• משיב אש: רמי לוי בראיון מיוחד לגיליון 100 העשירים של פורבס

    הקניות באינטרנט הן הסכנה הגדולה ביותר לקמעונאים, העובדים לא צריכים ועד והלקוח אשם במחירים הגבוהים של מוצרי הצריכה בארץ. רמי לוי יורה לכל כיוון וטוען על פרשת הקניון במבשרת שהכל שטויות - "אין כלום ולא היה כלום"
    14/09/2017 | הדר חורש

    שנת 2017 כבר הסתמנה כאחת השנים המוצלחות של רמי לוי. לאחר מספר שנים של דשדוש, הרשת שבנה איש העסקים חזרה להציג צמיחה חזקה: סניפים חדשים נפתחו, המניה עלתה ועמה נסק שווי נכסיו של לוי. ואז הגיע המעצר, שהפך את 2017 לשנת משבר.

    הכתבה המלאה נמצאת בגיליון ספטמבר 2017

    לרכישת הגיליון או מנוי למגזין פורבס ישראל חייגו 077-4304645 או לחצו

    לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק

    לדירוג המלא: 100 עשירי ישראל 2017

    לוי נעצר לחקירה בחשד שקיבל מראש המועצה המקומית מבשרת ציון פטור ממס שבח בשווי 21 מיליון שקל על קניון חדש בבעלות לוי, שנבנה בתחומי המועצה, בתמורה להעסקת רעייתו של ראש המועצה. בתגובה רשמית שהוציאה החברה נטען כי "קניון מבשרת או רמי לוי לא קיבלו שום הנחה או הטבה ממועצת מבשרת ציון בעניין כזה או אחר ולבטח לא בנוגע להיטל השבחה, נושא אשר אינו בסמכות המועצה". אך עוד לפני המעצר דחה בפנינו לוי את הטענות על הסף. "הכל שטויות. אין כלום ולא היה כלום במבשרת", אומר לוי. "כל מה שאמרו שם זה הפוך. קיבלתי פטור ממס שבח על בניית הקניון? אני יכול לא לשלם מס שבח? אבל זכותי לערער. וזה מה שעשיתי. לא קיבלנו שום הטבות. להפך - הקשו עלינו וניסו לסחוט מאתנו דברים שבכלל לא הגיעו להם. כל ההכפשות האלה על ראש המועצה הן בכלל משהו פנימי, ויכוח בין הקואליציה לאופוזיציה, שמנצלת את המצב כדי לפגוע בפרנסתה ותעסוקתה של גרושתו של ראש המועצה".

    לוי. "הכל שטויות. אין כלום ולא היה כלום" | צילום: יוסי אלוני

    בפרשה אחרת הואשמת בשימוש ברשת הסלולר שבבעלותך כדי לבצע האזנות סתר.
    "אני לא יודע מה קרה עם החקירה הזו. שאלו אותי שאלות ומאז לא שמעתי כלום ולא קורה כלום".

    לוי ייאלץ כעת לשכנע את החוקרים בחפותו, אך גם הפרשות השונות שבהן הוא מעורב לא מבטלות את סיפור ההצלחה שלו. לוי, שהחל את דרכו בחנות משפחתית קטנה בשוק מחנה יהודה, מחזיק היום במניות חברת רמי לוי בשווי של כמיליארד שקל. לוי הוא גם בעליה של חברת נדל"ן פרטית, שאת שוויה הוא מעריך בכמיליארד שקל. עיקר נכסי חברת הנדל"ן שלו הן חנויות, המושכרות לחברה הציבורית שבשליטתו בסכום שנתי של כ־15 מיליון שקל.

    רשת רמי לוי היא כבר מזמן לא המתחרה הקטנה והמתוחכמת בשוק הקמעונאות. עם 48 סניפים (שלושה מהם בזכיינות) המגלגלים חמישה מיליארד שקל בשנה, היא נמנית עם שלוש הרשתות הגדולות במדינה. עם הגודל באה הכבדות והחיפוש אחר כיווני צמיחה חדשים ומתוחכמים יותר מהוזלה מרעישה של אחד המוצרים המובילים.

    מחירי המזון עולים, ונראה שגם אתה מרוויח מכך.
    "בניגוד למתחרים שלי אני דווקא הורדתי את מחירי המוצרים בשיעור של 6% לפריט. אתה יכול לראות את זה על פי הירידה בשיעור הרווח הגולמי שלנו. החלטתי שצריך לחזק את היסודות של העסק, והיסודות של העסק זה הצרכנים. ברגע שאתה מיטיב איתם ומאפשר להם לקנות סל יותר זול, כשזה לא בא על חשבון השירות, אתה רואה שבסופו של דבר הם מצביעים ברגליים. מבין הרשתות שמדווחות צמחנו הכי הרבה - גם כספית וגם באחוזים".

    מדוע כשלו כל המאמצים להוריד את מחירי המזון?
    "עוד כשחוקקו את חוק המזון, הצהרתי שהוא לא ייטיב עם הצרכנים, לא ייטיב עם היצרנים הקטנים ולא יגרום לתחרות. כל המהלכים לא היו אפקטיביים. הממשלה רצתה לפתח תחרות ולהגדיל את הנראות של היצרנים הקטנים בחנויות. התוצאה היתה שיותר קשה היום לרשתות לנהל משא ומתן מול הספקים בגלל המגבלות שהוטלו בחוק. המגבלות האלה הקשו על הרשתות, ומי שניזוק מזה הוא הצרכן".

