• אלו המדדים שמציבים את ישראל בחזית ההצלחה הגיאופוליטית

    במענה לשאלה האם מדינת ישראל נחשבת לסיפור הצלחה, יש למדוד התפתחות לאורך שנים בזירות שונות ובראשן כלכלה, ביטחון וחברה • על המדדים להיות כמותיים ולא מוטים מהערכה סובייקטיבית וחשוב שיאפשרו השוואה ראויה עם מדינות אחרות
    09/07/2019 | ד"ר משה שמא

    פוליטיקה הגדרות רבות לה, רובן עמומות ורחבות. ההגדרה המתאימה ביותר למציאות במדינה דמוקרטית כישראל היא "הסמכות לחלק משאבים". והשאלה: האם לאורך 71 שנות קיומה של המדינה חולקו משאביה באופן שתרם לעוצמתה, קידם את כלכלתה וחיזק את המרכיב האנושי שבה? לרוב כן, ויעידו על כך המדדים הבאים.

    המדד המרכזי המשמש להשוואה בין מדינות ביחס לעוצמתן הכלכלית הוא תמ"ג לנפש, וישראל יכולה להתגאות בנתון של מעל ל-41 אלף דולר לשנת 2018 - נתון הממקם אותה בצמרת המדינות בעולם (מקום 21 מתוך 192 מדינות). נתון זה דומה למדינות מערביות כמו בריטניה, צרפת, ניו זילנד ויפן, אם כי פחות מארה"ב, נורבגיה ושוויץ.

    ישראל מתגאה בתמ"ג לנפש | צילום: shutterstock

    יתרה מכך, השימוש בטרמינולוגיה "פחות מארה"ב.." כשלעצמו מעיד על הכיוון ועוצמת המגמה שבה נמצאת ישראל. בוודאי אם נזכור כולנו שבשנת 1995 התמ"ג לנפש בישראל היה כ-18 אלף דולר, בשנת 2006 כ-22 אלף דולר ובשנת 2014 כ-37 אלף דולר. המגמה כאן ברורה ואין עליה חילוקי דעות. ישראל בהחלט נמצאת במרוץ ואף מתברגת קרוב לעשירון העליון בו.

    ואם יהיו מי שיטענו שכלכלת ישראל נשענת על חוב חיצוני גבוה, דוגמת משקי בית שרוכשים וצורכים על חשבון האוברדרפט בבנק או על בסיס הלוואות רבות או חלילה מבזבזים חסכונות, אזי נחסוך מכם את עשרות האינדיקטורים (FSI) ליציבות פיננסית שגובשו על ידי קרן המטבע העולמי ואשר בהחלט מחמיאים לישראל.

    נסתפק בכך שנציין שיתרות מטבע החוץ של המדינה לחודש יוני האחרון (2019) עמדו על מעל ל-120 מיליוני דולרים. נתון שכזה מעמיד את ישראל כאחת המדינות עם הרזרבות לנפש מהגבוהות בעולם, ודי בכך.

    מובילים בייצוא נשק

    בחזית הביטחונית המדדים פחות מדויקים ומתבססים גם על הערכות מומחים. שכן המרחב הביטחוני בקרב רוב מדינות העולם חשוף באופן מוגבל לעין הזרקורים ובוודאי שכך ביחס לישראל. כמדינה קטנה המתמודדת באופן רציף באתגרים ביטחוניים לא פשוטים ואשר בממוצע אחת ל-7 שנים נאלצת לצאת למערכה צבאית רחבה (מלחמה או מבצע רחב היקף שהם מעבר לביטחון השוטף), הכרח שתשאף לייצר יתרון תחרותי משמעותי אל מול אויביה.

    ואכן גם כאן יתרונה התחרותי הברור של ישראל נשען על טכנולוגיה והון אישי. יחד עם זאת במדדים עסקינן, רוצה לומר אנו נדרשים לתת מספר השוואתי. ובכן, על פי מדד העוצמה העולמית (שכולל גם מרכיבים צבאיים, אך לא רק) מדינת ישראל ניצבת בגאון במקום השמיני בעולם בשורה אחת עם מדינות כמו יפן, צרפת וגרמניה. מדד נוסף שיכול לרמז, גם אם בעקיפין, על עוצמתה הצבאית של ישראל הוא כמובן נתוני מכירות הנשק בעולם.

    במקום השמיני בעולם במכירות נשק | צילום: shutterstock

    כבר בשנת 2012 ישראל התברגה בצמרת עשר המדינות המובילות בעולם במכירת נשק (ארה"ב ורוסיה, בהתאמה, תמיד מובילות רשימה זו). ואילו נכון לשנת 2019 ישראל נמצאת כבר במקום השמיני בעולם במכירות נשק (SIPRI). זהו ענף יצוא שתרומתו לכלכלה הישראלית הינה משמעותית, ונכרת המגמה של התרחבות היצוא הישראלי של מערכות נשק מתוחכמות למדינות רבות. כאן כבר המקום להזכיר את הביטוי שמשתרש בקרב רבים בעולם ואפילו תופס לו כבר אחיזה מותגית תפיסתית במוחם של רבים: ישראל אומת הסטרט-אפ.

