• מעניקים חיים חדשים ביחידת ההשתלות של הדסה

    ביחידת ההשתלות של המרכז הרפואי הדסה נאסף צוות מנוסה הפועל להצלת חייהם של מטופלים מכל הארץ. השנה הגיעה היחידה לשיא של השתלות ואחוזי הצלחה. “יש קסם בעובדה שהציבור עצמו מהווה את התרופה למחלות”, אומר מנהל המחלקה ד”ר הדר מרחב
    07/05/2018 | יובל גולד, BrandVoice

    בחודש ששבר שיאים בוצעו ביחידת ההשתלות בהדסה שש השתלות: ארבע השתלות כבד ושתי השתלות כליה, שישה מטופלים שחייהם השתנו מהקצה אל הקצה - ואף ניצלו בזכות תרומת איברים והעבודה הנחושה של המחלקה.

    "תחום ההשתלות הוא אחד התחומים המורכבים ביותר בתחום הכירורגיה הכללית", אומר ד"ר הדר מרחב, מנהל יחידת ההשתלות.

    "זה תחום כירורגי שדורש הרבה מאוד מיומנויות, שחלקן טכניות וחלקן קליניות. זה דורש התנסות ממושכת ורבה בלימוד הצדדים הטכניים של הניתוח, בדיוק כמו שמישהו שמנגן על כלי צריך להתאמן עד אין סוף כדי לנגן היטב. ככה זה בכירורגיה: צריך להיחשף למגוון רב של חולים פוטנציאליים, צריך לדעת אם הם מתאימים או לא להשתלה, לבצע הערכות, לדעת לטפל גם בהם לאחר ההשתלה, טיפול מורכב בפני עצמו, בגלל השימוש בתרופות שפוגעות במערכת החיסון, תרופות שמטרתן למנוע מגופו של מקבל התרומה לדחות את השתל".

    השתלת כבד בהדסה 

    ניהול יחידת ההשתלות בהדסה הוא סגירת מעגל מתבקשת עבור ד"ר מרחב, יליד ירושלים שנחשב לאחד מבכירי הכירורגים המתמחים בהשתלות בישראל. מרחב, שעבר שירות צבאי כחובש, למד רפואה בהדסה והתמחה בבית החולים קפלן בכירורגיה. ב־1999 נסע למה שנחשב למכה של ההשתלות בעולם, פיטסבורג, ושם עבר השתלמות מעמיקה. הוא הקים מרכז השתלות בארצות הברית, ועם שובו ארצה הקים את יחידת השתלות הכבד בבית החולים איכילוב. מ־2009 הוא מנהל את המרכז בבית החולים הגדול בירושלים. 

    "בשנים הראשונות שלי בהדסה, עקב הבעיות הקשות שכללו בין היתר חילופי הנהלות רבים בבית החולים, היה קושי לפתח את היחידה", מודה מרחב. "אך בשנים האחרונות המצב השתנה. הכשרתי צוות מעולה של כירורגים, שעברו הכשרה בחו"ל, ומספר ההשתלות עלה באופן משמעותי. אם עד כה ביצענו 12 השתלות כליה בשנה, בשנה שעברה היו 44 השתלות כליה, מספר שיא של כל הזמנים בהדסה".

    "יש קסם מיוחד בעובדה שהציבור עצמו מהווה את התרופה למחלות של האנשים", אומר ד"ר מרחב בגאווה. "היום בארץ אנשים תורמים כליות לאנשים שהם לא מכירים בכלל. זה רווח בעיקר בציבור הדתי והחרדי, אבל התופעה הזו שינתה באופן משמעותי את פני העולם בהשתלות בארץ, וזו תופעה מיוחדת במינה.

    "גם התרומות מהמת, שכרוכות בהחלטות קשות של משפחות, שמצליחות להיות נדיבות ואצילות בנסיבות טרגיות וקשות, ומאפשרות לחיים להמשיך למרות המוות. יש בזה משהו קסום, אולי מורבידי במידה מסוימת, אבל מרתק הן כתופעה חברתית והן כתופעה רפואית".

    לקבל את החיים בחזרה

    בהשתלות כליה מן החי, שהן שני שליש מכלל ההשתלות, "התוצאות לטווח קצר הן מאה אחוז הצלחה, כלומר לא היה כישלון מיידי ואני מקווה שגם לא נחווה כזה", אומר ד"ר מרחב. "בהשתלות כבד הגענו ל־90% הצלחה. אנשים שמקבלים השתלת כליה הם בדרך כלל אנשים שנמצאים בדיאליזה או אנשים שממש בעוד זמן קצר יזדקקו לדיאליזה. אתה לוקח איבר מאדם שהוא בריא לחלוטין בתנאים הטובים ביותר, לכן התוצאות בניתוחים אלה מעולות. מאידך קיימת אחריות רבה ודאגה לשלום התורם בטווח הקצר והרחוק".

