - לבין יכולת ההשפעה החברתית והסיוע לבני אדם ברחבי העולם. אך נדמה כי דווקא בישראל דרכם של אותם יזמים אינה קלה כלל, והמשקיעים וקרנות ההשקעות השונות עדיין עושים את צעדיהם הראשונים בתחום המתפתח.

    לכל הכתבות, הדירוגים והראיונות: עשו לנו לייק בפייסבוק 

    אך בניגוד לאותן קרנות מסורתיות, דווקא בישראל פועלת כבר 30 שנה אחת הקרנות הראשונות בעולם בתחום ה"השקעות החברתיות" - גם אם השם עצמו נזרק לאוויר העולם רק בשנת 2007. זוהי קרן "ויטאל קפיטל" שהקים איש העסקים הישראלי איתן סטיבה, ואשר מנהלת כיום השקעות בשווי כולל של 350 מיליון דולר (כמעט כולן בתחומי יבשת אפריקה), מתוך אמונה שפרויקטים אשר מגלמים פוטנציאל לשינוי חברתי ממשי - סופם להניב גם תשואות גבוהות במיוחד.

    "זה נכון שהתחום נמצא עדיין בחיתוליו בארץ, אבל יש פה גם פוטנציאל גדול", אומרת דריה הניג-שקד, יועצת משפטית לקרן ומי שמנהלת את תחום הפילנתרופיה ושיתופי הפעולה שלה. "זה תחום בבנייה וקשה להתברג בו, אבל היזמים הצעירים שנכנסים אליו היום יהיו מובילים של ממש בעתיד הקרוב, ובאחד התחומים החמים ביותר בעולם".

    "אנשים לא מסתפקים עוד בלעשות כסף". הניג שקד | צילום: יח"צ

    הניג שקד מדברת בלהט על החשיבות של תחום ההשקעות החברתיות, אבל נשארת עם שתי רגליים על הקרקע. בניגוד להערכות כאלו ואחרות, היא מסרבת לצאת בהצהרות דוגמת "כל ההשקעות יהפכו לחברתיות", ומסתפקת בהצהרה מעט פחות אופטימית - אך כנראה ריאלית הרבה יותר. "אולי לא נהפוך את השפעות האימפקט ללב המיינסטרים בעולם, אבל זה בהחלט הכיוון", היא אומרת. "כבר בעתיד הקרוב לא תהיה השקעה שלא תתחשב, במידה מסוימת לפחות, במדדים החברתיים. ייקחו את זה בחשבון". ואם גם ההערכה הזו נשמעת לכם אופטימית במיוחד, הניג שקד מיד מזכירה את המהפכה שעבר תחום איכות הסביבה בתוך 2 עשורים בלבד: "לפני 20 שנה זה נראה כמו חלום רחוק. היום כל גן ילדים מלמד על מיחזור, יש מדד זיהום אוויר על פרסומות למכוניות. והכל בפרק זמן כל כך קצר. ככה יקרה גם עם ההשקעות החברתיות".

    "אנשים לא מסתפקים היום בלעשות כסף", היא ממשיכה. "היום את אפקט ה-'וואו' לא משיגים רק בזכות רווח גדול, אלא בעיקר בזכות השפעה חברתית. קראתי סקר שהתפרסם לא מזמן, ובחן מיהם האנשים הנערצים ביותר בעולם. אתה יודע מי זכו? אנג'לינה ג'ולי וביל גייטס, שניים מהאנשים בעלי ההשפעה החברתית הגדולה ביותר. הם אלו שמובילים את התרבות שלנו, אז אין ספק שיש פה יותר מטרנד חולף בלבד".

    איך מודדים השפעה חברתית?

    לתחום ההשקעות החברתיות הגיעה הניג שקד בזכות "חיידק", כפי שהיא מכנה זאת. היא שירתה כקצינה בחטיבת דובר צה"ל בפיקוד הצפון בסוף שנות ה-90, וביומה האחרון לשירות ("כבר עם הקיטבג בדרך לבקו"ם", היא נזכרת), התבשרה כי ראש הממשלה בזמנו אהוד ברק מגיע למסור הודעה דרמטית. "ראש הנציגות שלנו היה בחדר לידה עם אישתו, והכל עבר אלי. במקום לנסוע לבקו"ם ולהשתחרר נסעתי לשדה התעופה במטולה לאסוף את פמליית ראש הממשלה". בסופו של אותו יום, אגב, הכריז ברק כי בתוך שנה אחת ייסוג צה"ל משטח דרום לבנון.

    באותו יום החליטו בפמליה של ברק לשים את ידם על הקצינה המשוחררת, והניג שקד עברה הישיר ממדי הקבע לבגדי השרד במשרד ראש הממשלה. בהמשך עברה גם במשרד הביטחון, המשפטים, ואפילו הבינוי והשיכון. "ברגע שאתה מרגיש שאתה משפיע על חיים של המון אנשים, מאוד קשה להשתחרר מזה. ה'חיידק' תפס אותי. ואחרי פרויקטים בסדר גודל לאומי, היה לי ברור שאני רוצה להמשיך ולהשפיע בסדר גודל משמעותי כזה".

