• בדרך לקריסה? לאן הולכת ונצואלה לאחר המהומות ו'המחטף' של מדורו

    משאל העם שנערך בתחילת השבוע בוונצואלה הסתיים בניצחון למדורו ולמפלגה הסוציאליסטית שלו, במה שנתפס כתפיסה בכוח של השלטון ומעבר לכיוון של דיקטטורה. כיצד תגיב ארצות הברית, ומה צפוי לקרות בתוך המדינה הסוערת, המתרוששת והמבודדת?
    03/08/2017 | קנת' רפוזה

    כצפוי, ההצבעה שהתקיימה ביום ראשון האחרון בוונצואלה על אשרור החוקה לטובת שלטון של מפלגה אחת, עברה ללא תקלה.. לפחות אם אתם חברים במפלגה הסוציאליסטית המאוחדת (PSUV). חוץ ממוכר גלידה מזדמן שזיהה הזדמנות עסקית ודחף את עגלתו ברחובות קראקס השבוע, רוב האנשים ברחובות הוונצואליים לקחו השבוע חלק במחאה של ממש. מאות נפצעו. המהלך האחרון לכיוון ממשל ריכוזי יותר מציב את קראקס על מסלול התנגשות עם הבית הלבן חמום המוח, שלא לדבר על אדוני האג"ח של וול סטריט, כמו גולדמן, שסיפקו מימון במיליארדי דולרים לענקית הנפט של וונצואלה, PDVSA.

    שלושה ימים מאוחר יותר והמתיחות בין הפרלמנט, הנשלט בידי האופוזיציה, לבין הנשיא ניקולס מדורו, חמורה מתמיד.

    מהומות בקראקס | צילום: יוטיוב

    סוף כל סוף מדורו הצליח להפוך את וונצואלה, פורמלית ואפקטיבית, לדיקטטורה בסגנון קובני, באמצעות "האסיפה המכוננת" שלו, ששולטת כעת בגסות ב-"אסיפה הלאומית", בה יש רוב של מפלגות המתנגדות ל-PSUV. האסיפה המכוננת דומה ל-"קואליציה" שהנהיג ג'ורג' וו. בוש במלחמת עיראק, והיא ממצבת את ה-PSUV בתור הסמכות השלטת בכל העניינים המשפטיים במדינה.

    למרות לחץ שמפעיל הקורפוס הדיפלומטי באמריקה הלטינית, ובנקודה מסוימת אפילו האפיפיור, מדורו נותר איתן. הוא יודע באיזה כיוון הוא מעוניין לקחת את המדינה - לכיוון הוואנה.

    בעניינים כלכליים, לא נראה שיש למדינה מושג כלשהו. מחירי הנפט הצונחים ריסקו את המדינה, ושיעורי העוני, למרות שהם נמוכים משמעותית מהרמות שאפיינו אותם לפני כעשור, עולים שוב. וונצואלה היא המדינה הכושלת הגדולה ביותר של אמריקה הלטינית.

    אין כל הפתעה בכך שגם לראש ממשלת ספרד לשעבר, חוזה לואיס זפטרו, וגם לנשיא קולומביה, חואן מנואל סנטוס, לא היה מזל כשניסו לשכנע את מדורו לעבוד יחד עם הרוב בפרלמנט הוונצואלי. העובדה שזפטרו בכלל חשב שפוליטיקאי מהממסד הספרדי יוכל לומר לקולוניה לשעבר מה לעשות, סותרת לחלוטין את כל מה שמדורו וה-PSUV מייצגים ומאמינים בו. בה בעת, סנטוס נתפס בתור יורש העצר של קולומביה במתכונת נטולת FARC, התנועה המהפכנית-מרקסיסטית שפנתה זה מכבר לסחר בסמים כדי להגשים את מטרותיה. FARC היא בת ברית פוליטית של מדורו, ועבורו סנטוס נתפס כמתנגד.

