• "ללא התערבות אנושית אין רגישות, אין חמלה, אין שינוי": ראיון עם הרבנית מלכה פיוטרקובסקי

    הרבנית מלכה פיוטרקובסקי היא עוף מוזר בציונות הדתית. עם תפיסות ליברליות מפתיעות (תמיכה בתכנון משפחה, מימון הפלות וגישה פייסנית כלפי חד מיניים), היא לא מפסיקה לאתגר את הממסד השמרני. בראיון לפורבס היא מספרת על דרכה הייחודית והאמונה בצדקת דרכה
    01/08/2017 | קרני אלדד

    אשת ההלכה מלכה פיוטרקובסקי רואה חשיבות עצומה בלהשמיע קול אחר בעולם ההלכה, שעד כה היה מקדש גברי. "המוטיבציה שלי היא לנסות ליצור מהתורה ומערכיה שיבוח ותיקון עולם", היא אומרת. פיוטרקובסקי (53), תושבת תקוע, היא אם לחמישה וסבתא לנכד, ורשימת תאריה הארוכה מספרת בתמצות את סיפור פועלה הרב: היא בעלת תואר שני בתלמוד ודוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר אילן. בעבר עמדה בראש מכללת ברוריה, וכיום היא חברה בעמותה החברתית מעגלי צדק, בעמותת מבוי סתום למסורבות גט, ובפורום תקנה, הפועל למניעת תקיפות מיניות בציבור הדתי, ושהיא נמנית עם מקימיו. פיוטרקובסקי היא גם חברה לשעבר בוועדת סל התרופות, ולפני שנתיים נבחרה להשיא משואה בהר הרצל.

    קול הלכתי אחר. מלכה פיוטרקובסקי | צילום: יוסי אלוני

    "אני לא שותפה למחשבה שאין גברים רגישים", עונה הרבנית לשאלתי מה הערך המוסף של אישה בתפקיד זה. "יש רבנים עם רגישות עליונה, אבל זה לא יעזור, כי עולם החוויות הנשיות, ניסיונות החיים, מבנה האישיות, חסר עדיין בשיח ההלכתי. למשל, בספר שכתבתי ("מהלכת בדרכה: אתגרי החיים במבט הלכתי ערכי", הוצאת משכל ידיעות אחרונות־ספרי חמד, ק.א), אחד הפרקים שהכי הכעיסו את הרבנים, זה הפרק שבו כתבתי שיש בעיניי חובה קדושה, ובוודאי הלכתית, לתכנן ילודה. דבר כזה רק אישה יכולה לומר. רק אישה שכל הוויית חייה היא מתוך מחויבות לעבודת השם, ודווקא מתוך המחויבות הזו כשהיא יודעת מה זה הריון, לידה, גידול ילדים, היא מביאה לחשיבה ההלכתית נתונים שגבר לא יכול להביא. כמו למשל החשיבות העליונה לרצות עוד ילד. לרצות להרות, ללדת ולגדל. זה נתון שהוא קריטי, במיוחד בימינו, כשלהיות משפחה זה תהליך מאוד מאתגר מהרבה סיבות".

    למביט מבחוץ, לעיתים גם מבפנים, עולם התורה נראה מאוד מפלה כנגד נשים.

    "את צודקת. מעמדה של האישה הנשואה מופלה לרעה באופן מובהק מול מעמדו של הגבר הנשוי מבחינת היכולת להחליט ש'לא עוד'. אבל, ופה ה'אבל' הענק, בדיוק בגלל זה החלטתי לפני שלושים שנה שאני לומדת את המתודה של התורה שבעל פה, שהיא הבקשה של הקב"ה אלינו: קחו את ערכי התורה שלי ושדכו אותם באופן הולם למציאות של כל תקופה ותקופה.

    לדירוג המלא: הנשים המשפיעות בישראל 2017

    לרכישת הגיליון או מנוי למגזין פורבס ישראל חייגו 077-4304645 או לחצו

    לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק

    "פעם באמת לא היתה לאישה היתכנות כלכלית לשרוד לאחר גירושין. היום - כמובן שכן. היום, אם אנחנו מעכבים גט לאשה שרוצה להתגרש, אנחנו עוברים על 'ואהבת לרעך כמוך'. מי שמעכב זה כל מי שאחראי לזה, החל בבעל וכלה במערכת הדיינית". פיוטרקובסקי מביאה לדוגמה את דיני הניאוף: גבר הבוגד באשתו עובר על מצוות "לא תעשה", ואילו אישה העושה זאת עוברת על גילוי עריות, עבירה שדינה כרת. אם נוצר הריון מיחסים אלו, בנו של הגבר יתקבל בחברה, ובנה של האישה יהיה ממזר. "כבר הייתי בדיונים בבית הדין הרבני, של גבר שאמור לתת גט, ועורך הדין שלו אומר 'כבודם, אני מתנצל, אבל מרשי לא היה יכול לבוא היום, כי הוא בברית של בנו'. זה בן אדם שמבין היטב את הלכות בית הדין ולא הרגיש שום בעיה לומר דבר כזה. הדיינים לא ממש נפלו מהכיסא.

