• ירושלים של זהב

    בשנים האחרונות מתנהלת עיר הבירה כחברה, הנהנית מתמיכה ושילוב כוחות בין גורמים רבים. עם תוכנית עסקית ששולחת זרועות לתעשיות הגיימינג, ההייטק־ביוטק וכמובן – התיירות, מאות מיליוני שקלים שמוזרמים לעיר מוכיחים שלחדשנות המחשבתית יש תמורה
    28/01/2018 | Brand Voice, הרשות לפיתוח ירושלים

    צ'לסי, אחותה הקטנה של ברבי מבית מאטל, ממציאה עולם קסום ונפלא: דרימטופיה. ההמצאה שלה יוצאת ונכנסת מהמציאות, במסגרת סדרת אנימציה, שיצאה ב־2016, והופקה רובה ככולה בירושלים, מצרפת למעגל התעסוקה המקצועי הירושלמי עשרות אנימטוריות ואנימטורים. כיצד הפכה עיר הבירה של ישראל ליעד נחשק עבור קולנוענים בכלל ויוצרי אנימציה בפרט? שישה סרטים ישראלים ושש סדרות בינלאומיות מופקות כאן בימים אלה, מעסיקות למעלה מ־200 אנימטורים. בהפקות האנימציה בלבד הושקעו בשלוש השנים האחרונות למעלה מ־10 מיליון שקל, וההכנסות לעיר ולעסקים בה, כצפוי, מגיעות לעשרות מיליוני שקלים.

    ההכנסות לעיר מגיעות לעשרות מיליוני שקלים | צילום: אלעד ברמי

    האנימציה והקולנוע הם רק אפיק הכנסות אחד מתוך רבים שהפכו בעשור האחרון למנועי צמיחה רבי השפעה בירושלים. בתוכניות החומש של העיר משולבת תוכנית עסקית שנבנתה במטרה למצב את ירושלים כמרכז הייטק וחדשנות ארצי ובינלאומי, לאבן שואבת של יצירה קולנועית-טלוויזיונית העושה שימוש בטכנולוגיות מסך מתקדמות, יעד תיירותי, מוקד עליה לרגל של חובבי קולינריה, תרבות וחיי לילה שוקקים. בשנים האחרונות מתנהלת ירושלים כעסק לכל דבר, וההשקעה מניבה דיבידנדים. חגיגות ה־70 למדינת ישראל הן הזדמנות לספק הצצה לעיר, שכבר אלפי שנים לא מפסיקה להמציא את עצמה, ובשנים האחרונות, בזכות התמדה, נחישות וסבלנות של העוסקים במלאכה התפתחה למרכז חדשנות והייטק, יעד מועדף לכנסים בינלאומיים, עם תעשייה מפותחת של גיימינג, קולנוע וטכנולוגיות תוכן מתקדמות.

    "מי שרוצה להבין אילו הזדמנויות נדירות להשקעה נפתחות בירושלים בעשור הקרוב, צריך להבין אילו זרעים זרענו בעיר בעשור הקודם", מסביר אייל חימובסקי, מנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים. "בירושלים הונחו התשתיות הנחוצות להקמת עיר המטרופולין הגדולה בישראל, המשרתת למעלה ממיליון תושבים; יצרנו תכניות בינוי עיר נדיבות, בנינו תשתית תחבורתית המתקדמת בישראל וכוללת רכבת מהירה, רכבת קלה ורכבל, שיתווסף כפתרון הסעת המונים משלים בעיבורי העיר, ועודדנו השקעות ויוזמות באמצעות מענקים לעיר, המוגדרת כאזור עדיפות לאומית; יתרון יחסי נוסף ממנו נהנית ירושלים הוא היותה עיר ממשל ובעלת מוסדות אקדמיים בעלי שם עולמי. המשמעות היא יכולתם של אלה לשמש כמעבדה עבור תעשיות שונות מצד אחד, ומצד שני להרחיב את מערך נותני השירות בבירה"

    חדשנות בעיר הנצח

    השנה, בסמוך להודעה על השלמת עסקת מובילאיי־אינטל, פרסם גוף המחקר הבינלאומי Startup Genome, כי ירושלים דורגה במקום ה־27 ברשימת הערים הטובות בעולם לפיתוח סטארטאפים ל־2017. מדובר כמובן בגאווה גדולה, אבל את העוסקים במלאכה קשה לומר שזה הפתיע. אלה הם פירות של השקעה ארוכת שנים מצד משרד ירושלים ומורשת בשילוב של כל הגורמים המקצועיים.

