• מה רוצים ההודים: האם ההודים יזכו במכרז לחיפוש גז בישראל?

    חברות האנרגיה הבינלאומיות אינן עטות על האפשרות לחיפוש מאגרי גז במים הישראליים, בין היתר בשל היעדר לקוחות לייצוא, אבל העניין שמגלה במכרז חברה הודית ממשלתית עשוי לשנות את התמונה
    03/11/2017 | הדר חורש, סופהשבוע
    לאחר שתי דחיות צפויה המדינה לקבל שלוש הצעות לחיפוש ולפיתוח מאגרי גז נוספים. להערכת שר האנרגיה, יובל שטייניץ, תגליות הגז הגדולות של חברת נובל אנרג'י ודלק היו רק ההתחלה. על פי הערכות משרד האנרגיה, יש מתחת לפני הים כמות כפולה של גז הממתינה לגילוי, ועמה מיליוני חביות נפט. אף על פי שמדובר באוצר השווה מאות מיליארדי דולרים, התברר שחברות האנרגיה הבינלאומיות לא מיהרו לעוט על המציאה. ההסתייגות העולמית מהמכרזים צורמת במיוחד לאור העובדה שכל חברות הענק השתתפו במכרזים דומים שפרסמו המדינות השכנות: קפריסין, לבנון ומצרים.

    המכרז הראשון שהתקיים על 24 רישיונות חיפוש נקבע למרץ, נדחה ליולי, ואחר כך לנובמבר. על פי הודעה רשמית של משרד האנרגיה, נדחה המכרז עקב הביקוש הרב. על פי הודאה בלתי רשמית, נגרמה הדחייה בהיעדר מציעים. הפעם, אומרים במשרד, זה סופי: בנובמבר יתקיים המכרז על 24 ה"בלוקים", יהיה אשר יהיה מספר המציעים.

    ההתעלמות של כל חברות האנרגיה הגדולות בעולם מהמכרזים הישראליים נובעת משיקולים פוליטיים: לכל החברות הגלובליות עסקים מסועפים ורגישים עם מדינות עוינות לישראל, והן נושאות את עיניהן לעסקות הענק שמציעה איראן לאחר שהוסרו ממנה הסנקציות הבינלאומיות.

    הודו מעוניינת להרחיב קשריה עם ישראל | צילום: shutterstock

    סיבה נוספת לכישלון המכרזים עד כה היא מחסור ברוכשים לגז הישראלי. השוק המקומי צורך כ־10 מיליארד מ"ק בשנה, המסופקים בקלות מהמאגרים הקיימים. את הגז הנוסף שיתגלה יהיה צורך לייצא, אולם כל הניסיונות לחתום על חוזי יצוא לא צלחו עד כה.

    הלקוחות הטבעיים הם טורקיה ומצרים. לטורקיה יש שפע של מקורות גז אחרים, והאופציה הישראלית נועדה רק לגוון את מקורות האספקה ולהגביר את הביטחון האנרגטי של המדינה. הקושי לחתום על הסכם ליצוא גז קשור כנראה בעוינות משטר ארדואן. מצרים שיוועה בעבר לגז ישראלי, אולם בשנים האחרונות שוקם משק האנרגיה שלה, התגלו בשטחה מאגרי גז ענקיים ופחת הצורך בחתימת הסכם עם ישראל.

    שטייניץ מנסה לקדם גם יצוא באמצעות צינור שיחבר את המאגרים בישראל ובקפריסין לאירופה.

    בדיקות ראשוניות גילו שהמיזם ייתכן מבחינה טכנית, אך אין לו תוחלת כלכלית אם לא יקבל תמיכה ממשלתית. בישראל מקווים שהאיחוד האירופי יסבסד את המיזם משיקולים מדיניים ואסטרטגיים.

    ההנחה המקובלת במשרד היא שלמכרז יוגשו לפחות שתי הצעות, ואולי אף שלוש, לחיפושים במספר מהאזורים ("בלוקים") שמציעה המדינה. על הכוונת יהיו ככל הנראה כ־12 אזורים הסמוכים למאגרי גז שכבר התגלו.

    אחת החברות שעשויות להשתתף במכרז היא "ONGC וידש" ההודית, שהיא זרוע בינלאומית של החברה הממשלתית ONGC. ההשתתפות ההודית במכרז אמורה להיות חלק מההתחממות הכללית ביחסים בין שתי המדינות, על רקע חתימה של עסקות ענק למכירת נשק ישראלי להודים, וביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי. קודם לביקור נפגש שטייניץ עם שר האנרגיה ההודי דרמנדרה פרדהאן ועם בכירים נוספים, והציג להם את תוכניות החיפושים. בעקבות המגעים הגיעה לישראל משלחת גדולה של מנהלים הודים בענף האנרגיה, בהם גם נציג של ONGC. לפני חמישה שבועות הודיע השר פרדהאן רשמית על כוונת הודו לגשת למכרזים, אולם עד כה לא הודיעה חברה הודית כלשהי על כוונתה לעשות זאת.

