• אקורד סיום: ראש ממשלת יפן מחפש הישג מדיני שיירשם על שמו

    שינזו אבה, שיהפוך ב־20 בנובמבר לראש הממשלה היפני שכיהן למשך התקופה הארוכה אי פעם, כבר חושב על מקומו בספרי ההיסטוריה • בהיעדר הצלחות לרשום הישגים מדיניים על שמו, מוצא עצמו אבה מתמודד עם סכסוכים ישנים, ומנסה לשפר עמדות במאבק בין ארה"ב לסין
    27/09/2019 | אלון לוין ויובל בוסתן, סיקור ממוקד

    ב־12 ביוני השנה הגיע ראש ממשלת יפן, שינזו אבה, לביקור היסטורי בטהרן. היה זה הביקור הראשון של ראש ממשלה יפני מאז המהפכה האסלאמית. אבה אמור היה להגיע לטהרן לדבר על נפט - יפן היא הצרכנית מספר ארבע בעולם של נפט, אחרי ארה"ב, סין והודו, והיא מסתמכת כמעט לחלוטין על ייבוא. אלא שבימים שלפני הביקור הפך אבה למתווך מטעם עצמו בסכסוך בין משטר האייתוללות לנשיא ארה"ב טראמפ. בנוסף, נשא עימו ראש הממשלה היפני, שביקר בישראל ב־2018, מסר תקיף מראש הממשלה נתניהו למארחיו האיראנים.

    הכתבה מופיעה בגיליון ספטמבר 2019 של פורבס ישראל

    לרכישת הגיליון לחצו כאן

    לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עיקבו אחרינו בפייסבוק ובאינסטגרם

    אבה הכריז ללא היסוס כי יפעל להביא להתקרבות בין איראן לארה"ב, אבל התוצאה שהשיג היתה רחוקה מכך - בפגישה עם חמינאי הצהיר המנהיג העליון האיראני שהאשמה כולה מוטלת על ארה"ב וסרב לכל סוג של הידברות. ולמקרה שהמסר הזה לא היה מספיק ברור - במקביל לביקור ראש הממשלה היפני בטהרן, הותקפו במפרץ הפרסי שתי מיכליות נפט שעשו דרכן ליפן, אחת מהן היתה בבעלות יפנית. בארה"ב הפנו אצבע מאשימה לכוחות איראנים ואף סיפקו הוכחות, אך בטהרן הכחישו מעורבות.

    אבה. מהמנהיגים הדומיננטים שידעה אסיה | צילום: shutterstock

    ההתנהלות האיראנית והמתיחות במפרץ הם עניין שבשגרה. עם זאת, הביקור של אבה בטהרן, ועוד יותר מכך, הניסיון שלו להציב את עצמו כמתווך בין איראן למערב, הם שמעוררים עניין.

    להשאיר חותם

    שינזו אבה הוא אחד המנהיגים הדומיננטיים שידעה מזרח אסיה, בוודאי בדור האחרון. הכהונה הראשונה שלו היתה קצרה - הוא מונה בספטמבר 2006 והתפטר במפתיע בספטמבר 2007. הוא תלה את ההתפטרות באבדן אמון הציבור, אך סבל בזמנו גם מבעיות בריאות. התפטרותו החלה תקופה של משבר מנהיגות חמור ביפן - בין התפטרותו בספטמבר 2007, לחזרתו לתפקיד ראש הממשלה חמש שנים לאחר מכן, כיהנו ביפן לא פחות מחמישה ראשי ממשלה, כולל שלושה מהמפלגה הדמוקרטית, שחוללה מהפך שני בלבד בעידן המודרני של יפן.

    חזרתו של אבה השיבה את הסדר על כנו והוא מכהן מאז כמעט שבע שנים רצופות, מה שלא קרה ביפן חמישים שנה. למרות זאת, היפנים נותרו סקפטים לגבי המנהיגים שלהם - ה"אבנומיקס", כינוי לרפורמה הכלכלית שמנהיג אבה, הצליחה להוציא את הכלכלה היפנית ממיתון, אך לא תרמה באופן דרמטי לפופולאריות של אבה.

