• לונדון תאסור פעילות של נהגי Uber בשטחה

    בצעד מרעיש, רשות התחבורה המרכזית של לונדון החליטה לאסור על אובר להמשיך לפעול בשטחה לאחר שרישיונה יפקע השבוע. הצעד מצטרף להחלטות לאומיות נוספות באירופה שהצרו את צעדי הסטארט-אפים לפי דרישה, סצינה שהולכת והופכת לפגיעה כיום
    26/09/2017 | פרמי אולסון

    להיות סטארט-אפ שהכלי שלו זמין לפי דרישה זה דבר שהולך והופך לקשה יותר ויותר באירופה.

    בפסיקה מפתיעה מאוד, רשות התחבורה הראשית של לונדון קבעה ביום שישי האחרון כי היא לא תחדש את רישיון השכירות הפרטי של אובר לאחר שיפוג תוקפו בשבת, ה-30 בספטמבר.

    לפתע, 40,000 הנהגים של אובר בבירה הבריטית ו-3.5 מיליון לקוחותיה שם לא בטוחים שלשירות עוד יש עתיד בעירם.

    אובר אמרה שהיא "תאתגר את ההחלטה הזו באופן מידי בבתי המשפט", מה שאומר שרכביה ישארו על הכביש לעוד זמן מה.

    "הם יכולים לפעול תוך כדי תהליך הערעור הזה", אמר לפורבס דובר מטעם רשות התחבורה המשולבת של לונדון, (Transport for London (TfL. אבל "אם תוקף הרישיון יפוג, כל מי שנוהג עבור אובר יאלץ להפסיק לעשות זאת".

    ב-TfL אמרו שהם מבטלים את הרישיון בעקבות חשש לבטיחותם של הנוסעים, כמו גם בשל העובדה שאובר עושה שימוש בתוכנת Greyball, שלכאורה נועדה להטעות את רשויות אכיפת החוק.

    את תגובתה של אובר לא ניתן היה לקבל.

    ללא רישיון. נהגי אובר יאבדו את העבודה? | צילום מסך: יוטיוב

    העיתון The Evening Standard, שמחולק בחינם ברחובות העיר בכל יום חול אחר הצהריים, נשא על עמוד השער שלו את הכותרת "Uber And Out".

    זוהי רק המהלומה האחרונה שניחתת על השאיפות העסקיות של אובר באירופה, יבשת שבה היא כבר התמודדה עם רגולטורים שמשכו את רגליה לאחור בערים מרכזיות, כמו ברצלונה למשל, שבה היא אסורה כליל. במדינות מסוימות, לרבות דנמרק ואיטליה, אפליקציית שיתופי הנסיעות הוצאה מחוץ לחוק, או שנמצאת בעיצומו של התהליך ממש כעת. ישראל לא שונה מאוד בהקשר זה, כשגם כאן אובר מתקשה לקבל רישיון כבר שנים ארוכות נוכח התנגדות משרד התחבורה.

    עבור מי מאתנו שעוכב אחר גורלם של שירותים לפי דרישה באירופה, הנשענים על עובדי קבלן מבלי לשלם להם גמול ישיר - אחד מהיסודות של מה שזכה לכינוי "כלכלת החלטורה" - ההחלטה של לונדון לא מגיעה כהפתעה.

    "למודלים האלו צפויים מאבקים משמעותיים מאוד באירופה", אומר מארק טולשץ', מנכ"ל Mangrove Capital Partners, אחת המשקיעות המוקדמות בסקייפ וב-וויקס, המבוססת בלוקסמבורג.

    "אם נדלג כמה שנים קדימה נראה שמהמודל העסקי הזה משתקפת חובה של המשתמשים לשלם כ-25% תשלומי רווחה. כשמלבישים את זה על המודל העסקי הוא פשוט לא עובד יותר".

