• הנחת מועדון: ההקלות לניצולי השואה חשובות, אבל מה עם שאר הקשישים?

    מתן הקלות לניצולי שואה מאפשר לנבחרי הציבור להרגיש טוב עם עצמם ולהתעלם ממאות אלפי קשישים אחרים שמתקשים לשלם את חשבון החשמל; חזון הרכבת התחתית האמיתי של גולדה מאיר; והאם האוסטרלים עומדים להסתער על ההייטק הישראלי?
    24/02/2017 | הדר חורש, סופהשבוע

    השבוע החליטה רשות החשמל במשרד האנרגיה לאסור, בכפוף לשימוע, על ניתוק החשמל לניצולי שואה המתקשים לעמוד בתשלומים לחברת החשמל. ההחלטה מתייחסת לניצולי שואה המשלמים את התעריף המיוחד ללקוחות דלי אמצעים ומכונה "תעריף חברתי".

    פוליטיקאים זוכים בדרך כלל לאהדה כשהם מיטיבים עם ניצולי שואה. אלא שהחלטת הרשות אינה אלא דוגמה נוספת ליחס המשפיל כלפי כלל אוכלוסיית הקשישים. מספר הניצולים בישראל נאמד ב־150־200 אלף, מתוך כחצי מיליון קשישים החיים בישראל. שיעור העוני בקרב ניצולי השואה דומה לשיעור בכלל אוכלוסיית הקשישים, כ־25%, אף על פי שמרבית הניצולים זכאים לתוספות הכנסה במסגרת הסכמי פיצויים.

    בצדק נכמר לבם של פקידי משרד האנרגיה על ניצול קשיש שאינו יכול לשלם את חשבון החשמל. אבל קשה להבין מדוע יש להפלות "סתם" קשיש שלא עבר את מאורעות השואה, וגם הוא אינו יכול לשלם את החשבון. מדוע גורלם של קשישים אחרים, בהם כאלה שעברו תלאות, צריך להיות מר מגורל ניצולי השואה?

    ההפקרה המקוממת של מאות אלפי קשישים אינה אופיינית לרשות החשמל: רשויות מקומיות מחויבות לתת לניצולים נזקקים הנחה בארנונה (לאחר שבמשך שנים רבות ניתנה ההנחה לכל ניצול ללא קשר להכנסתו), משרד הרווחה מציע לכל ניצול להצטרף במחיר מיוחד לתוכנית לתמיכה ב"אזרחים ותיקים", ומשרדי ממשלה מעמידים לרשות ניצולים בלבד שירותי מידע המסייעים להם במיצוי זכויותיהם.

    ניצולי השואה בישראל יזכו בהקלות. ומה עם עוד 300 אלף קשישים? | צילום: Fotolia

    בחלק מהמקרים אפשר לחשוד בממשלה ובכנסת שהמילים "ניצולי שואה" אינן אלא קוד הנחה. הגבלת השירותים וההטבות לניצולים מאפשרת לנבחרים להרגיש טוב עם עצמם בלי שיצטרכו לגייס מימון לכלל הקשישים, שזכותם לחיים הוגנים אינה נופלת מזכותם של הניצולים.

    במקרה של ניתוקי החשמל הזוכה בהנחה היא חברת החשמל, שלא תצטרך לממן את ההקלה לכלל הקשישים הראויים לה. ללא שוט הניתוק תתקשה החברה לגבות את החוב ומישהו יצטרך לשאת בתשלומים האבודים. במקרה זה, תתגלגל העלות לתעריפי החשמל לכלל הצרכנים. ברשות החשמל מסרבים לחשוף מה תהיה עלות ההטבות לניצולים, אבל זהו מחיר נמוך יחסית: המחיר הכבד באמת הוא מדיניות ההתעמרות והאפליה של רשות החשמל במאות אלפי קשישים אחרים שהם עניים מרודים.

    זיכרונות מגולדה

    גולדה מאיר הייתה ככל הנראה הגרועה בראשי הממשלות של ישראל. היא לא הבינה על פי עדותה בענייני ביטחון, התקשתה להבין את עוצמת השסעים החברתיים, וכשפרצה מחאת הפנתרים השחורים נתנה את תגובתה המפורסמת "הם לא נחמדים". מאיר הייתה אטומה גם לשינויים המדיניים והפוליטיים סביבה. נוכח התעוררות הלאומיות הפלסטינית היא הכחישה את קיומו של עם פלסטיני, וכשנקרתה בדרכה יוזמת שלום מצרית שעשויה הייתה למנוע מלחמה, דחתה אותה על הסף.