    השתלות כליה מן המת, הוא אומר, בעייתיות יותר, אך גם שם שיעור ההצלחות בטווח הקצר עומד על למעלה מ-95%. "בהשתלה מן המת מדובר בתרומות מאנשים מבוגרים, שחלקם הלא מבוטל סבל או סובל ממחלות כמו לחץ דם וסוכרת", מסביר ד"ר מרחב. "עצם האירוע שהוביל למוות יכול לא פעם לפגוע בכליות. לכן התרומות מן המת בכללי פחות טובות".

    הסיפורים במחלקה נעים תמיד בין טרגדיות שוברות לב לסיפורים מלאי תקווה. "סיפור שמלווה אותי בעת האחרונה הוא מקרה של אישה שסבלה שנים רבות ממחלה פוליציסטית, ציסטות מרובות בכבד ובכליות", מספר ד"ר מרחב.

    "כתוצאה מהמחלה, הכבד שלה נהיה כל כך גדול שלפני 15 שנים היא עברה ניתוח בארה"ב שבו כרתו לה חצי מהכבד. כתוצאה מכך נוצר חור גדול בסרעפת שלה, וחלק גדול מאברי הבטן, כולל הכליה הימנית, חדר לריאות. המטופלת אושפזה פעמים רבות בטיפול נמרץ במצב של אי ספיקה נשימתית. אף אחד לא רצה לנתח אותה, והיא כבר הייתה קרובה לאי ספיקת כליות. אנחנו ניתחנו אותה ותיקנו לה את הסרעפת בהצלחה יפה.

    "בהמשך הדרך היא פיתחה סיבוכים של מחלת הכבד ונכנסה להשתלה משולבת של כבד וכליה, שהיה ניתוח מהקשים והמסובכים שאני אי פעם ביצעתי. הניתוחים הקודמים גרמו לעיוות רב של האנטומיה שלה והרבה מאוד צלקות תוך פנימיות הקשו על הניתוח. היא עברה תקופת התאוששות לא קצרה, אבל היום היא חיה ובועטת. תוך כדי השיקום היא התקשרה מחדש עם בעלה, שממנו התגרשה. היא קיבלה את חייה בחזרה".

    יש סיפורים שמלווים אותך לאורך שנים?
    "קיבלתי לא מזמן הודעה מחולה שביצעתי בו השתלה לפני 20 שנה באיכילוב, השתלה קשה. הוא הודה לי שוב על ההשתלה שהייתה וכל מה שאחריה. היום הוא בן 70 פלוס, מאוד בריא, רוקד וחי חיים מלאים. אחד הדברים המיוחדים שבניגוד למרבית התחומים הכירורגיים, שבו המפגש עם החולה הוא חד פעמי, אנחנו מלווים את החולים במשך שנים ארוכות ולפעמים עשורים.

    ד"ר הדר מרחב

    "הדבר הזה, מעבר לתמורה הנפשית שהוא מעניק לנו, גם הופך אותך למעין רופא משפחה כזה. לא נדיר שחולים, אפילו שנים אחרי ההשתלה, מתקשרים לשאול האם מותר להם לעשות כך וכך, או כשיש להם איזו שאלה רפואית הם חוזרים להתייעץ. יש לנו הזדמנות גדולה לתקן אנשים".

    הכשרה עולמית

    ההצלחה של היחידה בהדסה עין כרם מיוחסת, במידה רבה, לצוות שהתאגד בה. "זה צוות רב לאומי ורב תרבותי, הרבה אנשים מכל מיני מקומות", מספר ד"ר מרחב. "יש לנו מתאמת שהיא תושבת אחת ההתנחלויות בשטחים, ואחת נוספת שהיא חרדית; שניים מבכירי הכירורגים הם ערבים ישראלים; יש מרדימה בכירה מרומניה ומרדים בכיר שעלה מרוסיה". ההכשרה של כירורג המתמחה בהשתלות היא תהליך סבוך.

    "כדי להכשיר מנתח השתלות הוא זקוק להתנסות של שנה-שנתיים ולפעמים יותר במרכז שבו מבצעים הרבה מאוד השתלות", מסביר ד"ר מרחב.

    "אני עשיתי את ההשתלמות בפיטסבורג, במקום שבו ביצעו 600 השתלות כבד בשנה, כך מידת החשיפה שלי הייתה עצומה. הרופאים בצוות שלנו עבדו במרכזים המובילים ביותר בארצות שבהם עברו את ההכשרה: ד"ר עבד חלאילה הוכשר בפריז וד"ר סמיר אבו-גזאלה הוכשר בפנסילבניה בפילדלפיה".

    ד"ר מרחב רואה בעבודתו שליחות של ממש. "אני שייך לדור של ותיקי תחום ההשתלות במדינת ישראל, ולצערי הדור הזה הולך ונעלם", הוא אומר. "יש חשיבות מכרעת להכשיר את דור ההמשך בתחום ההשתלות. זה תחום שאין בו תמורה כספית גדולה ויש בו הרבה עבודה קשה בשעות לא רגילות, אבל יש בו תמורה נפשית מיוחדת במינה".

  • גלריות
    מדורים
    דירוגים
    ראשי