    אחרי מספר שנים בשירות המדינה החליטה הניג שקד לעבור למגזר הפרטי. המונח "השקעות חברתיות" טרם הוטבע, אבל זה לא מנע ממנה למצוא בדיוק את המקום המתאים לעבוד בו - ולהמשיך ולחולל שינוי ממשי. כך פגשה את איש העסקים איתן סטיבה, אשר כבר באמצע שנות ה-80 החל לנהל מיזמי ענק ברחבי יבשת אפריקה. "בהתחלה זו הייתה חברה שלמעשה עבדה עבור הממשלות השונות ביבשת", היא מספרת. "ואז התקבלה ההחלטה להקים קרן השקעות לכל דבר שתביא את הכסף המערבי - ולהשקיע בפרויקטים כאלו, שיוכלו לשלב רווח כלכלי למשקיעים עם תרומה ממשית לפיתוח היבשת".

    הניג שקד ליוותה מתפקידה כיועצת משפטית את הקמת הקרן בשנת 2010, ומאז - היא מוסיפה לייעץ וללוות את פעילות הקרן, אשר צומחת בהתמדה. "בתחום ההשקעות המסורתיות הכל מדיד", היא מתארת את אחד הקשיים אשר ליוו את הקמת הקרן החדשה. "אבל איך מודדים השפעה חברתית? אצלנו בקרן פיתחו את אחד הכלים היחידים בעולם למדידה כמותית של ההשפעה החברתית שהשקעה מסוימת הניבה. השנה הציגו את הכלי בכנס השנתי בדאבוס, והוא זכה לביקורות אוהדות מאוד. פתאום יש לך יכולת ממש למדוד עד כמה השפעת על החברה, לצד המספר היבש שמראה כמה כסף הרווחת".

    רואים את ההבדלים - גם על הנייר וגם בשטח

    ממעמדה, הניג שקד רואה היטב את שורות הרווח של ההשקעות השונות. בשטח, היא מספרת, ניתן לראות בפועל כיצד אותן השקעות משנות את חייהם של מיליוני אזרחים ברחבי היבשת כולה. "קח למשל את אנגולה. החליטו שם על פרויקט ענק לבניית דירות, כדי להוריד את מחירי הדיור במדינה. שני זכיינים זכו במכרז - אנחנו, וחברה סינית. בעוד הסינים בנו בקצב מטורף בלי הרבה מחשבה, אנחנו הבאנו אדריכל מומחה מברזיל, שתכנן מראש כיצד יתפתחו חיי קהילה באותן שכונות ענק, כיצד התשתיות יהיו חסכוניות במיוחד, כיצד מערכות חינוך, בריאות ועוד ישתלבו יחדיו. בינתיים ההצלחה מביאה לנו עוד ועוד חוזים".

    "פוטנציאל עצום לרווח - ולשינוי חברתי" | צילום: יח"צ

    מאז נולדו 3 ילדיה נאלצה לצמצם משמעותית את הנסיעות ליבשת השחורה, אבל גם בתחומי מדינת ישראל מוצאת הניג שקד לא מעט תחומים בהם ניתן לעסוק. היא פעילה בגיבוש תכניות לסוגיית העובדים הזרים (פועלת להקמת מרכז הכשרה שיעברו הפליטים, ואשר יכשירם במגוון מקצועות הנדרשים במדינות מוצאם; "המטרה היא להגיע למצב שהם ירצו לחזור למדינתם עם כלים ממשיים, ויוכלו לתרום לעצמם, למשפחתם ולמדינה שלהם"), בתחום הסיוע והכשרת נשים מוכות, וכו'. לראייתה, למדינה יש תפקיד מרכזי בקידום התחום המתפתח: "אני רוצה להאמין שכבר בקרוב תקום וועדה לבחינת הנושא, שתיתן המלצות כיצד הממשלה יכולה לקדם את תחום היזמות החברתית בארץ. מהניסיון שלי יש לא מעט נכונות לשתף פעולה מצד משרדי הממשלה, והפוטנציאל בשילוב בין הממשלה לבין היזמים הוא אדיר".

    לסיום, הניג שקד ממליצה לכל מי שעדיין לא עלה לסיפון תחום ההשקעות החברתיות לעשות זאת במהרה. שוב, לא רק מכיוון שמדובר "בדבר הנכון לעשות" - אלא פשוט כי כבר בעתיד הקרוב, מי שיתעלם מהתחום המתפתח עלול למצוא עצמו מחוץ למשחק. בכדי לגבות את הטענה היא נעזרת בנתונים מסקרנים במיוחד ובזווית מחשבה שגם אחרי עשרות שיחות וראיונות שערכתי בנושא, טרם שמעתי ולו פעם אחת. "שים לב לנתונים", היא מסבירה. "כיום, כ-50% מההון בארה"ב מוחזק בידי נשים. על פי כל התחזיות האחוז הזה יעלה עד ל-70% במהלך 40 השנים הקרובות".

    "מחקרים מראים שבאופן מובהק, נשים נוטות להביא בחשבון יותר שיקולים חברתיים בהשקעה שלהן", היא ממשיכה. "הן מקדישות תשומת לב לשינוי ולהשפעה החברתית של השקעת הכסף, זה שיקול משמעותי עבורן הרבה יותר מהגברים כיום". לכך תוסיפו את הנתון הסטטיסטי לפיו מרבית הנשים אשר יורשות את כספן לאחר מותר בעלן (ולמרבה הצער, עדיין מרבית הנשים יורשות את הונן ממשפחתן או מבעלן) מחליפות בתוך שנה את מנהל ההשקעות שלהן, ותבינו למה בהחלט כדאי להתייחס לתחום ההשקעות החברתיות ברצינות. כן, כבר היום.

  • גלריות
    מדורים
    דירוגים
    ראשי