• פטריק.קום: לאן נעלם חצי מהונו של האיש העשיר בישראל

    שינויים דרמטיים בשוקי התקשורת שחקו במחצית את הונו של פטריק דרהי, האיש העשיר בישראל, והכניסו את קבוצת החברות שבבעלותו לחוב של 60 מיליארד דולר; וגם: הסוף לתסבוכת המס סביב עסקת מובילאי
    10/11/2017 | הדר חורש, סופהשבוע

    האם האיש העשיר ביותר בישראל, פטריק דרהי, ישמור על מעמדו גם בשנים הבאות? שינויים דרמטיים בשוקי התקשורת הבינלאומיים, ושאלות על חוסנה הפיננסי של אלטיס, שבה הוא שולט, שחקו מאוד את הונו האגדי. אחד מעסקי התקשורת הרבים שבהם שולט דרהי הוא חברת הוט הישראלית, המהווה רק נתח קטן מקבוצת החברות שלו, אבל על פי נתוני הרבעון האחרון, זוהי החברה הצומחת ביותר בקבוצה.

    דרהי, המתגורר באחוזה ליד ז'נווה ולעתים בדירה בשדרות רוטשילד בתל אביב, מחזיק באזרחות כפולה צרפתית-ישראלית. הוא נולד בקזבלנקה, ובילדותו עברו הוריו לצרפת, שם למד הנדסה והשתלב בענף התקשורת. כישרון עסקי יוצר דופן, דמיון ותעוזה הפכו אותו למלך תעשיית התקשורת בכבלים בצרפת ולאחר מכן באירופה כולה. הוא השתמש במינוף פיננסי גדול ובכישרון ניהולי כדי להכות את מתחריו באמצעות ניהול יעיל ומחירים נמוכים. אחד הכישרונות הצעירים שטיפח היה מיכאל גולן, שהקים את גולן תקשורת והתחרה כאן בדרהי בשיטותיו שלו.

    דרהי ואלטיס | Shutterstock וצילום מסך מיוטיוב

    דרהי מחזיק ב־60% ממניות אלטיס, חברה הרשומה בהולנד שעסקיה פרושים על פני מערב אירופה, ארה"ב וישראל. הוא התחיל כשהקים עם שותפים חברת כבלים קטנה, אי־אז בתחילת שנות ה־90 , ומשם יצא למסע רכישות מסחרר. היום כוללת האימפריה שלו רשימה ארוכה של חברות כבלים, סלולר, תחנות טלוויזיה ורדיו, וכן את העיתונים הצרפתיים המשפיעים "ליברסיון" ו"ל'אקספרס". לאחר המשבר הכלכלי של 2008 תאבונו של דרהי למסעות רכישה רק התעצם. הוא חצה את האוקיינוס ורכש שתי רשתות כבלים אמריקאיות, כייבלוויז'ן וסאדנלינק, ואיגד אותן תחת השלוחה האמריקאית אלטיס USA.

    בארה"ב פעל דרהי על פי הנוסחה הידועה: החלפת המנהלים, קיצוץ הוצאות באמצעות פיטורים, קיצוצים בתשלומים, הכנסת טכנולוגיות מתקדמות והוזלת השירות ללקוח. זה לא הלך בקלות. במאמץ לקצץ בעלויות נאלץ דרהי להתעמת עם ענקית התוכן דיסני, ובניסיון להכות את המתחרים הציגה אלטיס USA חבילת אינטרנט במחיר 15 דולר לחודש. החזון הטכנולוגי התבסס על תוכנית השקעות שאפתנית בהנחת רשת סיבים אופטיים לבית המנוי. הרשת תספק לבתי המנויים תקשורת מהירה ביותר ובלתי מוגבלת כמעט לכל סוגי התכנים.

    את ההשקעות בפריצה לשוק האמריקאי, שהסתכמו ב־27 מיליארד דולר, מימן דרהי בעיקר באמצעות אשראי יקר שלווה מהבנקים. ביוני השנה הונפקה אלטיס USA בוול סטריט על פי שווי של 30 מיליארד דולר. חלק ניכר מהכסף שגויס יועד להחזר האשראי הבנקאי. אולם בעוד דרהי מסכם עסקה רווחית נוספת, מתקשים המשקיעים שהשתתפו בהנפקה לשמוח איתו: תעשיית הכבלים האמריקאית מדשדשת, והשפעת מגע הקסם של דרהי מבוששת לבוא. פרסומים על עסקת ענק לרכישת חברת כבלים נוספת התגלו כמוקדמים מדי. תחת זאת הפתיע דרהי במהלך צפוי לכאורה וחתם על הסכם מפעיל וירטואלי עם חברת הסלולר ספרינט. העסקה לא שינתה את הכיוון הכללי של מניות אלטיס.