    אבל 1973 הייתה אמורה להיות שנת בחירות, ומאיר התגייסה למערכה. ישראל הייתה אז שאננה, עשירה ובוטחת, הכבישים התמלאו במכוניות חדשות שהתחילו להגיע מיפן, בסטייקיות ובדוכני הווימפי דיברו כולם על פקקי התנועה שהחלו להיווצר בתל אביב. היה זה בדיוק הזמן להבטחה גדולה, ובאסיפת בחירות הודיעה ראש הממשלה על פתרון חדשני לבעיה: תוכנית להקמת רכבת תחתית. כדי להמחיש את רצינות כוונותיה הודיעה מאיר על תקציב בסך 5 מיליון לירות שיוקצה לפרויקט היוקרתי. רבים הרימו גבה. מדובר היה בסכום מגוחך. שר האוצר יהושע רבינוביץ' מיהר להסביר שהסכום הוקצב לתכנון בלבד, והתקציב האמיתי יגיע לאחר שתתגבש התוכנית. הקריקטוריסט יעקב פרקש ("זאב") צייר ב"הארץ" את מאיר נועצת את חפירה באדמת תל אביב והולכת לדרכה.

    המשך הסיפור ידוע: מספר חודשים לאחר מכן הוליכה ממשלת מאיר את המדינה למלחמה נוראה, ולאחריה היו צרכים דחופים יותר מרכבת תחתית בתל אביב. אבל ההבטחה לא נשכחה: מנהלי חברת נת"ע החליטו לקרוא למחפר ה־TBM החופר את מנהרת הרכבת בתל אביב על שמה של גולדה, "שיזמה את בניית הרכבת התחתית". צריך רק לקוות שצה"ל לא יחליט לקרוא לחומה שעל גבול מצרים "קו בר־לב".

    האוסטרלים באים

    גאלן בלומפילד, שותף ומנהל בקרן ההשקעה האוסטרלית רד פילד אסט מנג'מנט, נמנה עם אנשי העסקים שהוזמנו למפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בביקורו השבוע בסידני, אוסטרליה. ביקורו של נתניהו סוקר בהרחבה בתקשורת המקומית ועורר עניין גם בקהילה העסקית. הקרן האוסטרלית כבר השקיעה 4 מיליון דולר בחברת הסייבר ווטירו והיא מנהלת מגעים מתקדמים להשקעה באקו ווייב, המפתחת טכנולוגיה להפקת אנרגיה מגלי ים. אינה ברוורמן, ממייסדי החברה, הצטרפה למשלחת הישראלית ובחנה אפשרות להנפקה בבורסה האוסטרלית.

    ביקור נתניהו באוסטרליה יכול להוביל לחיבור כלכלי כדאי מאוד | צילום: Fotolia

    בלומפילד מאמין שביקורו של נתניהו יסייע לקידום השקעות אוסטרליות בהייטק הישראלי: "יש באוסטרליה הרבה הון שמחפש השקעות חדשות. אני מאמין שהשקעות בחברות ישראליות הרבה יותר אטרקטיביות מהשקעות בחברות אוסטרליות. חברות ישראליות הן החדשניות והמהירות בעולם, או לפחות בין המהירות בעולם במחקר ופיתוח. האנשים בישראל נהדרים, ומחירי ההשקעה לא גבוהים".

    מה היתרון בעסקה עם אוסטרלים?

    "הבעיה העיקרית של החברות הישראליות היא השווקים. אוסטרליה היא מדינה גדולה שרוצה לאמץ טכנולוגיות חדשות. בזכות הקשרים שלנו אנחנו יכולים לשמש לחברות ישראליות גם שער למזרח. הן יכולות לגייס הון גם בבורסה של סידני, ASX, שהיא נזילה מאוד ואטרקטיבית לא פחות מנאסד"ק".

    עו"ד מיכה טולמן, ראש הדסק האוסטרלי במשרד יגאל ארנון ושות', אומר שהמשקיעים הישראלים כבר זיהו את הפוטנציאל של ASX - ולא פחות משמונה חברות קטנות ניצלו את ההקלות שהעניקו האוסטרלים במאמץ למשוך השקעות חדשות.

    "ראש הממשלה האוסטרלי, מלקולם טרנבול, הוא סטארט־אפיסט שדוגל בחדשנות וטכנולוגיה, ואחת הדרכים היא להביא לכאן חברות כאלה", אומר טולמן. "היו כאן הרבה משלחות של בנקאים, שרים, וראשי מערכות הביטחון שהתעניינו בעיקר בהגנת סייבר. בשנתיים האחרונות אנחנו מתחילים לראות שהגישושים האלה הופכים לעסקות. האוסטרלים מתעניינים בעיקר בתעשיית הסייבר הישראלית, בטכנולוגיות פיננסיות ובטכנולוגיות של חקלאות ובנייה".

    לאתר מעריב

  • גלריות
    מדורים
    דירוגים
    ראשי