    שיעור התמיכה במפלגתו ירד קלות בבחירות האחרונות לבית העליון, שנערכו בחודש יולי. אבל ניצחון הוא ניצחון. בתנאים האלה, אין להתפלא כי המפלגה הליברל־דמוקרטית של אבה כבר שינתה למענו את התקנון שלה כדי לאפשר לו לכהן שלוש קדנציות רצופות כמנהיג המפלגה, וכבר נשמעים דיבורים על שינוי נוסף כדי לאפשר ארבע כהונות.

    כדרכם של מנהיגים במשטרים דמוקרטיים שמאריכים בכהונתם, מגיע הרגע שבו הם מתחילים לחשוב לא רק על ניהול שותף של סדר היום, אלא גם על המורשת שיותירו מאחור. כשמחשבות על מקומו בספקי ההיסטוריה מלוות אותו, מפגין שינזו גמישות גוברת והולכת בניסיון לפתור כמה מהסכסוכים ארוכי השנים בין יפן לשכנותיה.

    כך לדוגמה, מול צפון קוריאה, ששיגרה לא פעם טילים מעל יפן, שינה אבה את עמדתו מן הקצה אל הקצה. ברוח התקופה, הוא נסוג מעמדתו כי רק לחץ יפתור את המשבר מול פיונגיאנג. במקום זאת הוא אימץ את מדיניות טראמפ והצהיר כי לא יתנגד לפגישה עם קים ג'ונג און. הקריאה "להפעיל לחץ על צפון קוריאה" אף הוסרה מהעמדות הרשמיות של משרד החוץ היפני. במסיבת עיתונים עם טראמפ חזר שינזו על עמדתו כי ניסויי הטילים של צפון קוריאה מהווים הפרה של הוראות האו"ם, אך באותה הנשימה הדגיש כי יפן חייבת להיות מתואמת עם ארה"ב בסוגיה. טראמפ, שגם הוא מנסה להגיע בטוב אל המנהיג הצפון־קוריאני, לא התרגש במיוחד מניסוי הטילים: "הרבה אנשים עורכים ניסויים בטילים, לא רק קים", ציין.

    כמו עם כל שכנותיה, גם מול צפון קוריאה ליפן מערכת יחסים מורכבת ורווית משקעים. מבחינתה של יפן, הסוגיה עם צפון קוריאה היא לא רק גרעינית - במהלך שנות השבעים והשמונים נחטפו אזרחים יפנים רבים לצפון קוריאה מסיבות שונות. חלק מהחטופים שוחררו במהלך השנים, אך לא כולם. זוהי אחת הפרשות הכואבות בעשורים האחרונים ביפן ואבה יהיה מוכן לשלם הרבה כדי לפתור אותה.

    שבויים של ההיסטוריה

    במקביל לניסיון היפני ליישב את הסכסוך ארוך השנים עם צפון קוריאה, נתקל אבה בדרום קוריאה, שפתחה מחדש את הסכסוך הארוך שלה עם יפן, וקטעה מאמצים גדולים להשאיר אותו מאחור.

    היחסים בין יפן לדרום קוריאה הולכים ומדרדרים מאז השנה שעברה, דווקא לאחר שנים של ניסיונות התקרבות והסכם שנחתם ב־2015 לפיצוי באופן סופי על "נשות הניחומים" - כינוי מכובס ל־200 אלף נשים דרום קוריאניות שעברו התעללות מינית תחת הכיבוש היפני במלחמת העולם השנייה.

    בטוקיו קיוו לפתוח דף חדש, אך בסיאול נבהלו מדעת הקהל המקומית, כמו גם מביקורת מצד הניצולות המעטות שעדיין בחיים. כמעט במקביל, פסק בית משפט בדרום קוריאה כי אזרחים פרטיים יכולים לתבוע חברות יפניות על פשעי העבר. גם ההחלטה הזו עוררה זעם בטוקיו, בתואנה כי הסכם הפיוס בין המדינות ב־1965 כבר כלל תשלום פיצויים סופי ומוחלט בגובה של 500 מיליון דולר לדרום קוריאה, ואין מקום לתביעות נוספות.