    מבין המאושרים בעולם

    ומה בדבר חוזקה של החברה הישראלית? האם איכותה של החברה נמדדת רק במונחים כלכליים או שמא ראוי לשלב גם מדדים נוספים לכך? היכן נמצאת החברה הישראלית בממדים של השכלה ובריאות למשל?

    מדד חברתי מעניין שמשקלל בתוכו משתנים רבים הוא מדד האושר המתפרסם מדי שנה על ידי האו"ם. אותו גוף בינלאומי שלא חשוד באהדת יתר לישראל. ובכן, על פי מדד זה מסתבר שאוכלוסיית מדינת ישראל היא בין המאושרות בעולם כולו.

    במדד לשנת 2019 אזרחי ישראל מדורגים במקום ה-13 בעולם (אם כי ביחס לשנת 2017 מדובר בירידה קלה). מאושרים יותר מאזרחי בריטניה, ארה"ב או אפילו לוקסמבורג הפסטורלית. ומי מדורג מעלינו? ובכן, את הצמרת תופסות המדינות הנורדיות והבלטיות ובראשן פינלנד. ועוד מהאו"ם, מדד הפיתוח האנושי המשקלל את נתוני תוחלת החיים, ההשכלה והחינוך (ניתן גם להתייחס אליו כאל מדד רווחה). ישראל מדורגת בו במקום ה-19, מכובד כשלעצמו, הרבה לפני מדינות כמו צרפת, בלגיה, פינלנד או אוסטריה. ראוי לציין שנורבגיה מחזיקה במקום הראשון במדד זה ובעקביות מזה שנים רבות.

    אנקדוטה מעניינת, באם בודקים רק את תוחלת החיים, אזי כאן ישראל מזנקת בצורה דרמטית כלפי מעלה ונכון לנתונים לשנת 2017 ישראל מדורגת רביעית בעולם. ובפשטות, מי שרוצה לחיות חיים ארוכים מוטב לו להגיע לישראל. אין בכך בכדי להפחית מבעיית הצפיפות בבתי החולים אך בהחלט יש בנתון זה משום תעודת כבוד לרפואה הישראלית ולאורח החיים הקהילתי בישראל.

    נקודות לשיפור

    אז היכן יש לשפר? בהרבה מאוד תחומים. כמו בכל מדינה מפותחת שאוכלוסייתה משכילה והיא מושתת על דמוקרטיה שלטונית וחירות הפרט - אזרחי ישראל שואפים ליותר. ודוגמאות לכך רבות. מדד השחיתות מציב את ישראל במקום ה-34. לא מושחתת מאוד אבל בטח לא נקיה משחיתויות.

    הקיטוב הפוליטי המקצין שמחלק את החברה הישראלית לשני מחנות ברורים הניצים ביניהם (אם כי יש שיראו בכך חוסן דמוקרטי). עלות מחירי הדיור שמקשה מאוד על זוגות לרכוש דירה ומשעבדת את אלו שכן רכשו. מגזרי אוכלוסייה גדולים שלא נושאים באופן מלא בנטל הכלכלי והביטחוני. חקיקת יתר שמצמצמת זכויות פרט ותחושת חופש. טשטוש גבולות בין שלושת הרשויות (מחוקקת, שופטת, מבצעת) שגורם למתח מתמיד ולקשיי משילות וביצוע. ריכוזיות כלכלית ודמוגרפית במרכז הארץ על חשבון הפריפריה. מנהיגות פוליטית, מדינית ומשפטית שנגועה באינטרסים אישיים. קשר חלש אל מול יהדות התפוצות. ואלמלא מגבלת מילים ניתן היה להוסיף עוד תחומים רבים לשיפור.

    לסיכום, במרוץ הכלכלי והגיאופוליטי, ישראל נמצאת בתאוצה וטוב מכך, היא מגבירה מהירות בכל שנה שחולפת. וכאזרחים המשלמים מיסים גבוהים ונושאים בעול השירות הביטחוני נסכם ונאמר: ישראל, המשיכי להתקדם עוד, כי לא הגענו עד לשלב הזה רק בכדי להישאר בו.

    הכותב הוא מרצה באקדמיה ובפורומים למנהלים, מומחה לניהול אסטרטגי, דירקטור, מנהל בכיר במגזר הציבורי ואל"מ (במיל') shemmamsm@gmail.com

  • גלריות
    מדורים
    דירוגים
    ראשי