    ההודים נמצאים במצב עדין: הם מעוניינים מאוד להרחיב את הקשרים עם ישראל, אבל במקביל מועמדת חברת האנרגיה הלאומית ההודית לזכייה במכרז חיפושים גדול בלבנון. בין ישראל ללבנון יש מחלוקת מתמשכת רוויה באיומים על שלושה אזורי חיפושים הסמוכים לגבול הימי בין המדינות.

    השתתפות במכרזים עשויה לסכן את סיכויי הזכייה של ההודים בלבנון. החברה ההודית הודיעה כבר שגם אם תשתתף במכרז הישראלי, היא לא תציע לקבל את האזורים השנויים במחלוקת. ראוי לציין שגם הודו מתעניינת במכרזי האנרגיה הגדולים של איראן, אולם לאחרונה נחלה עוגמת נפש לאחר שהאיראנים דחו את בקשתם לפתח את שדה הגז הגדול פארזאד, שאותו גילו לפני עשר שנים, ומסרו את זכויות הפיתוח לחברת הגז הרוסית גזפרום.

    אמיר פוסטר, מנהל מחלקת מחקר ואסטרטגיה באיגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז, סבור שלהודים יש סיבה טובה להגיע לישראל, למרות הקושי לייצא מכאן גז: "ההודים לא מחפשים לקוחות לגז. הם עצמם הלקוחות. המטרה שלהם היא להביא גז למשק שלהם, שצפוי בו מחסור אדיר בגז, ולא לייצא אותו למקומות אחרים. אם הם יפעלו באזור, הם יוכלו להקים מתקן צף שיכול להפוך את הגז שיופק לגז נוזלי, שישונע במכליות להודו".

    מועמדת נוספת היא חברת אנרג'יאן היוונית, שכבר פעילה בשוק הישראלי: היא רכשה את הבעלות על המאגרים "כריש" ו"תנין" והחלה לחתום על חוזים לאספקת גז לחברות במשק. בחודש הבא צפויה החברה להודיע על החלטה סופית לפיתוח המאגרים, ואספקת הגז צפויה להתחיל בעוד שנתיים.

    הסיכוי להשתתפותה של חברת האנרגיה האיטלקית אדיסון אינו ברור עדיין. החברה שבסיסה במילאנו הציגה בשנים האחרונות הפסדים כבדים, שהגיעו ל־389 מיליון יורו בשנת 2016, והתמתנו בתחילת 2017. נציגיה הביעו בעבר עניין בהשקעות בישראל, אך החברה עוברת תהליך שיקום כואב הכולל גם מכירת נכסים, וספק אם יש למנהליה רצון להיכנס להשקעות מסוכנות ויקרות בחיפושי גז בישראל.

    המגיפה השחורה

    המונח "יום שישי השחור" היה שמור במשך שנים למי שמכיר את תרבות הצריכה האמריקאית: מבצעי הוזלות שיוזמות רשתות השיווק על מנת למשוך לסניפיהן את הקונים לקראת תקופת החגים.

    התחרות ועידן האינטרנט הרחיבו את תקופת ההוזלות, שמתחילה למעשה מנובמבר. העניין שמגלים קונים מכל העולם בהנחות שמציעות החנויות המקוונות בארה"ב מאלץ סוחרים ברחבי העולם להכריז על מבצעי הוזלות מקבילים, וכך הפך נובמבר לחודש ההוזלות, מהוד השרון ועד טוקיו. פתאום יודע כל גולש שב־11 בנובמבר יש מבצעי הוזלות מטורפים לרגל "יום הרווקים" הסיני, וככה יצא שבאותו מועד מארגנת גוגל יום קניות מוזלות באתרים ישראליים.

    ואם יש מבצעי הנחות, אז הישראלים עמוק בפנים, ויש גם סטארט־אפ שכבר עובד על זה: "קאשדו" מנסה להיות אתר ההנחות האולטימטיבי, המבטיח הנחה על כל פריט שתרכשו בחנות מקוונת, אם תיכנסו אליה באמצעותו. היזמים אומרים שהם מקבלים עמלה על כל גולש שהם שולחים לחנות, ומתחלקים עם הגולשים בעמלה המתורגמת להנחה שיכולה להגיע ל־20% ממחיר הפריט.

    לאתר מעריב

     

  • גלריות
    מדורים
    דירוגים
    ראשי