    עד כה, אף אחד לא שינה את דרכה של ה-PSUV, ולא את זו של מדורו. אם היה לכם דולר על כל פעם ששמעתם מנהל קרנות אג"ח, או מומחה לפוליטיקה של אמריקה הלטינית, חוזים ש"מדורו יהיה תלוי על איזה פנס רחוב בתוך חודש", כבר הייתה מחכה לכם בחנייה מכונית טסלה 3 שנקנתה במזומן.

    במילים אחרות, הדברים אפילו עשויים להפוך לגרועים יותר בוונצואלה לפני שתתרחש בהם תפנית.

    מה צפוי עכשיו?

    כשמדורו מתריס נוכח סנקציות, לרבות כמה אישיות המופנות ישירות אליו, למה אנחנו יכולים לצפות במרוצת השבועות הקרובים?

    פשיטות באישון ליל כנגד מנהיגי האופוזיציה, כמו ראש עיריית קראקס אנטוניו לדזמה ומשלהב ההמון המוחא, לאופולדו לופז, מאשררים את התמיכה שמדורו זוכה לה עדיין מצד הצבא ורשויות אכיפת החוק. יש מעט מאוד מקום למשא ומתן בינו ובין ה-PSUV לבין האופוזיציה. באופן עקרוני, האופוזיציה נחשבת לאויבת המדינה.

    כתוצאה מכך, האסיפה המכוננת החדשה של מדורו יכולה בהחלט לפנות לכיוון מדיניות כלכלית קיצונית יותר, כמו להלאים נכסים פרטיים או להעלות מיסים על העשירים; לפחות אלו שעדיין לא ברחו למיאמי ולמדריד. הרבה מזה תלוי בשאלה - כמה מהנאמנים האדוקים לאידיאולוגיה הפופוליסטית הוותיקה של הוגו צ'אבס ישלטו באסיפה.

    הסיכוי שתיווצר בוונצואלה דיקטטורה בסגנון קובני (תחזית שהועלתה בפורבס עוד בחודש אוקטובר) יכול לכפות על וושינגטון להתערב בנעשה בה, עם סנקציות בסגנון קובני.

    מדורו בנאום לאחר הזכייה | צילום: יוטיוב

    תריסר מדינות, לרבות האיחוד האירופי, שמנוהל בעיקרו על ידי מפלגות בעלות נטיות סוציאליסטיות, יצאו כנגד האסיפה המכוננת. וונצואלה לא רק נמצאת בדרך להפוך לקובה, אלא שבספירה הפוליטית היא בדרך להפוך לרוסיה: מושמצת ומבודדת. ככל שוושינגטון תתערב יותר, כך כל העסק ייעשה מלוכלך יותר, היות שמותג תחנות הדלק האמריקאי של ה-PDVSA, Citgo, הוא בבעלות חלקית לפחות של חברת הנפט הרוסית Rosneft.

    ככל שהמצב יחמיר, וככל הנראה הוא אכן יחמיר, ארצות הברית תוכל להגביל את הגישה הוונצואלית להון זר, במיוחד בכל הנוגע לתזרים הבילטרלי מכיוון סין או רוסיה.

    וושינגטון עדיין מהססת עם הטלת סנקציות על תעשיית הנפט, כשגם שר האוצר סטיבן מנוצ'ין וגם הגנרל מק'מאסטר התבטאו בנפרד ואמרו שהמטרות שלהם הן "לא לעשות דבר שיפגע בעם בוונצואלה".

    "קשה להעריך את התזמון והאינטנסיביות, בהתבסס על תכנית הסנקציות הרוסית, שיהוו מתכונת הסנקציות שוונצואלה תתמודד איתן בסופו של דבר", אומר סיבוהן מורדן, דירקטור בחברת Nomura Securities בניו יורק, שעוקב מקרוב אחרי אגרות החוב של ה-PDVSA.