    שלוש תכניות חומש סדורות תוכננו לפרטים, תוקצבו, ויצאו אל הפועל על ידי הרשות לפיתוח ירושלים, בתמיכה ממשלתית ועירונית, כשהשלישית, תוכנית היובל, יצאה לדרכה השנה. התוכניות והוצאתן לפועל הן עניין יוצא דופן בישראל. "לראשונה בישראל הונחו תכניות חומש מפורטות ומתוקצבות, המהוות תכנית כלכלית עסקית, בשיתוף הגורמים הרלוונטיים: ממשלה, עירייה, אנשי אקדמיה ומגזר פרטי", אומר חימובסקי.

    במטרה למשוך ולעודד חברות טכנולוגיות מציעים בעיר תמריצים כספיים, מענקים והקלות פיננסיות, הקמת תשתיות (כמו אקסלרטורים, האבים ואירועי נטוורקינג), התאמת משרדים ואזורי עבודה לצורכי חברות הסטארטאפ וארגון שטחי עבודה מתאימים. במסגרת התוכנית הושקעו כ־70 מיליון שקל, שתגמלו יזמים, משקיעים וצעירים. במקביל הוסרו החומות והמחיצות עתיקות היומין בין האקדמיה לחברות ההייטק והביוטק בעיר. בחמש השנים הבאות יושקעו בתעשיית הידע הירושלמית כ־300 מיליון שקל נוספים.

    כיום פועלים בירושלים כ־600 חברות טכנולוגיות, 12 אקסלרטורים והאבים ו־18 קרנות השקעה; לאורך השנה נערכים בבירה 350 אירועים בעולמות ההייטק וכ־18,000 נשות ואנשי הייטק עובדים בירושלים. בארבע השנים הקרובות ייבנו כ־150,000 מ"ר נוספים לטובת תעשייה מתקדמת - הייטק וביוטק.

    "ירושלים הפכה להיות חממת סטרטאפים וחדשנות בינלאומית בתוך שנים בודדות", אומר איציק עוזר, מנהל פיתוח עסקי ותעשייה ברשות לפיתוח ירושלים. "מדובר בתוצאה ישירה של היכולת לרתום ולחבר את כל בעלי העניין בעיר למטרה הזו, בראשם הסקטור הציבורי, הסקטור הפרטי והסקטור האקדמי. עיר צריכה לדעת לזהות את היתרונות היחסיים שלה, לחזק אותם ולרתום אותם לטובת היעד - ולא פחות מכך להשקיע בהון האנושי, לפתח חיי קהילה, תרבות ופנאי על מנת למשוך אוכלוסיות איכותיות להשתקע בעיר. בזכות המתודולוגיה הזו הפכנו את ההייטק, הביוטק והחדשנות למנוע צמיחה מרכזי של ירושלים".

    יותר חדרי מלון מאי פעם

    מנוע הצמיחה המתבקש של עיר הנצח הוא ענף התיירות. במהלך 2017 נפתחו כאן אלף חדרי מלון חדשים, ועד 2021 ייפתחו כ־3,600 נוספים, גידול של 27%. בהשוואה ל־2016, גדל מספר לינות התיירים בעיר במהלך עשרת החודשים הראשונים של 2017 ב־37%, הודות לקמפיינים מפולחי קהל ברחבי העולם. שיעור התיירים הישראליים בבירה גדל בתקופה האמורה בכ־12%.

    "ירושלים מאמינה בתיירות - והמשקיעים הפרטיים מאמינים בירושלים", מסבירה אילנית מלכיאור, הממונה על התיירות ברשות לפיתוח ירושלים. "כשניגשנו לבנות את תכנית התיירות לעיר, המטרה הייתה ברורה: מיצובה של העיר ירושלים כיעד תיירותי מוביל, בדומה לערים באירופה ובעולם. הבנו שעל מנת שנצליח במשימה אנחנו חייבים לפעול יחד למיגור הביורוקרטיה הניצבת בפני מי שמבקש להשקיע כאן. בנינו בשיתוף הגורמים העירוניים והממשלתיים מסלול ירוק, שיקצר הליכים ויחסוך זמן וכסף רבים ליזמים פרטיים. התוצאה: 2.6 מיליארד שקלים יושקעו בשנים הקרובות בבניית אלפי חדרי לינה בבירה - חצי מיליארד מהם בהשקעה ציבורית, היתר מהמגזר הפרטי. עוד ביטוי למחסומים הביורוקרטים שעמם התמודדנו בנחישות ובהצלחה היה טמון בפוטנציאל שזיהינו בירושלים כלוקיישן האולטימטיבי לקיום כנסים בינלאומיים. משום כך הוקמה לשכת הכנסים בירושלים - הראשונה בישראל - שכל תפקידה לסייע למארגני כנסים בכל ההליכים הפרוצדורליים הכרוכים בהפקת כנס".