    טולשץ' מצביע על Deliveroo, סטארט-אפ למשלוחי מזון שנוסד בלונדון ונשען על שליחי קבלן. ביום רביעי האחרון החברה חשפה כי ההפסד השנתי שלה התרחב לכדי 129 מיליון ליש"ט ב-2016, מ-30 מיליון בלבד שנה קודם לכן.

    הפסדים הם כמובן דבר נסלח כשסטארט-אפ משקיע את ההכנסות שלו חזרה אל תוך העסק. אמזון, למשל, הציגה רק מספר רבעונים רווחיים בשני העשורים האחרונים.

    אבל עבור סטארט-אפים לפי דרישה, שהשוליים שלהם רזים יותר, כמו Deliveroo, יהיה הרבה יותר קשה לרשום רווחים גם אם הם ממשיכים להשקיע בהתרחבות.

    "עסקים המתבססים על כלכלת החלטורות הולכים לעבור שינויים מבניים משמעותיים מאוד כתוצאה מהחקיקה במדינות ספציפיות", אומר טולשץ'. "בעוד שהם מספקים לאנשים תעסוקה בטווח הקצר, בטווח הארוך אנשים רבים לא ירצו לעבוד עבורם בגלל שתנאי ההעסקה לא מכובדים".

    לא זאת בלבד, אבל רגולטורים אירופאיים נוספים יכפו על סטארט-אפים להבהיר את ההגדרות שלהם למונח "העסקה", על מנת שיוכלו להעניק לעובדים הטבות המחויבות בחוק, כמו ימי חופשה, מחלה ופנסיה.

    Deliveroo מסווגת את הנהגים שלה בתור "עצמאיים", אבל זה עשוי להשתנות תחת מדיניות חדשה שנבחנת היום על ידי הממשל הבריטי. המייסד, ויליאם שו, אומר שהוא רוצה להיות מסוגל להציע לנהגים שלו הטבות רבות יותר, אבל הוא מוגבל עד אשר הממשלה תסווג מחדש בתור סוג חדש של "עובדים מזדמנים".

    אלא ש-Deliveroo, שגייסה קרוב ל-400 מיליון דולר עד היום ולפי מה שנאמר עליה נמצאת כיום בעיצומו של תהליך גיוס של 275 מיליון דולר נוספים ממשקיעים כמו Softbank, יתקשו הרבה יותר לשלם את ההטבות העודפות לעובדים מזדמנים כאלו, כפי שאומר טולשץ'. "השוליים שלהם הרבה הרבה יותר צרים".

    מה יעשו 3.5 מיליון נוסעים בלונדון? | צילום מסך: יוטיוב

    סדר הגודל של אובר, והשוליים הרחבים יותר שיש לה - היא לוקחת מהנהגים 25% עמלה - מציבים אותה בעמדה חזקה יותר. ל-Deliveroo יש כנראה עוד כמה שנים, הודות למזומנים שהיא ממשיכה למשוך ממשקיעים. "יש לנו עוד כמה שנים לפנינו שבהן עוד נוכל להרוויח בתור צרכנים".

    יום אחד המשקיעים יביטו אחורה בחרטה על הסכומים שהם הזרימו לתוך ענף הסטארט-אפ לפי דרישה, אומר טולשץ', שרואה כמקבילה לכך את טרנד הקופונים של לפני כמה שנים. הענף, שהוזנק על ידי Groupon, הצמיח שצף של חקיינים, כמו למשל LivingSocial, שפירסמו כל מני סוגים של דילים משתלמים עבור הצרכנים. המודל היה טוב מדי בשביל להיות אמיתי. רובם נכשלו כשהתברר שהעסקים אינם ברי קיימא.

    "זה היה הדבר הגדול הבא וזה הסתכם בסופו של דבר בשום דבר", אומר טולשץ'. "אנחנו עוברים תקופות כאלו בענף ההון סיכון. כשטרנד גדול יוצא לדרך כולם מגבים אותו, ואז אתה מתעורר אחרי חמש שנים וחושב לעצמך, 'אלוהים, איזה דבילים היינו'".

  • גלריות
    מדורים
    דירוגים
    ראשי