    בחודשים האחרונים, המתיחות בין הצדדים רק הלכה והתגברה. בדרום קוריאה קראו להידברות, אך ביפן סירבו לפתוח את מה שכבר סוכם לדיונים חדשים. ביוני, כשאירחה יפן את ועידת ה־G20, נפגש ביחידות ראש הממשלה אבה עם כל מנהיגי המדינות שהגיעו, למעט עם נשיא דרום קוריאה, מון ג'יאה־אין, בטענה שלא היה לו זמן פנוי.

    אבה וטראמפ בפסגת ה־G7. הכריזו על הסכם סחר חדש | צילום: White Hous

    אבה נמנע מהפגישה מכיוון שהמתין לפסיקה סופית של בית משפט העליון של דרום קוריאה באחת מתביעות הפיצויים נגד חברות יפניות הפועלות במדינה. משהתברר כי בית המשפט, פעם נוספת, פסק נגד יפן, החליטו בטוקיו להסיר את הכפפות. ב־4 ביולי, הוציאה יפן את דרום קוריאה מרשימת המדינות היצואניות האחראיות שלה. משמעות הדבר - סנקציה על ייבוא חומרים כימיים מיפן לדרום קוריאה.

    בטוקיו טענו כי עשו זאת מחשש שהחומרים יזלגו לצפון קוריאה וישמשו ליצירת נשק כימי. הלכה למעשה - מדובר בתרכובות כימיות שמשמשות דווקא את התעשייה הטכנולוגית בסיאול, לייצור מולכים למחצה ולהרכבת סמארטפונים וטאבלטים. הפגיעה בתעשיית המוליכים למחצה היתה כואבת ומהירה - זו התעשייה שאחראית לכמעט רבע מהייצוא של דרום קוריאה, וכמעט לכל הצמיחה בייצוא בשנים האחרונות. בחודש הראשון לאחר הטלת הסנקציות, צנחו מכירות המוליכים למחצה בדרום קוריאה בכ־30%.

    טוב לכולם

    יש כאלו המאמינים כי הסכסוך ניצת מחדש בשל החלטה של בית המשפט, אך במידה רבה הוא משרת את מנהיגי שתי המדינות. בדרום קוריאה, שם מוגבל כל נשיא לכהונה אחת של חמש שנים, כל רגע חשוב. הנשיא מון קיבל הרבה נקודות זכות על ניסיונות הפיוס עם צפון קוריאה, אך ספג ביקורת חריפה על רפורמות כלכליות שקידם, שפגעו בעיקר בעסקים הקטנים והעלו את שיעור האבטלה.

    ערב המשבר עם יפן, שיעורי התמיכה שלו היו בשפל, אך מיד עם פרוץ המשבר והעימות מול יפן, שיעורי התמיכה עלו. לא עניין מפתיע כשמדובר ביריבה מרה כמו יפן - גם כיום, כמעט 75 שנה לאחר מלחמת העולם השנייה, מאמינים כמעט 90% מהדרום קוריאנים כי היפנים עוד לא התנצלו ועשו מספיק כדי לפצות על הכיבוש במלחמה ההיא.

    המתיחות המחודשת עם יפן הובילה גם למחאה עממית בדרום קוריאה - בסיאול דווח על החרמת אוכל יפני ועל תחנות דלק שמסרבות למלא דלק לרכבים יפנים. במקביל, נרשמה צניחה של כ־70% בכמות החופשות שדרום־קוריאנים הזמינו ליפן. מון, מעודד מהעלייה בשיעורי התמיכה, הקצין עמדות: בסיומה של ישיבת חירום של הממשלה בסיאול, חשבון הטוויטר הרשמי של הנשיא צייץ: "לעולם לא נפסיד עוד ליפן". ולאחר שיפן הכריזה על הסנקציות על ייבוא החומרים הכימיים לדרום קוריאה, הכריזו בסיאול על אי־חידושו של הסכם שיתוף מודיעין חשוב עם יפן שנועד להדק את היחסים בין השתיים.

