• שומרי הסף נרדמו בשמירתם: מחירי הגז, החשמל והדירות בישראל צפויים להמשיך להתייקר

    חברת החשמל מנסה לפתוח את חוזה הגז הבעייתי שעליו היא חתומה מול השותפויות במאגר "תמר", אבל התייקרות בתעריפי החשמל היא התפתחות סבירה הרבה יותר. ובאוצר ממשיכים להסתבך עם שוק הדירות להשכרה
    30/06/2017 | הדר חורש, סופהשבוע

    בשבוע הבא ייפגשו בכירים מחברת החשמל עם מנכ"ל דלק קידוחים יוסי אבו ומנכ"ל נובל אנרג'י ביני זומר לפגישה שתוצאותיה, כך נראה, אבודות מראש: יהיה זה ניסיון ראשון של חברת החשמל להפחית, ולו במעט, את המחיר המוגזם שהיא משלמת תמורת הגז שהיא רוכשת משותפות "תמר". המגעים מתנהלים בהנחיית רשות החשמל במשרד האנרגיה, הסבורה שמחיר הגז הנמכר לחברה גבוה מדי.

    המחיר הזה משולם למעשה על ידי כל משק בית בישראל, הרוכש מהחברה חשמל המיוצר ברובו מגז. שר האנרגיה יובל שטייניץ נוהג להתווכח עם הטוענים שמחיר הגז בישראל גבוה, ומציג טבלאות השוואה המוכיחות שבמרבית מדינות המערב מחירי הגז הטבעי דומים למחירי הגז בישראל ולעתים אף גבוהים יותר. מדינות שבהן מחיר הגז נמוך יותר הן מדינות שבהן הגז הטבעי מופק בתנאים נוחים יותר ולא בעומק הים.

    מחיר הגז גבוה בכ-30% מהמחיר בו הוא מוצע ליצרני החשמל הפרטיים | צילום: Fotolia

    יש החולקים על ההשוואות של משרד האנרגיה, אבל קשה לחלוק על העובדה שחברת החשמל, ובעצם רוב אזרחי ישראל, משלמים על הגז מחיר הגבוה בכ־30% מהמחיר שבו מוצע הגז הטבעי ליצרני החשמל הפרטיים, שנכנסו לשוק אחרי שחברת החשמל חתמה על החוזה הבעייתי שלה עם שותפות "תמר".

    החוזה של חברת החשמל עם "תמר" נחתם בתנאים קשים: בתחילת המו"מ בין הצדדים יכלה חברת החשמל לבחור בין המשך ההתקשרות עם חברת הגז המצרית EMG לרכישת גז מהשותפות הישראלית. שותפויות הגז, בהובלת דלק ונובל, היו תלויות בחברת החשמל כאוויר לנשימה. החלטה על העדפת הגז המצרי הייתה משאירה אותן ללא אפשרות לפתח את המאגר ולהפיק ממנו את הרווחים העצומים. במאמץ לפתות את חברת החשמל לרכוש גז, נאלצו החברות להציע מחירים סבירים אם כי גבוהים מעט ממחירי הגז המצרי. אולם שורת פיצוצים בצינור הגז המצרי וחילופי המשטר במצרים קטעו ב־2011 את אספקת הגז המצרי והותירו את חברת החשמל מול ספק בודד.

    ללא הגז המצרי זינקה עלות החשמל בישראל בעשרות אחוזים. החשש מפני מחאה ציבורית על עליית מחיר החשמל גרם לממשלה להמשיך למכור את החשמל במחירי הפסד, עד לחידוש אספקת הגז. היו אלה רגעים קריטיים שחרצו את גורל משק האנרגיה בישראל על מיליוני צרכניו. שני שומרי סף היו אמורים להתייצב מול הסכנה: הממונה על ההגבלים העסקיים, שנדרש להכריז על שותפות הגז כמונופול שמחיריו נתונים לפיקוח, ורשות החשמל, שנדרשה למנוע מחברת החשמל לחתום על חוזה שיהיה בכייה לדורות. שני שומרי הסף נרדמו על משמרתם.

    חברת החשמל, תחת לחץ כלכלי ופוליטי עצום, חתמה על חוזה דרקוני ל־15 שנים, שבו מחיר הגז הגבוה מוצמד למדד המחירים האמריקאי, בתוספת 1% במחצית הראשונה של התקופה ובהפחתה של 1% במחצית השנייה של התקופה. במונחים של משק האנרגיה העולמי הייתה זו זכייה בפיס: מאגר "תמר" הפך לאחד ממאגרי הגז הרווחיים בעולם. מנהלי נובל התמוגגו בכל שיחת אנליסטים שבה נשאלו על רווחיות הבארות שלהם בישראל. "היהלום שבכתר", הם נהגו לכנות את הפרויקט המוצלח.

