• הקשר הלבנוני: פיתול נוסף בעסקת הצוללות

    כך הובילה עסקת הצוללות בין ישראל לתיסנקרופ הגרמנית לפיטוריו של שר ההגנה הלבנוני, סמיר מוקבל, בטענה שהוא ומשפחתו קשורים למודיעין הישראלי; ספינת מלחמה צרפתית מחפשת צוללות ישראליות, וראש סוכנות ביון בריטית מתעניין בסייבר בבאר שבע
    04/02/2017 | יוסי מלמן, סופהשבוע

    משטרת ישראל ממשיכה בחקירת החשדות לשחיתות בהתקשרות של מערכת הביטחון עם מספנות חברת תיסנקרופ בגרמניה לרכישת צוללות וכלי שיט לחיל הים. מספרם של המוזמנים לתת עדות הולך וגדל. שר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון, מנכ"ל משרדו דן הראל וכמה קצינים בכירים בחיל הים כבר מסרו את עדותם. רבים נוספים יוזמנו, בהם עו"ד דוד שמרון, שמייצג את המתווך בעסקאות מיקי גנור, נציג המספנות הגרמניות, ובסופו של דבר גם ראש הממשלה בנימין נתניהו. אפשר להעריך כי צוות החקירה בתיק המכונה 3000 ייצא גם לגרמניה, אם טרם עשה זאת, לחיקורי דין של מנהלים במספנות.

    המספנות עצמן מנהלות חקירה פנימית, ולא מן הנמנע שגם משרד המשפטים ומשטרת גרמניה יידרשו לעניין, על רקע תחקירים עיתונאיים וטענות כי תיסנקרופ שיחדה פקידים וקצינים ישראלים כדי לזכות בחוזים לבניית הצוללות וכלי השיט.

    הפרשה חוצת הגבולות הגיעה גם ללבנון, ומי ששילם את המחיר הוא סמיר מוקבל, שאולץ לאחרונה על ידי הנשיא מישל עאון להתפטר מתפקיד שר ההגנה וסגן ראש הממשלה. עאון בן ה־82 הוא אומנם נוצרי מרוני, אך כבר לפני שנים כרת ברית עם חיזבאללה, וכעת ניצל את שרבוב שמו של מוקבל לעסקה כדי להיפטר ממנו, בתירוץ שהוא ובני משפחתו קשורים למודיעין הישראלי.

    מוקבל הוא נוצרי אורתודוקסי בן 77, פוליטיקאי עצמאי, שמונה בשנות ה־90 לשר לאיכות הסביבה וב־2011 לתפקיד סגן ראש ממשלה. החל מ-2014 הוא מכהן גם כשר ההגנה. בתו נשואה לאקרם ספא, אחיו הצעיר ושותפו לעסקים של אסקנדר ספא. שני האחים הם בעליה של חברת השקעות בינלאומית בשם "פריאינווסט", שמרכזה בצרפת וליבת עסקיה בתחום הספנות. היא מעורבת גם בעסקאות נשק עם ערב הסעודית, איחוד האמירויות, ובעבר עם משטר קדאפי בלוב. וכעת, מחשיפת "ידיעות אחרונות" לפני כמה שבועות, מתברר שגם עם ישראל.

    מוקבל אפריל 2015 | צילום: Sgt. Mick Burke, Irish Defence Forces, PR Branch

    אסקנדר ספא, הדמות הדומיננטית במשפחה ובחברה, נולד בלבנון ב־1955 למשפחה מרונית ולמד הנדסה באוניברסיטה האמריקאית בביירות. בעת מלחמת האזרחים בלבנון בשנות ה־70 נסע לארה"ב להמשך לימודיו, ואחר כך עבר לצרפת. הוא למד בבית הספר היוקרתי "אינסד" בפונטנבלו, השתקע, התאזרח והחל בעסקים. הוא יצר קשרים הדוקים עם פוליטיקאים צרפתים, ובמיוחד עם מי שהיה שר הפנים בממשלת ז'אק שיראק בשנות ה־90, שרל פסקוואה. יד ימינו ואיש אמונו של פסקוואה היה ז'אן שרל מרקיאני, בכיר בשירותי הביטחון של צרפת ובמשטרה.