    מן העבר השני, גם בטוקיו לא ממש מחבבים את השכנים מסיאול, ומבקרים את ההצתה מחדש של המשבר הזה. כ־80% מהיפנים מאמינים שעשו כבר די והותר כדי לכפר על פשעי העבר, ורוצים להסתכל קדימה. גם ביפן, שיעורי התמיכה בראש הממשלה עלו במהלך המשבר.

    האיים הקוריליים. עוד סכסוך שאבה לא הצליח לפתור | צילום: shutterstock

    בעוד היחסים עם צפון קוריאה מושפעים מאירועים שהתרחשו לפני מספר עשורים, והיחסים עם דרום קוריאה מוכתבים על ידי אירועים שהתרחשו במלחמת העולם השנייה, הרי שמול רוסיה, מצב המלחמה שהוכרז במלחמת העולם השנייה טרם הסתיים מבחינה טכנית. האזור שבסכסוך נקרא "האיים הקוריליים" ברוסיה או "הטריטוריות הצפוניות" ביפן. זוהי קבוצת איים שברה"מ כבשה בשלהי מלחמת העולם השנייה וגרשה מהם את היפנים שהתגוררו במקום.

    בשנים האחרונות, על רקע מצוקה של פוטין והבידוד שנקלע אליו במערב כתוצאה מהסנקציות, חיפש גם הוא מהלך דרמטי, וכך הצהירו שני המנהיגים כי יפעלו להסכם שלום ויישוב הסכסוך. אלא שהצהרות לחוד ומעשים לחוד - אבה רמז כי יהיה מוכן לוותר על שני האיים הגדולים באזור ולהסתפק בשיתוף פעולה כלכלי שם, ואף הורה לאנשי משרד החוץ למתן את הטונים בכל הקשור להצהרות על בעלות יפנית באזור. אך הרוסים, בתגובה להתגמשות היפנית, הקשיחו עמדות במקום להתפשר. ראש הממשלה מדבדב אף הגיע לביקורים חוזרים והפגנתיים באיים השנויים במחלוקת. אבה עדיין מוכן להתפשר כדי להשיג הסכם, אך נראה כי הרוסים מעדיפים למשוך את הזמן כרגע.

    הצלע השלישית

    עם כל הכבוד לסכסוכים האלה, מערכות היחסים המשמעותיות של יפן הן עם שתי המעצמות הגדולות - ארה"ב וסין. שלושת המדינות אחראיות ביחד לכ־45% מהתוצר העולמי. יפן, הצלע החלשה במשולש, מנסה למקסם את הרווחים מהמאבק בין ארה"ב לסין. כשאובמה ביצע את הפיבוט לאסיה בתגובה להתעצמות הסינית, היה מי שהמליץ ליפנים לבצע פיבוט משלהם ולהצטרף לפרויקטים הכלכליים הגדולים שסין מקדמת באזור; כשסין ניסתה לתבוע את חלקה בארכיפלג השנוי במחלוקת עם יפן, נפתחה לארה"ב הזדמנות להדק קשרים עמה.

    מצד אחד, סין היא השכנה הקרובה ושותפת הסחר הגדולה ביותר של יפן. מנגד, ארה"ב, שותפת הסחר השנייה בגודלה של יפן, היא בת הברית האסטרטגית החשובה ביותר שלה - גם כלכלית, כמשקל נגד לעסקים עם סין, וגם ביטחונית, מול הדומיננטיות הצבאית הסינית כמו גם מול האיום הגרעיני מפיונגיאנג.

    אבה, מעודד מהקשרים הטובים עם ארה"ב, לא מתבייש לבקר את סין כשצריך, למשל בסוגית הטיפול במהומות בהונג קונג. תושבי הונג קונג (שהוחזרה לסין מהבריטים ב־1997) נהנו כל השנים מחופש פרטי רב, הרבה יותר מאחיהם הסינים, תחת העיקרון של "מדינה אחת, שתי מערכות".