    אבל אם הורדת מחירים בזמן שהאחרים העלו מחירים, זהו אומר שאין באמת תחרות בשוק.
    "באזורים בהם אני נמצא יש תחרות. המחירים הגבוהים הם בחנויות הנוחות ובמרכזי הערים, שבהם אנחנו לא נמצאים עדיין. המתחרים מנצלים את המצב, ומתח הרווחים שם הוא עצום. זוהי הסיבה העיקרית לשיעורי הרווח הגבוהים יותר שלהם.
    "בקרוב אנחנו הולכים להיכנס לתוך הערים והשכונות: לפנות לצרכנים השבויים, אנשים מבוגרים, צעירים שאין להם מכוניות או אנשים שצריכים להשלים קניות, זוגות צעירים שקונים בכמויות גדולות".

    ושם תגבו מחירים גבוהים כמו כולם?
    "המחירים בחנויות הקרובות ללקוח צריכים להיות גבוהים ממחירי הרשת, אבל בשלושה־ארבעה אחוזים, מקסימום חמישה. בפועל, היום ההבדל הוא אפילו עשרות אחוזים לעומת רשתות הדיסקאונט".

    אין חשש ששובו של יוקר המחיה יעורר מחדש מחאה?
    "אני טוען שהכוח הוא בכלל בידיים של הצרכן. הצרכן צריך לדעת שאם מוצר יקר, הוא לא צריך לקנות אותו. יש מבחר מאוד גדול על המדף, ואם הצרכן מייצר ביקוש מעבר להיצע, היצרן או היבואן ינצל את זה ויעלה את המחיר או לפחות לא יוריד אותו. אם הם רואים שהצרכן לא קונה מוצר יקר, הם מורידים את המחיר".

    "הכוח בידיים של הצרכן" | צילום: יוסי אלוני

    בעיה נקודתית

    בכלכלה אומרים שאין ארוחות חינם, ומישהו לפעמים משלם את מחיר הדיסקאונט. כך למשל נשמעו לא פעם תלונות על חוויית הקנייה בחלק מסניפי רמי לוי. נשמעו גם טענות על ניצול עובדים וניסיון לטרפד הקמה של ועד עובדים.

    לוי לא מכחיש, אך רואה בכך עניין נקודתי בלבד. "היתה לנו בעיה בחנות שנפתחה מול הקניון ברמת גן", הוא מודה. "זו היתה החנות היחידה שלנו באזור, והיתה התנפלות גדולה שלא ציפינו לה. זהו אזור מרכזי, ובסניף הזה, שהיו בו רק 15 קופות, היה מחזור גדול יותר מכל החנויות באזור. מאוחר יותר פתחנו חנויות נוספות, והלחץ ירד. אני מציע לך לחזור לשם. 

    "לגבי עובדים - כל הטענות שקריות. בחברה הבת ביכורי השקמה (העוסקת ברכש חקלאי עבור הרשת, ה.ח) היו שלושה עובדים שהוסתו נגד ההנהלה. אצלנו לא צריך ועד. אנחנו חתומים על הסכמי ההרחבה של ההסכם הקיבוצי בענף ואנחנו דואגים לעובדים יותר מכל ארגון עובדים. הם מקבלים את כל מה שהם יכולים לקבל מהאיגוד, חוץ מזה שהם לא צריכים לשלם מסי ארגון להסתדרות". 

    גם הספקים לא תמיד מרוצים. חקלאים טוענים שאתה מנצל את הכוח השיווקי שלך כדי לכפות עליהם תנאים.
    "אם תשאל את החקלאים, כולם רוצים לעבוד איתנו, כולם רוצים להיות בסדר איתנו, ומי שעובד איתנו והולך עם האסטרטגיה שלנו מול הצרכן - אנחנו הולכים איתו הכי טוב".

    אתה קורא לצרכנים להפעיל את כוחם. אבל יש מוצרים שקשה למצוא להם תחליפים טובים, לפחות בעיני הצרכנים, כמו סכיני גילוח של ג'ילט.
    "לאף אחד אין מונופול. כל המוצרים בשוק, גם אם הם לא ממותגים, הם באיכות מאוד גבוהה, ואם הצרכן הולך ומקפיד לקנות רק מותג מסוים מתוך המבחר ולא נוקט באסטרטגיה שאני מציע, זו בעיה שלו. גם לגבי אותו מוצר מבוקש, יש רשתות שמוכרות אותו יותר בזול. נכון שיש מוצרים שבאירופה יותר זולים מאשר כאן בארץ. הצרכן חייב להבין שאסור לקנות בכל מחיר יותר ואז יהיה אפשר לשנות את המצב".

    נשמע שאתה מאשים את הקורבן.
    "נכון שיש מגבלה של עלויות המוצרים בישראל. יש כאן מסים על הייבוא, יש בירוקרטיה מאוד קשה. אני מדבר בעיקר על מוצרים שהם לידרים, מובילי הקטגוריה שלהם, והצרכן קונה אותם כמעט בכל מחיר. הרגולציה פה מאוד מפותחת, ובכל פעם ממציאים פה דבר חדש שמקשה אפילו לפתוח את העסק. לא מבינים שבסופו של דבר יש לזה עלויות, והצרכנים משלמים אותן. עלויות הייצור בישראל הרבה יותר גבוהות ממקומות רבים בעולם".

    הכתבה המלאה נמצאת בגיליון ספטמבר 2017

    לרכישת הגיליון או מנוי למגזין פורבס ישראל חייגו 077-4304645 או לחצו

    לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק

    לדירוג המלא: 100 עשירי ישראל 2017


     

  • גלריות
    מדורים
    דירוגים
    ראשי