• בלי כיפת ברזל - עובדי רפא"ל נאבקים בהנהלה

    מאיר ברנס, יו"ר מטה המאבק של ועד ההנדסאים והועד המינהלי ברפאל, מתאר את מצוקתם של ההנדסאים בחברה. התסכול של ברנס חד במיוחד עם פרסום רווחי העתק של החברה בניגוד לתחושת חוסר השוויון של העובדים הזוטרים
    21/03/2017 | מאיר ברנס
    סקר שנערך על ידי משרד המדע והטכנולוגיה ופורסם לאחרונה בכלי התקשורת חשף כי מערכת כיפת ברזל נחשבת להמצאה הישראלית הגדולה בכל הזמנים.

    סקר זה עולה בקנה אחד עם הקולות הרבים שנשמעים בשנים האחרונות בדבר עוצמת הביטחון הלאומי של ישראל, על יכולות מערכת הביטחון ליירט טילים ולהפעיל את אמצעי הלחימה המתקדמים בעולם. כל אלו מעניקים לישראל יתרון עצום אל מול ארגוני הטרור ואתגרי הביטחון.

    אבל האם שאלתם את עצמכם מי הם הפנים והשמות של העומדים מאחורי העוצמה הביטחונית הזאת? האם העליתם בדעתכם שההנדסאים והמפתחים ה"נושמים" את רצפת הייצור, עוזבים לעיתים תכופות את משפחותיהם וילדיהם במוצאי שבת וערבי חג בכדי להשלים שעות נוספות בהגנה על המדינה, ובמקביל נאבקים גם על הזכות להתפרנס בכבוד?

    מאיר ברנס | צילום: יח"צ

    הפנים והשמות הללו הם הנדסאי רפא״ל, שבשילוב יוצא דופן של מקצועיות ומסירות, נושאים על כתפיהם את האחריות האדירה לביטחון ישראל ושמירה על השקט הנפשי של האזרחים. לצערי הרב, בשנים האחרונות שכרם של אותם עובדים הלך ונשחק בצורה חדה מאוד, בעוד שכר המנהלים הבכירים רק הלך ותפח ובקופת המזומנים של רפאל הצטברו בשנים האחרונות רווחים של מאות מיליוני שקלים בכל שנה.

    במשך תקופה ארוכה מאוד, הנהלת החברה יצרה פערי מעמדות שאסור שיתקיימו בחברה מתוקנת, קל וחומר במקום כמו רפאל, בה החומר האנושי הינו הטוב ביותר. ראשי התיבות של רפא"ל, למי ששכח, הינם רשות לפיתוח אמצעי לחימה והיא איננה עסק פרטי של איש או מנוף פיננסי לעשיית הון. עבור אותה עבודת קודש זכאים העובדים לשכר ראוי ומכבד, במיוחד לנוכח העובדה שרמת האינטנסיביות וההשקעה שלהם במקום העבודה רק הולכת וגדלה.

    רפא״ל איננה רק מקום העבודה שלנו, אלא היא סיפור החיים של רבים מאיתנו. ההצלחה הפנומנלית של מערכות הלחימה "כיפת ברזל ו-"מעיל רוח" נתנה את אותותיה לא רק בישראל, אלא גם ברחבי העולם כולו, והן למעשה המשך ישיר לשרשרת הדורות המפוארת של התעשיות הביטחוניות מאז נוסדו בסוף שנות החמישים.

    הגיע העת שיפסיקו לראות בנו כשואבי המים וחוטבי העצים של מערכת הביטחון, במיוחד לנוכח העובדה כי הגענו למו"מ על חתימת הסכם קיבוצי חדש בחברה בנפש חפצה ובדרישה לגיטימית לשפר את תנאי ההעסקה שלנו, בעוד אנו נתקלים בהנהלה אטומה, שכל מה שעומד לנגד עיניה הוא מקסום הרווחים של החברה.
    זה הזמן של שר האוצר, משה כחלון, שנישא על גלי המחאה החברתית של 2011 להיכנס לעובי הקורה ולסייע בפתרון המשבר. רק כך כולנו נצא נשכרים.

    הכותב הוא - יו"ר מטה המאבק של ועד ההנדסאים והועד המינהלי ברפאל

  • גלריות
    מדורים
    דירוגים
    ראשי