    מתווה הגז היה ניסיון לתקן, ולו במעט, את הנזק הגדול. אולם הסיכוי לשנות את החוזה החתום, שבו מעורבת חברת אנרגיה אמריקאית גדולה, היה נמוך. חברות כמו נובל אנרג'י הן שלוחה של האימפריה החזקה בעולם, שישראל תלויה בה לקיומה. פגיעה בהסכמים חתומים עם נובל עלולה הייתה לסבך את ישראל עם ארה"ב ועם אחת השדולות החזקות ביותר בוושינגטון - שדולת הנפט. מתווה הגז קבע מחירים מרביים לחוזים הבאים שנחתמו בענף והחליש במעט את כוחו של מונופול הגז, אבל לא הציל את חברת החשמל ואת מרבית תושבי המדינה.

    מחיר הגז שקונה חברת החשמל מ"תמר" הוא כ־4 מיליארד שקל בשנה. הפחתת המחיר למחיר שמשלמים יזמים פרטיים ל"תמר", או המחיר שתציע המתחרה החדשה בשוק, אנרג'יאן, יכולה לחסוך לפחות 1.2 מיליארד שקל בשנה לחברה ולכל משקי הבית בישראל. על פי החוזה עם "תמר", ניתן יהיה לדון בהפחתת מחיר בשיעור שלא יעלה על 25% רק באפריל 2021. עד אז צפוי הפער בין המחיר שמשלמת חברת החשמל למחיר השוק והמחיר הסביר לגז להתרחב.

    הזמן דוחק: לחברת החשמל יש תוכנית השקעות שאפתנית ברשת ובמהלכי התייעלות. אם לא יופחת מחיר הגז, היא תצטרך להעלות את מחיר החשמל בשיעורים ניכרים, או לספוג פגיעה ברווחיות. יו"ר החברה, יפתח רון־טל, מנסה לגייס את התמיכה הציבורית הנדרשת ואת הגיבוי הממשלתי לפתיחה מוקדמת של החוזה.
    מנגד, עמדת שותפויות הגז נחושה. מלבד הנאתם מהרווחים הגדולים, הן חילקו למעשה חלק משמעותי מהרווחים העתידיים: התזרים הצפוי מ"תמר" מגבה את גיוס ההון הגדול של פיתוח שדה הגז הבא, "לווייתן". הרווחים העתידיים הם גם בסיס לגיוס הון גדול של חברת דלק, שהנפיקה השבוע איגרות חוב ומניות של חברת תמר פטרוליום, המחזיקה ב־9% ממניות "תמר".

    ההנפקה מזכירה את העובדה שמרווחי הענק של שותפויות הגז נהנים לא רק קומץ יזמים וחברת אנרגיה ציבורית אמריקאית, אלא גם אלפי משקיעים בשוק ההון, ובתוכם קרנות הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות שלנו. את סבך האינטרסים של מחירי הגז כבר לא ניתן יהיה להתיר בפגישת נימוסים בין אנשי חברת החשמל למנהלי חברות הגז.

    לא נעים להשכיר

    האם כחלון טוב לשוכרי הדירות? אחד המהלכים המרכזיים שיזם משרד האוצר בשנה האחרונה הוא המס על משקיעים בדירות להשכרה, המכונה "מס על דירה שלישית". אם תעבור החקיקה את מבחן בג"ץ, היא צפויה לפגוע בעיקר במשכירי הדירות. המס אמור לעודד את בעלי הדירות להעביר אותן מידי השוכרים לידי מי שמעדיפים לגור בדירות בבעלותם. התוצאה הכלכלית של המהלך צפויה להיות צמצום בהיצע הדירות להשכרה ועליית שכר הדירה.

    אבל במקביל לצמצום היצע הדירות להשכרה, מריץ משרד האוצר תוכנית הטבות למשקיעים וליזמים שישקיעו בדיור להשכרה. הבעיה היא שהתוכניות לשיפור מצב השכירות מסורבלות וסובלות מתת־ביצוע, בעוד תוכנית המס על דירה שלישית כבר מתחילה להשפיע על השוק.
    החלטת הממשלה על תמריצים למשכירי דירות פרטיים הייתה להג פופוליסטי שלא יתורגם לעולם לצעדים בפועל, כגון סבסוד ביטוח לדירות להשכרה ותמרוץ בעלי דירות לתחזק את הדירות באמצעות חברות תחזוקה. ההחלטה התקבלה לפני יותר משנה. הצוות, שאמור היה על פי החלטת הממשלה להגיש את המלצותיו לביצוע ההחלטה, פרסם רק השבוע פנייה לציבור בניסיון ללמוד כיצד ניתן לבצע את ההחלטה.

    בתחילת השבוע הייתה התקדמות נוספת, כאשר בין משרדי הממשלה הופץ תזכיר חוק להטבות מס שבח ליזמי דיור להשכרה. היקף ההטבות - 40 מיליון שקל, רחוק מלפתור את בעיית התשואה הנמוכה של דיור מסחרי להשכרה. פשוט וזול יותר היה להניח למשכירי הדירות ולחוקי ההיצע והביקוש לעשות את שלהם.

    לאתר מעריב

  • גלריות
    מדורים
    דירוגים
    ראשי