    אגב, גם איש העסקים ארקדי גאידמק, שמרצה כעת עונש מאסר (במעצר בית) בצרפת על עבירות מס, הכיר היטב את השניים ופעל בשליחותם לשחרור טייס צרפתי שנפל בשנות ה־90 בשבי הכוחות הסרביים במלחמת הבלקן. נגד גאידמק, שמצא לפני כעשור וחצי מקלט בישראל מכוח חוק השבות, הוצא בזמנו בצרפת צו מעצר בגין מה שכונה "אנגולה־גייט" - פרשייה של מכירות נשק לאנגולה וחשדות לתשלומי שוחד. גם שמו של אסקנדר ספא נקשר לפרשה.

    מלבנון לקיל

    בסוף שנות ה־80 נעזר מרקיאני בקשריו בלבנון של אסקנדר ספא כדי לפתוח במשא ומתן עם חיזבאללה לשחרור בני ערובה צרפתים. ארבעה מהם שוחררו לאחר שממשלת צרפת הסכימה לשלם כופר שהועבר באמצעות ספא. המקרה משך את תשומת לבם של אנשי המודיעין בישראל, שעשו מאמצים לגלות מה עלה בגורלו של הנווט רון ארד.

    אורי לובראני, לשעבר מתאם פעולות הממשלה בלבנון, ואיש מוסד שישב בשלוחת הארגון באירופה, נפגשו עם מרקיאני וספא וניסו להיעזר בו. איש המוסד התרשם לרעה מהשניים והמליץ לראש המוסד דאז, נחום אדמוני, לנתק עמם מגע. לובראני, לעומת זאת, המשיך בקשר עמם. כסף ישראלי עבר למרקיאני למימון "הוצאותיו", אך הוא לא סיפק את הסחורה ולא מסר כל מידע חדש.

    בגלל מגעיו עם המוסד ומערכת הביטחון של ישראל הוכתם שמו של ספא בלבנון, ובעיני חיזבאללה הוא נחשב ל"סוכן ישראלי". זה לא הפריע לו בעסקיו. הוא רכש את המספנות בעיר שרבורג, ובהמשך, באמצעות חברת פריאינווסט וחברות אחרות שבבעלותו, גם מספנות וחברות ספנות בבריטניה וביוון, והפך לאחד מאילי הספנות הגדולים בעולם. קשר חשוב נוסף שלו הוא עם איחוד האמירויות הערביות. זה התחיל במכירת יאכטות לבני משפחות המלוכה ונמשך בהקמת חברות משותפות. אחד העסקים הבולטים של ספא הוא מספנות אבו דאבי מאר, בבעלות משותפת של חברת פריאינווסט (כ־30% מהמניות) ומשפחת המלוכה של אבו דאבי.

    החוט המקשר בין ישראל, לבנון, אבו דבי וגרמניה: מספנות | צילום: שי ואגנר, דובר צה"ל

    מסע הרחבת העסקים של משפחת ספא נמשך. ב־2009 ניהלו המספנות מאבו דאבי משא ומתן על רכישת המספנות האזרחיות של תיסנקרופ, ועל שותפות עמה ב־50% במספנות הצבאיות. ב־2011 בוטל מתווה העסקה על רקע חילוקי דעות כספיים, אך סוכם כי המספנה האזרחית בעיר הנמל הגרמנית קיל, תועבר לבעלות אבו דאבי מאר.

    המספנה בקיל החלה בהדרגה להיכנס גם לעסקי בניית כלי שיט צבאיים, ולפני פחות משנתיים זכתה בחוזה לבניית ארבע ספינות הטילים (קורבטות) סער 6 לחיל הים הישראלי. ביוני 2014, בזמן שנוהלו המגעים, שינתה את שמה ל"מספנות ימיות גרמניות", ככל הנראה לדרישת משרד הביטחון של ישראל, כדי לטשטש את הקשר עם המספנה מאבו דאבי. שווי העסקה כשני מיליארד שקל.

