• מהדקים קשרים: ההקאתון המוצלח שחיזק את יחסי הודו-ישראל

    סטארט-אפים ישראלים ומומחי בריאות הודים שיתפו פעולה החודש בהקאתון מיוחד כדי לתת מענה לאתגרים שמטרידים את מגזר הבריאות בהודו. בין הטכנולוגיות שפותחו: מעקב אחר אנמיה מבוסס ענן ואפליקציה שעוקבת אחר צריכת המזון של תינוקות
    27/07/2016 | מרים פרידמן
    בכנס בן שלושה ימים שנערך ברחבי ארבע ערים בהודו וישראל, התכנסו יחד ממציאים, יזמים ומומחים בתחום הבריאות כדי לתת מענה לאתגרים שמטרידים את מגזר הבריאות בהודו.

    האירוע, Med4Dev, התקיים במומביי, בנגלור, היידראבאד ותל אביב. בעוד שהמילה 'הקאתון' מתייחסת לרוב לתחרות ליצירת טכנולוגיה פשוט כדי לזכות בפרס, הפעם לא היה מדובר בהקאתון רגיל. האירוע ייצג גם צעד עבור שתי המדינות המשגשגות בו הן עובדות יחד כדי לפתח טכנולוגיות שיסייעו להודים, במיוחד אלו ממעמד הביניים וממעמדות נמוכים.

    לדברי סגן נשיא ארגון Nasscom שיבנדרה סינג, הכלכלה הישראלית מייצגת תרבות של חדשנות שאין מקבילה לה. "המדינה מוציאה על מחקר ופיתוח 4.2% מהתוצר המקומי הגולמי שלה, שהוא גבוה בהרבה בהשוואה ל-2.4% שמוציאה יפן ו-2.8% שמוציאה ארה"ב", הוא ציין. עם הצהרה כזו, ברור שישראל יכולה לתמוך בכוח הכלכלי ההולך וגדל של הודו.

    במהלך התחרות, צוותים קיבלו סיוע ממנטורים מובילים מארגונים כמו קרן Naadndi, חברת Intellecap וחברת הייעוץ Infosys. למרות שהאירוע הרשמי ארך 36 שעות, החניכה נמשכה הרבה מעבר לכך. המיזמים המבטיחים ביותר קיבלו פרס כספי ומקום בתכנית האצה בת 45 יום. מעל לאלף איש השתתפו בתחרות.

    התחרות כללה שני מסלולים: אתגר ואימוץ. במסלול האתגר, הצוותים התמודדו עם אחד מתשעה נושאים שהועלו על ידי ארגוני שירותי בריאות מובילים בהודו. במסלול האימוץ, סטארט-אפים ישראלים שכבר פועלים, עבדו יחד עם משקיעים הודים כדי שאלו יוכלו לאמץ את המוצרים שלהם בהודו.

    הפתרונות הזוכים כללו אפליקציה ישראלית לאבחון בעיות שמיעה וטכנולוגיה הודית למעקב אחר אנמיה מבוססת ענן. פתרונות אחרים היו מברשת שיניים שמגלה אנמיה ואפליקציה שעוקבת אחר צריכת המזון של תינוקות.

    משתתפים בהקאתון | צילום: עמוד הפייסבוק Israeldevnetwork

    תכנון ההקאתון החל כבר ביולי 2015, כאשר The Pears Program לחדשנות גלובלית החלה בשיתוף פעולה עם חממות סטארט-אפים ומשקיעים הודים ידועים.

    "התעייפנו מלראות מציאות מזעזעת בטלוויזיה בבית. במקום זאת רצינו לראות תשובות עבור בעיות מאתגרות שאנשים מתמודדים איתן ביום יום. הגיע הזמן שישראל תשתמש ביכולות שלה כדי להשפיע", אמרה הילי הירט, סגנית מנהל ב-Pears Program.

    למרות שהם לא חויבו בכך, המשתתפים קיבלו עידוד להירשם להקאתון וליצור פיתרון לאתגר ספציפי במשך התחרות.

    "אנחנו בונים תשתית אסטרטגית דרך התכנית הזו של סיוע", הוסיפה הירט. "מעל הכל מדובר במסר. אנחנו רוצים לא רק ליצור רעיונות אלא גם להשפיע על פתרונות. אנחנו רוצים ליצור מערכת יחסים, שאם נמצא בה מוצר ישראלי חכם, הממציא יוכל להרים טלפון וללא הקדמות או שיחות חולין - אפשר יהיה לאמץ את הפיתרון כדי להתאים אותו לאתגר עימו הודו מתמודדת".

    ישראל, שהוכתרה כבר מזמן כ"אומת הסטארט-אפ", מתגאה באקלים תרבותי ייחודי שמעודד את צמיחתן של חברות צעירות וחסרות ניסיון. עם טכנולוגיות חדשות שצצות כמו פטריות אחרי הגשם, המדינה שנייה רק לעמק הסיליקון מבחינת חדשנות טכנולוגית. עם שפע של סטארט-אפים ישראליים בתחום הבריאות, מומחי הסטארט-אפים האלו ידעו שמשהו יכול היה להיעשות, אבל לא היה להם מימון וידע מקרוב של הכלכלה ההודית. Pears Program ביקשה לתקן זאת, ויצרה חיבור ששתי המדינות רצו בו.

    "זו הזדמנות ייחודית עבור חברות הודיות להיות שותפות לעמיתים ישראלים וליצור קשר שמהווה יתרון לשני הצדדים", אמר נשיא Nasscom, אר צ'נדרשקהאר. "אנחנו מחפשים אחר הזדמנויות לשיתוף פעולה עם חברות חדשניות שנמצאות בישראל ושותפים אפשריים שיכולים להגדיל את הפעילות שלהם עבור חברות בשני הצדדים", הוא הוסיף.

  • גלריות
    מדורים
    דירוגים
    ראשי