• חיים טולדנו: פחות ויסות, יותר פיקוח

    צמצום האסדרה תגרום לאפיק הציבורי להפוך למתאים, ותעצור את התדרדרות הכלכלה הישראלית לתקופה של חוסר שקיפות מוחלט, אמר חיים טולדנו
    16/02/2017 | brand voice

    כיצד יכול להיות כי פחות אסדרה תוביל להגברת השקיפות והפיקוח הציבורי? ובכן, אסדרה אמנם מובילה ליותר פיקוח, אבל רק במידה והיא חלה על כל השחקנים בשוק..
    במצב בו האסדרה מופעלת רק על חלק מהשחקנים בשוק נוצר "פער אסדרתי", המוביל את החברות לזוז בטבעיות לכיוון האזור בו יש פחות פיקוח וכך אנחנו מקבלים שוק עם הרבה מפקחים על קצת חברות, וקצת אסדרה על כמות הולכת וגדלה של חברות.

    חיים טולדנו, מומחה לשוק ההון מעריך כי זה בדיוק מה שמתרחש בשוק ההון הישראלי. הפער האסדרתי העצום בין חברות ציבוריות לחברות פרטיות, במקביל לחשיפה התקשורתית וההתרחבות של אפשרויות ממוניות אחרות, לא ציבוריות, הובילו לירידה משמעותית במספר החברות הציבוריות ומחזורי המסחר, תוך כדי שהם מציבים אתגר אדיר להמשך קיום הבורסה הישראלית כמקום מפגש בין יזמים ומשקיעים, וכמקור לצמיחה, חדשנות ותעסוקה.

    אנשים רבים החלו לחשוב אם יש הצדקה לקיומן של בורסות ברחבי העולם, זאת עקב העלייה ברווחיות של קרנות הגידור והפרייבט אקוויטי, הנותנות לחברות הפרטיות אפשרויות מימון שלא כרוכות בחשיפה ציבורית ובעול אסדרתי יוצא דופן. גם בארה"ב אנחנו רואים ירידה חדה בכמות ההנפקות הראשוניות ורואים חברות כגון אובר ההופכות חברות עם שווי שוק אדיר, בלי לעבור דרך הנפקה ציבורית, דבר שלא היה יכול להתרחש בעבר.
    הטיעון של "סוף עידן הבורסה" מועלה על ידי גורמים המנסים לתרץ את הנתונים העגומים של הבורסה הישראלית, הסובלת מחוסר של הנפקות ראשוניות. מדובר בטענה מוטעת, וברור כי הבורסה הישראלית הייתה מסכימה להחליף את הנתונים של שוק ההנפקות הראשוניות בישראל עם כל בורסה אחרת בעולם, קבע חיים טולדנו.

    חרף הטיעון שנועד להסתיר את חוסר היכולת של מקבלי ההחלטות להוביל מהלך לשיקום הבורסה הישראלית, הוא מעלה שאלות על עתיד האפיק הציבורי: מדוע לחברה פרטית להפוך לציבורית? מה הן היתרונות של הציבור הרחב בקיומה של בורסה מתפקדת? אם אין בעיית מימון, והחברות כך או אחרת מצביעות ברגליים ומעדיפות אפיקי מימון אחרים למה שנתערב? מדוע להתעקש על קיומה של בורסה ישראלית?

    חשוב להבין את תפקיד הבורסה, את תרומתה הכלכלית ואת חשיבות האפיק הציבורי. הבורסה היא המנגנון הטוב ביותר בו ניתן לשתף את הציבור ברווחים של המגזר העסקי, ועל בסיס ההשקעה בבורסה נשענת ההשקעה בחיסכון ארוך הטווח של כולם. בנוסף, לבורסה יתרון משמעותי ציבורי אדיר - היא מכריחה את החברות הציבוריות להתנהל בשקיפות, ולדווח למשקיעים שלהן על כל התרחשות ניכרת, הדגיש חיים טולדנו.
    תארו לכם מציאות בלי בורסה, בה כל החברות הן פרטיות, ואינן מחויבות בדיווח למשקיעים ולציבור. האם הציבור יהיה חשוף יותר או פחות לעסקות בעלי עניין, לעסקות בחדרי חדרים, ללא פיקוח ציבורי? ניתן לקבוע שללא האפיק הציבורי, רמת השקיפות הייתה פוחתת משמעותית.

    חיים טולדנו סיכם, מכאן עולה ההתלבטות החדשה בעומדת לנגד מקבלי ההחלטות בישראל ובעולם: מה עדיף, אפס פיקוח ציבורי על שוק ההון או פיקוח סביר על החברות הציבוריות? במצב העניינים הנוכחי, בו המתקפה הרגולטורית נגד החברות הציבוריות נמשכת במלא עוזה, בזמן בו אפיקי המימון האחרים מקבלים פטור מפיקוח, הבחירה המתבקשת היא לא להפוך לחברה ציבורית, חברות ציבוריות קיימות ימשיכו להימחק מהמסחר, והציבור יישאר בלי אפיקי השקעה ציבוריים וללא יכולת פיקוח. רק הפחתתה של האסדרה תותיר את האפיק הציבורי מתאים, ותמנע היסחפות של הכלכלה הישראלית לעידן של חוסר שקיפות אבסולוטי.


    חיים טולדנו הוא מומחה לשוק ההון

  • גלריות
    מדורים
    דירוגים
    ראשי