    כוונתו של הממשל בהונג־קונג לאפשר הסגרה של חשודים לסין הוציא יותר ממיליון איש לרחובות, והביאה להתקפלות של הממשל הפרו־סיני. באופן טבעי, הסינים רואים במחאה עניין פנימי ודרשו מראש, לפני כל פגישה של הנשיא עם מנהיגים זרים, שלא להעלות את הנושא. למרות זאת, אבה, שבזמן שיאן של המהומות אירח את פסגת ה־G20, העביר ביקורת פומבית על ההתנהלות הסינית. גם טראמפ הציע לסינים פתרון למשבר בהונג קונג: אני מאמין כי אם הנשיא שי יישב עם נציגי המפגינים, המשבר ייפתר תוך רבע שעה. אני יודע שהוא לא נוהג לעשות את זה, אבל אני מאמין שזה יכול לעבוד".

    בעידן טראמפ, מאבקים בין מעצמות כלכליות מתחילים ונגמרים בניסיון לגלגל לאחור את גלגלי הגלובליזציה והכלכלה העולמית הפתוחה. כל מדינה חוזרת לדאוג קודם כל לעצמה ורק אז לאיזו מסגרת רב־לאומית, שאולי ואולי לא תבטיח יציבות. טראמפ פועל בכל הכוח כדי לאזן את יחסי הסחר של ארה"ב עם המדינות הגדולות ובראשן סין, וגם זו לא נשארת חייבת ומטילה מכסים משלה. בסיטואציה הזו, כמו כל מאבק בין מעצמות, כל מדינה היא יעד אטרקטיבי לשתי הגדולות, ובוודאי כשהמדובר בכלכלה השלישית בגודלה בעולם.

    סין ודרום קוריאה, שעל אף המשקעים מנהלות כבר שני עשורים מו"מ עם יפן על הסכם סחר משולש, סיכמו על האצה של התהליך בתקווה להגיע להסכם בקרוב. יפן אף הביעה נכונות להצטרף ליוזמות הכלכליות הסיניות הגדולות באסיה ולבנק ההשקעות החדש שהקימו הסינים לא מכבר.

    מנגד, היפנים מהדקים את הקשרים גם עם ארה"ב. אצל טראמפ כמו טראמפ, יחסים קרובים לא מעניקים פטור מאיומים - הנשיא איים מספר פעמים בשנה האחרונה להטיל סנקציות על תעשיית הרכב היפנית, והשיג, כפי שרצה, הסכם סחר חדש עם יפן, שיתמקד בעיקר בתעשיית החקלאות. הסחר בין יפן לארה"ב הוא מוטה מאוד לטובת היפנים, שמייצאים לארה"ב כפול ממה שהם מייבאים. טראמפ ואבה הכריזו על ההסכם במהלך פגישתם בפסגת ה־G7 בסוף אוגוסט, ימים ספורים לאחר שסין השתלטה על סדר היום באזור כשאירחה פסגה משולשת עם יפן ודרום קוריאה בניסיון לשבור את המשבר בין שתי האחרונות.

    כך, המאבק בין שתי מעצמות העל יוצר סיטואציה חדשה - שינזו אבה, שמנסה בכל כוחו כבר שנים ליישב סכסוכים היסטוריים, עשוי להיזכר כאחד המרוויחים מהתמשכותו של הסכסוך בין ארה"ב לסין.

    הכותבים הם העורכים הראשיים של סיקור ממוקד, ירחון מקוון לחקר מגמות ביחסים בינלאומיים

    הכתבה מופיעה בגיליון ספטמבר 2019 של פורבס ישראל

    לרכישת הגיליון לחצו כאן

    לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עיקבו אחרינו בפייסבוק ובאינסטגרם

  • גלריות
    מדורים
    דירוגים
    ראשי