    ההייטק, הביוטק והחדשנות הפכו למנוע הצמיחה המרכזי של ירושלים | צילום: יויו

    מקבלי ההחלטות בעיר משקיעים רבות במוכנותה של ירושלים לקלוט כחמישה מיליון תיירים בשנה. אחד המהלכים המדוברים והמסקרנים בענף התיירות כולו ב־2017 היה ביקורו של יאטנדרה שיין, ממנהלי בית הספר לאירוח ומלונאות לוזאן בשווייץ, הנחשב להרווארד של בתי הספר בתחום. הביקור, פרי יוזמת הרשות לפיתוח ירושלים, בתמיכה ושיתוף עיריית ירושלים, משרד ירושלים ומורשת ומשרד התיירות, התקיים לקראת פתיחה של שלוחת לימודים מקצועית לתחומי התיירות, האירוח והמלונאות של לוזאן בירושלים בתחילת השנה. כך שגם התשתית לקליטת מיליוני תיירים בעיר בנויה כתכנית רב זרועית: תשתית ביורוקרטית, שיווקית, טכנולוגית, הכשרתית ומקצועית.

    מציאות רבודה בירושלים

    תעשייה נוספת ומסקרנת במיוחד שצמחה בירושלים, אחרי שהתחילה לפני פחות מעשור כמהלך שמטרתו להשאיר בעיר את הסטודנטים, הגיעה כבר לפוטנציאל הכנסות של מעל מאה מיליון דולר ומאות משרות מקצועיות נוספות בשנים הקרובות. על פי נתוני המפיצים והמפיקים, המדווחים להתאחדות ענף בתי הקולנוע - מעל ל־30% מכרטיסי הקולנוע שנרכשו ב-2016 היו עבור סרטים שזכו לתמיכת המיזם לקולנוע ולטלוויזיה ברשות לפיתוח ירושלים: "הסודות", "ישמח חתני", "השבאבניקים" החדש והמסקרן, הסרט "מכתוב" של יוצרי הסדרה "עספור", "נורמן" בכיכובו של ריצ'ארד גיר ויצירות נוספות.

    "המיזם לקולנוע ולטלוויזיה הוא אחת מפעילויות הדגל של הרשות לפיתוח ירושלים, השואפת לפתח תעשייה יצירתית בירושלים, ובכך למנף את יתרונותיה היחסיים של העיר כמרכז הייטק, עיצוב, אנימציה ותוכן, ולהעמיד את ירושלים כמובילה בתחומי יצירה וטכנולוגיה עכשוויים, לא רק בלימודים אקדמיים, אלא גם בעשייה ממשית", אומר אודי בן דרור, סמנכ"ל כספים ופיתוח עסקי ברשות לפיתוח ירושלים. "בשנים הקרובות, בנוסף להפקות קולנוע וטלוויזיה, ישראליות ובינלאומיות, ב־live action ובאנימציה, נשים דגש על פיתוח תחום התוכן הממוחשב - גיימינג, אפקטים מיוחדים ו־CGI בעיר, החל מבתי ספר תיכוניים, דרך האקדמיה ועד האולפנים הקיימים והחדשים שיפתחו וישמשו את התעשייה כאן. בכל אלה שותפים ותומכים משרד ירושלים ומורשת והעירייה".

    לפני שבועות אחדים הודיעו המיזם לקולנוע ולטלוויזיה והקרן הקנדית CMF, על השקעה משותפת על סך 2.5 מיליון שקלים בפיתוח והפקת שישה פרויקטי גיימינג ירושלמיים, המשלבים שימוש בטכנולוגיות חדשות ל־VR-AR-MR. בין הפרויקטים: סרטים ב־360 מעלות, אולם מציאות מדומה ופיתוח רשת חברתית לילדים. ההערכות הן כי ההשקעה האמורה תכניס לעיר מיליוני שקלים עבור העסקת אנשי צוות ואולפנים.

  • גלריות
    מדורים
    דירוגים
    ראשי