    "הצו של הקב"ה זה להתאים תמיד את ערכי התורה לחיי המציאות. יש לנו כלים בארגז הכלים ההלכתי, להשוות את מעמד האישה הנשואה לזה של הגבר הנשוי. זאת על אף שהמקור עצמו לא שוויוני, כי הוא ניתן לעם ישראל בסיטואציה היסטורית מסוימת. אם לפני 30 שנה ניגשה אליי שכנה הביתה, אחרי שנודע לה שהזמנתי פעמיים משטרה על זה שבעלה מכה אותה מכות רצח, ואמרה לי 'בפעם הבאה לא תוכלי להזמין משטרה כי אני ארצח אותך. תעזבי אותי כבר. אני מעדיפה שירביץ לי, אבל שיפרנס אותי', היום זה לא היה קורה כי נשים יודעות את אמצעי הסיוע שיש לנו להעמיד להן", מסבירה פיוטרקובסקי.

    מה אגיד לאלוהים?

    פיוטרקובסקי גדלה בבית פשוט, שם למדה, לדבריה, לכוון את הלב לתיקון עוולות. "ינקתי את זה לא רק מחלב אימי, אלא גם מעיני אבי, זכרם לברכה. התשתית בבית היתה שאם רואים עוול או מצוקה, לא ממשיכים ללכת. בודקים מתחת לכל אבן איפה אני יכול לעזור. מבחינתי, הבחירה ללמוד הלכה זו הדרך שלי לאבחן מצוקות ולנסות לתת להן מענה. יש לי חשבון עם הקב"ה, עם שאלות מאוד מאוד נוקבות על ניהול העולם של מי שנולדה לניצולי שואה, אבל באופן בלתי הגיוני, אני מאמינה בו ובתורתו. כשאני נותנת תשובה הלכתית שהיא לא מקובלת, למשל ביחס לחד מיניים, אני קודם כל חושבת מה אענה לקב"ה אחרי 120, כשישאל אותי 'בחור התרסק לך מול הפנים, ואת אמרת לו: אני מצטערת, אני לא מאמינה שיש לך נטייה חד מינית, ואם אתה עם נטייה - אז תלך לטפל בעצמך, ואם הטיפול לא מצליח אז זה רק באשמתך'. מה אענה לקב"ה? שהתייחסתי אליו כך לפני שלמדתי את הנושא לעומק? אז הלכתי ללמוד את הנושא, והתברר לי, למשל, שאין מחלוקת במחקרים: יש אחוז מסוים של בני אדם, שיכולים לפתח קשרים אינטימיים רק עם בני מינם. ברור לי, שאם אני לא מסוגלת לענות לו, אז כל המילים היפות שלי על התורה כתורת חיים לא עומדות באתגר".

    נשמע לי בסיסי. איך יכול להיות שרק את מנסה לעמוד באתגר הזה?

    "אז כאן אומר דבר עצוב: מקור הכוח של ההלכה הוא גם מקור החולשה שלה - היא בידי בני אדם. ואת זה הקב"ה עשה בכוונת מכוון. הוא מסר לנו את התורה ואת תרגום ערכיה, כי הוא ידע שללא התערבות אנושית אין רגישות, אין חמלה, אין שינוי, אבל הוא ידע שבהתערבות אנושית יש גם אגו, פוליטיקה ושיקולים זרים. ולכן אם לי יש מבנה הלכתי, בהתאם לכללי הפסיקה האורתודוקסית, שעל פיו אני מייעצת, גם אם המבנה כרגע לא מקובל על אף רב, שלא מצליח להסביר לי מה שגוי במבנה שלי, אז אני אמשיך. זו חובתי. חובתי כבן אנוש".

    "ההלכה היא בידי בני אדם" | צילום: יוסי אלוני

    אך פיוטרקובסקי אינה עוסקת רק בפסיקת הלכה. במשך שנתיים, למשל, היתה חברה בוועדת סל התרופות, שם תמכה במימון הפלות מאושרות, דבר שהביא, כצפוי, להתקפה חזיתית מצד גורמים בציבור הדתי. היא כונתה "רוצחת עוברים", אך דבקה בהחלטתה. המניע למעורבותה באספקטים כלליים בחיי היומיום מפתיע: "אנחנו לא מפספסים שום הזדמנות להוציא את דיבתה של תורת ישראל רעה. אנחנו אמנים בזה. אנחנו רואים רק את האינטרסים הצרים שלנו, כי האגו ממסך. המעורבות שלי בסל הבריאות או במשבר הילדים חולי הסרטן בהדסה באה מאותו מקום: עם ישראל זכה לחיות במדינה משלו שלא על פי ההלכה, וטוב שכך, כי היום אין התייחסות הלכתית בוגרת, מורכבת, רגישה, ביחס למציאות הכוללת, גם של אנשים שאינם שומרי מצוות. אני לא אוותר - בכל תחום שבו אני יכולה להשפיע, הדברים יתנהלו כמה שיותר קרוב ונכון על פי דרכי התורה. לא אמרתי 'ההלכה', אמרתי 'דרכי התורה'. לא רק בתורה שלי כתוב 'לא תעמוד על דם רעך'".

