• ארוך ויקר: מאחורי הקלעים של פרויקט השבת הממותות לחיים

    החדשות על יצירת עובר של ממותה צמרית בידי חוקרים אמריקאים עוררו התלהבות השבוע, אך צריך לבחון את היכולת שלו להתממש לפני שאפשר לדמיין רכיבה על ממותות לעבודה. בעיות אתיות ועלויות כספיות אדירות הן רק השלב הראשון בדרך לכך
    02/03/2017 | שרה הדג'קוק
    אם עקבתם אחרי החדשות מתחום הגנטיקה בשבועות האחרונים, בוודאי נתקלתם בכותרות שבישרו כי מדענים מהרווארד טוענים שיחזירו לחיים ממותה שנכחדה לפני מיליוני שנים. האם ההתלהבות מוצדקת? ובכן, בערך.

    קבוצה של מדענים בהובלת חוקר הגנטיקה הידוע ג'ורג' צ'רץ', עובדת למעשה על יצירת ממותה. אבל זוהי לא בדיוק ממותה, זה בוודאי יקרה רק עוד שנתיים לפחות והפרויקט הולך להיות מאוד יקר.

    "את רוצה שאזרוק לך מספר, אולי מיליארד דולר", מציין ד"ר רוב דה-סאלה, חוקר גנטיקה והאוצר של קבוצות מולקולריות במוזיאון האמריקאי לתולדות הטבע בניו יורק. "הקדשת כל הכסף הזה להקמה לתחייה של מין אחד נראית לי מאוד מוטעית", הוא מוסיף. ד"ר רוס מק'פי, אוצר מחלקת היונקים במוזיאון, מעריך כי סך העלות של פרויקט כזה תהיה כ-"זיליון דולר".

    "זה לא מספיק כדי להחזיר אותם לחיים", אומר רוס. "צריך לחשוב מה הולכים לעשות איתם".

    אך ראשית, הממותה הצמרית חייבת להיות מסודרת ברצף ב"עלות עצומה", לדברי דה-סאלה. כך צריך גם הגנום של הפיל האסייתי: במקום להחזיר ממותה באמת לחיים, צ'רץ' עובד על עריכת גנים של פיל כדי לשקף את התכונות הפנוטיפיות (אורגניות) של ממותה, כמו שיער ארוך ואקסטרה שומן תת עורי. לדברי דה-סאלה, "זה לא באמת שיבוט, זה לא באמת פיל וזה לא באמת ממותה. אולי ממופיל?".

    ייקח זמן עד שנראה ממותות על פני כדור הארץ, אם בכלל | צילום: fotolia

    ברגע ששני הגנומים סודרו מחדש, הגנום המותאם חייב להיות מוזרק לתוך ביצת פיל אסייתי. עד כה, המעבדה של צ'רץ' ערכה 45 שינויים לגנום הפיל כדי שיהיה דומה לממותה, אבל יהיה צורך ברבים נוספים כדי שהעובר שייווצר יהפוך לממופיל אמיתי.

    אם משהו הולך לקרות בתוך שנתיים, זה בטח יהיה העובר הזה. העלויות ומשך הזמן ימשיכו לעלות לאחר שהביצה תוטמע ברחם של פילה. פילות יולדות פעם אחת כל פעם, לאחר 22 חודשי הריון. אם מניחים בצד נושאים פוטנציאליים כמו יכולת עובר הממופיל להתקיים (ויש נושאים רבים כאלו), זהו זמן רב להמתין ולראות האם נקודת דאטה יחידה הולכת לעבוד, וכמה מתכונות הממותה לא הולכות להיראות מיד. כדי לעקוב אחר התהליך, צ'רץ' הציע להשתמש ברחם מלאכותי. ישנה בעיה אחת עם זה: לא רק שהעלויות של בניית רחם מלאכותי יהיו מספיק גבוהות בשביל לבזבז 22 חודשים על בניית רחם מלאכותי שיהיה מספיק טוב כדי לגדל יצור חי בן 90 ק"ג, אלא שאם זה יצליח - אלו בוודאי יהיה חדשות טובות יותר מהממופיל עצמו.

    בעיות ועלויות אחרות יעלו ברגע שיהיה ממופיל חדש חי ונושם. העלויות הכספיות והאתיות לא יעצרו ברגע שהקונספט ירקום עור וגידים, לדברי מק'פי. "סוג הסיטואציה הנוחה היחיד שיש לנו הוא לייבא חיות פרא מאפריקה או אסיה למדינה הזו, ואז לאיפה הן ילכו? הן ילכו לגני חיות, לפארקי שעשועים, מה שרק הופך אותן לחממות לצמחים. זה לא באמת משלב אותן מחדש בטבע". זה לא בדיוק ההקמה לתחייה שהוכרזה בכותרות החדשות.

    "תחת התנאים האלו, האם אנחנו יכולים לצפות לממותות צמריות עד סוף העשור?" שואל מק'פי. "אני הרבה יותר ספקן לגבי זה, אבל אני יודע שצ'רץ' והקולגות שלו רוצים מאוד להראות שאפשר לעשות זאת".

    לכן, אפשר להתלהב לגבי הפרויקט הזה. אך זכרו: זוהי רק הוכחה מחקרית של קונספט שלם כעת. לא תרכבו על ממותה לעבודה עד 2020.

  • גלריות
    מדורים
    דירוגים
    ראשי