    לא רק המשקיעים בוול סטריט מאוכזבים. בעוד שבארה"ב מצליחה אלטיס להציג צמיחה שנתית דלה בשיעור של 3.5%, באירופה יורדות ההכנסות כתוצאה מהתחרות הגוברת. לחברות הכבלים והלוויין הישנות הצטרפו בשנים האחרונות חברות אינטרנט בינלאומיות כמו נטפליקס והולו, המציעות שפע תכנים מפתים באמצעות הרשת.

    מאז יוני האחרון צנח שוויה של אלטיס ב־50%, הפסד שלא נרשם מאז הקים דרהי את החברה, ששמה נגזר משמו של עץ אגדי שאינו חדל לצמוח. מבחינת דרהי מדובר בהפסד אדיר: שווי הונו האישי צנח מ־28 מיליארד דולר ל־14 מיליארד בלבד. אבל זוהי כנראה דאגתו האחרונה. מול ההכנסות היורדות צריכה קבוצת החברות לעמוד בהחזרי חוב אדיר של כ־60 מיליארד דולר. "אני ישן בשקט", מרגיע דרהי את השואלים, "עם חוב של 50 מיליארד יורו אני ישן טוב יותר מכפי שישנתי לאחר שחתמתי על ההלוואה הראשונה שלקחתי ב־1991, בסך 50 אלף פרנקים צרפתיים".

    הצהרותיו של דרהי מגובות במצגות מרהיבות, המצביעות על כך שמועד הפירעון של ההלוואות הגדולות רחוק. אבל אם ייעלמו הרווחים, איש מהבנקאים לא ימתין זמן רב כל כך כדי לראות אם יוכל דרהי לפרוע את חובותיו. בינתיים, גם לאחר "התרוששותו", ממשיך דרהי להיות העשיר באזרחי ישראל, והוא גם מככב בעשירייה הפותחת של עשירי צרפת.

    ויתור מיותר

    באוגוסט האחרון הושלמה עסקת הענק למכירת מובילאיי לחברת אינטל בסכום דמיוני של 15.3 מיליארד דולר. כמקובל במקרים כאלה, ניהלו בעלי השליטה בחברה מגעים מתמשכים עם רשות המסים על שיעור המס שיהיה על בעלי המניות הישראלים לשלם. מצד בעלי המניות היו מעורבים בדיונים שלושה משרדי עורכי דין גדולים: שקל ושות', בעל התמחות ארוכת שנים בתחום המסים, גולדפרב זליגמן, הנחשב לגדול בישראל, ומשרד עו"ד יגאל ארנון.

    זיו אבירם ואמנון שעשוע, בעלי מובילאיי | צילום: מובילאיי

    הרווח לבעלי המניות הישראלים נאמד ב־1.6 מיליארד שקל. אם מדובר בעסקה רגילה של מכירת מניות, צריכים בעלי המניות של מובילאיי לשלם מס רווחי הון בגובה 25%, כלומר כ־400 מיליון שקל. אבל כבר בשלב המו"מ התברר שמדובר בעסקה מורכבת יותר. מובילאיי נרשמה משיקולי מס שונים כחברה הולנדית, ולכן הייתה כפופה לחוק ההולנדי. על פי חוקים אלה, אי אפשר היה למכור את מניותיה ללא הסכמה מפורשת של 95% לפחות מבעלי המניות שלה. הסיכוי לעמוד בדרישה נראה אפסי: מובילאיי הייתה חברה ציבורית שמניותיה פוזרו בין אלפי משקיעים ברחבי העולם. הפתרון היצירתי שנמצא היה מורכב: במקום לרכוש את מניות מובילאיי תרכוש אינטל רק את נכסי החברה במחיר שסוכם, והתמורה תחולק בין בעלי המניות של החברה.

    מבחינה עניינית, מדובר בתוצאה זהה כמעט: אינטל תקבל את הנכסים שבהם היא מעוניינת, ובעלי המניות יקבלו את כספם. אבל מבחינת רשות המסים הייתה זו עסקה שונה לגמרי. המס על מכירת מניות הוא אומנם רק 25%, אבל אם עוברים למכירת נכסים, קופץ שיעור המס ל־40%. לאחר דיונים ארוכים השתכנעה רשות המסים לעשות לבעלי מובילאיי הנחה חריגה, שספק אם אנשי עסקים קטנים יותר היו זוכים לה. הרשות הסכימה לראות בעסקה מכירת מניות, וחסכה לבעלי מובילאיי מסים בהיקף של כחצי מיליארד שקל. רק לאחרונה התברר שהמדינה לא באמת הפסידה את חצי מיליארד השקלים. בניגוד לכל ההערכות המוקדמות, דיווחה אינטל לאחרונה שהצליחה לרכוש 95% ממניות מובילאיי, כנדרש על פי החוק ההולנדי, והעסקה חזרה להיות עסקת מניות החייבת במס של 25% בלבד.

    לאתר מעריב

  • גלריות
    מדורים
    דירוגים
    ראשי