    בכלל, בשנה האחרונה נקלעו העסקים של האחים ספא לצרות. שמם מוזכר ב"מסמכי פנמה" כמי שרשמו חברות ורכוש רב במקלטי מס, ומתנהלת נגדם חקירה על ידי רשות ניירות הערך בארה"ב, בגלל איגרות חוב שהנפיקה ממשלת מוזמביק כדי לממן בניית ספינות צבאיות במספנות של פריאינווסט. ביוון נקלעה החברה לסכסוך כספי עם ממשלתו של אלכסיס ציפראס.

    תופסת צוללות

    ביום חמישי שעבר, לאחר שירות מבצעי של כמה חודשים ליד חופי לוב וסוריה במשימות שהוגדרו "מלחמה בדאע"ש", הגיעה לנמל חיפה פריגטה (משחתת) של חיל הים הצרפתי. היא נקראת, כמו שלושה כלי שיט שקדמו לה, על שמו של לואי ג'זוף דה מונטקאלם, גנרל שנלחם בבריטים במלחמת שבע השנים באמצע המאה ה־18 בצפון אמריקה.

    במונטקאלם משרתים כ־250 קצינים ואנשי צוות. הספינה היא ציידת צוללות, בעלת מערכות לאיסוף מודיעין, ציוד ללוחמה אלקטרונית, תותחים וטילים, הכל מתוצרת התעשייה הביטחונית הצרפתית. צרפת, שרואה עצמה כמעצמה צבאית וכלכלית ושואפת לעצמאות ולאי־תלות באחרים, מציידת את צבאה אך ורק בנשק ובמערכות מתוצרת מקומית.

    ביום הגעתה לנמל התקיים על הסיפון טקס קבלת פנים לשגרירת צרפת בישראל, הלן דה־גל. משמר כבוד קטן דגל את נשקו, הקצינים הצדיעו במדיהם המגוהצים, וברקע התנגן המרסייז. את ארוחת הצהריים ממיטב הקולינריה הצרפתית, כולל שמפניה (לא ורודה), הכין שף הספינה. הצי הצרפתי גאה על כך שבספינותיו מגישים את האוכל הטוב ביותר מבין חילות הים בעולם. אפשר להאמין וגם לקנא במסורת, לא רק הקולינרית - אלא גם הטקסית.

    אנשי הצוות ירדו בסוף השבוע לחוף לסיור באתרים שונים, ובתחילת השבוע הניפו את דגלי ישראל וצרפת ויצאו למשימה שלשמה הגיעו: תרגיל משותף עם חיל הים הישראלי שבו השתתפו גם צוללות הדולפין - שאופן רכישתן נקשר לאחרונה לחשדות לשחיתות של ממשלת נתניהו וקצינים בכירים בחיל הים. במסגרת התרגיל, שנמשך יומיים, נבחנו יכולות שני הצדדים. מונטקאלם ניסתה לאתר את הצוללות הישראליות ואלה ניסו להתחמק מאיתורן. התרגיל, שהוגדר על ידי שני הצדדים "מוצלח ביותר", הוא אחת המשימות האחרונות של הספינה הצרפתית. בקרוב, לאחר 38 שנות שירות פעיל ומבצעי, היא תושבת ותעובד לגרוטאות.

    התרגיל המשותף הוא ביטוי מובהק לדואליות שמפגינות מדינות רבות, ובמיוחד המערביות, לישראל. הן מגנות את הכיבוש, קוראות להפסקת ההתנחלויות ומנסות לחדש את תהליך השלום במוסדות בינלאומיים - כמו היוזמה הצרפתית בוועידה הבינלאומית שהתכנסה בפריז לאחרונה והוחרמה על ידי ישראל. מצד שני, אותן מדינות ממשיכות לקיים קשרים ביטחוניים, צבאיים ומודיעיניים עם ישראל. לא פלא שממשלות ישראל בכלל, ואלה של הימין בפרט, אינן מתרגשות מההצהרות המדיניות וממשיכות בשלהן.