    עוד לא התבגרנו

    ב־2003 הקימה פיוטרקובסקי, יחד עם קבוצת אנשי הלכה ורוח, את פורום תקנה, המספק מסלול חלופי לטיפול בתלונות על פגיעה מינית בקרב הציבור הדתי לאומי. הפורום פועל בשיתוף פעולה עם היועץ המשפטי לממשלה ומטפל, באופן דיסקרטי, בפניות בנושא רגיש זה. אלמלא היה קיים הפורום - כנראה, המתלוננים והמתלוננות לא היו מדברים לעולם. הציבור הרחב נחשף לפורום תקנה, כאשר עלתה לכותרות פרשת הרב מוטי אלון, שזעזעה את המגזר הסרוג, ובסופה הורשע הרב בשני מקרים של מעשים מגונים בכוח באחד מתלמידיו כשהיה קטין. בנו של אלון כינה אז את חברי הפורום: "חבורת קנאים צמאי דם", והם שילמו מחיר אישי כבד בשל מעורבותם.

    למרות היותה אישה כמעט יחידה בעולם גברי מאוד, פיוטרקובסקי מעידה שמעולם לא חשה התנשאות או מידור מסיבה זו. "בכל היוזמות שאני מעורבת בהן של קבוצות חשיבה עם רבנים ואנשי תורה, כבר שלושים שנה, תמיד זכיתי בקשב, בהתייחסות כאחת בין שווים, וזה ראוי לציון. אני מקפידה על שני דברים: לא לדבר בלי ידע כולל על הנושא שאני מדברת עליו, ולעשות כל מאמץ להתבטא בנעימות, בכבוד ובדרך ארץ. אבל לפעמים זה מגיע לדיני נפשות, והתסכול שלי מהצדדים האנושיים היותר אפלים של פחדנות, שיקולים זרים וכדומה, גורם לי להרים את הקול. בעיקר כשאני ניצבת מול עקרות רגשית וחוסר רצון להתחבר לזולת שבמצוקה".

    אז אם את זוכה כבר 30 שנה לכבוד והערכה, מה הבעיה של אישה להיות פורצת דרך?

    "אין שום בעיה. אני חושבת שבכל מה שקשור לסמכות, יש שתי דרכים לקבל אותה: רשמית, עם תעודה, או שהסמכות ניתנת על ידי מי שרוצה לראות בך סמכות. לכן כבר 30 שנה אני אומרת לנשים הפונות אלי שאין לי תעודת רב להציע להן, אלא רק את ההזדמנות להיות שותפות לחזון עמוק של יישום נכון של תורת ה'. מהניסיון שלי החוויה הרבה יותר חיובית. אני לא מצליחה להיזכר במישהו ששם לי רגליים, בטח לא באופן מכוון".

    לפיוטרקובסקי ביקורת רבה גם כלפי המגזר הדתי לאומי עצמו, למשל כנגד הסקטוריאליות שלו. היא טוענת שהציונות הדתית יודעת להתגייס בעיקר למען ארץ ישראל, ופחות למען הציבור הכללי. "למה אנחנו עדיין מתעסקים רק בעצמנו? במקום להידרש, למשל, לבעיה החמורה של ילדים שמחכים לחוקרי ילדים, או של לקוחות הזנות, או משכורתם המחפירה של העובדים הסוציאליים. די, תתבגרו! ילד קטן דואג רק לצרכיו. ככל שאנחנו גדלים אנחנו רואים עוד משהו חוץ מאשר את עצמנו. ועוד לא התבגרנו", קובעת פיוטרקובסקי ומרימה את קולה בפעם הראשונה.

    את מגדירה את עצמך פמיניסטית?

    "בערך שלי בוויקיפדיה כתוב שאני לוחמת לזכויות נשים. זה מעצבן אותי, כי לא מעניין אותי מי את, מעניין אותי אם את במצוקה או לא. ואז לא אכפת לי אם את גבר, לבן, שחור, או כתום", היא מסכמת. "המוטיבציה שלי היא לנסות ליצור מהתורה ומערכיה שיבוח ותיקון העולם".

    לדירוג המלא: הנשים המשפיעות בישראל 2017

    לרכישת הגיליון או מנוי למגזין פורבס ישראל חייגו 077-4304645 או לחצו

    לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק


  • גלריות
    מדורים
    דירוגים
    ראשי