    שווקי האג"ח משכו בתחילה בכתפיהם נוכח הסנקציות האינדיווידואליות, אבל אם וושינגטון הייתה הולכת אחרי בכירי ה-PDVSA, זה כבר היה נתפס כניסיון להקשות על הארגון להשיג מימון חיצוני; כלומר אג"ח.

    קחו בחשבון למשל ש-Exxon נקנסה לאחרונה ב-2 מיליון דולר רק על כך שחתמה על מסמכים חוקיים לחלוטין מול איגור סשין, מנכ"ל Rosneft.

    ארצות הברית יכולה גם לפנות לכיוון אסטרטגיה של הגבלות על טרנסקציות, שמגבילות עוד יותר את תזרים המזומנים של ה-PDVSA ומציבות אותה בסכנה של אי עמידה בתשלום חובות. מרגע ש-PDVSA תכנס לגרעון, וונצואלה תכנס לגרעון.

    ל-PDVSA יש גמישות שואפת לאפס בכל הנוגע להתמודדות עם הפרעות זמניות בתזרים שלה, אומר מורדן. חלק מהאמצעים היותר דרקוניים שהועלו לאחרונה כאפשרות, במאמר של הוול סטריט ג'ורנל, הייתה איסור מוחלט על ה-PDVSA להשתמש במערכת הבנקאות האמריקאית ובמטבע האמריקאי. משמעות הדבר היא כמובן גם איסור שיוטל על חברות אמריקאיות מלהשקיע בענף הנפט של וונצואלה - ובכך לאלץ משיכת השקעות ממיזמים משותפים, המהווים גורם קריטי בתעשיית ייצור הנפט המקומית במדינה. לא ברור אם משמעות הדבר היא גם שמחזיקי המניות יצטרכו למכור את מניותיהם ב-PDVSA, אבל צעד מהסוג הזה ממילא יניע תהליך של מכירת חיסול במניות החברה.

    וונצואלה הייתה מראש עסק מסוכן למדי עבור משקיעים זרים. כעת היא מסוכנת אפילו יותר.

    קראקס גועשת | צילום: יוטיוב

    הרבה קרנות גידור הרפתקניות קנו אג"ח ארוך טווח של PDVSA, מ-2018 וקדימה, מתוך הנחה שהקדנציה של מדורו תסתיים עד אז, ושה-PSUV לא תזכה בבחירות כלליות בקרוב בגלל כל הבלגן הנוכחי. אלא שכעת המחוג נוטה יותר לכיוון דיקטטורה מאשר לכיוון דמוקרטיה, וזה יהיה הרסני מאוד.

    "הסיכונים הסמויים שמשתמעים מסנקציות אגרסיביות יימשכו ככל שאלו תימשכנה, וככל שהאוטוקרטיה והדיכוי ימשיכו", אומר מורדן.

    סנקציות ענפיות הן עדיין המרכיב החשוב ביותר שגורם לגירעון, כשמחירי האג"ח הנוכחיים מתומחרים תחת כאוס פוליטי רב. חזרה לנורמליות, כשלאסיפה הלאומית יש קול, סביר שתתרחש רק בעקבות משבר כלכלי עמוק אפילו יותר. במקרה כזה, כל ההימורים הם נגד היכולת של וונצואלה לשרוד.

    גירעון יהיה בלתי נמנע, כשהארגון מחדש של חובות ה-PSUV יכפה עליה בסופו של דבר את הסעד הגרוע ביותר מבחינתה של ממשלה מהסוג הזה: חילוץ באמצעות מענקים בדולר, וקבלת הנחיות כלכליות מצד האימפריאליסטים הינקים בקרן המטבע העולמית. זה הולך להיות סוף עצוב מבחינתם של אנשים רבים, כולל כמה כאלו שיש להם מיליארדים על השולחן.

  • גלריות
    מדורים
    דירוגים
    ראשי