    משחתת צרפתיתי, "ציידת צוללות", השתתפה בתרגיל עם ישראל | צילום: Fotolia

    הקשר נגד דאע"ש

    הצצה נוספת להתנהלות שני היקומים המקבילים הללו העניק לאחרונה סר רוברט האניגן, מנהל ה־GCHO, סוכנות הביון של בריטניה. הסוכנות עוסקת בהאזנות, יירוט תשדורות ופענוח צפנים, ונחשבת למקבילה ל־8200 של אגף המודיעין בצה"ל (אמ"ן). סוג זה של איסוף מודיעין מכונה בעגה המקצועית "סיגינט". אחרי NSA האמריקאית, נחשבת הסוכנות הבריטית לגדולה, החשובה והאיכותית בעולם. היא מפעילה תחנות ובסיסים במדינות רבות, כולל בקפריסין, שממנה היא מכסה מודיעינית את כל המזרח התיכון. היו אלה אנשי הסוכנות הבריטית שפענחו במהלך מלחמת העולם השנייה בבסיסם בבלצ'לי פארק את "אניגמה", מכונת הצופן הנאצית, וסייעו בידע שלהם להקמת ה־NSA.

    פחות משנה התנצל האניגן על היחס המחפיר של הסוכנות להומוסקסואלים, ובמיוחד לאלן טיורינג, המתמטיקאי הנודע שנחשב גם לאבי המחשב, שעמד בראש הצוות שפיצח את אניגמה והתאבד ב־1954 לאחר שנרדף בידי שירותי הביטחון והמשטרה בשל נטייתו המינית.

    בריטניה, בהנהגתה של תרזה מיי, ראש הממשלה השמרנית והאוהדת של ישראל, אינה חוסכת מעת לעת את שבט ביקורתה ממדיניות ישראל בכל הנוגע לפלסטינים. זה לא מפריע לשירותי המודיעין שלה לקיים שיתוף פעולה הדוק עם מקביליהם בישראל, ובמקביל, כפי שכבר פורסם, גם לרגל ולאסוף עליה מידע.

    טפח מהקשר הזה חשף האניגן כשהודיע לאחרונה על החלטתו לפרוש מתפקידו "מסיבות אישיות" לאחר קצת יותר משנתיים. לפני כשבוע הוא פרסם מאמר בעיתון "ג'ואיש כרוניקל", שבו העלה על נס את תרומתם של יהודים בריטים במאמץ המודיעיני לפיצוח "אניגמה". במאמרו ציין האניגן גם את "השותפות החזקה שלנו עם עמיתינו הישראלים במודיעין סיגינט".

    זו הפעם הראשונה שגורם בריטי רשמי מאשר דבר קיומו של שיתוף פעולה מודיעיני בכלל ובתחום זה בפרט. הדבר מפתיע עוד יותר כשהוא נכתב על ידי מנהל המכהן בתפקידו, גם אם הוא על סף פרישה. לדברי האניגן, היחסים עם ישראל מסייעים "בהגנה על בני אדם מטרור, לא רק בממלכה המאוחדת ובישראל אלא גם במדינות רבות בעולם". אולי הוא התכוון בכך גם לפרסומים קודמים שלפיהם סוכנויות הסיגינט של ארה"ב, בריטניה, צרפת ו־8200 הישראלית מספקות מודיעין לצבא מצרים ולקהילת המודיעין שלה במלחמה בטרוריסטים של דאע"ש בסיני.

    האניגן גילה גם כי "אנו מסתמכים על היחסים המצוינים בתחום הסייבר עם שורה של גופים ישראליים ותעשיית הסייבר היוצאת מן הכלל בבאר שבע", שבה מוקם מרכז הסייבר הלאומי של ישראל.

    לאתר מעריב

  • גלריות
    מדורים
    דירוגים
    ראשי