• הכסף זורם: מדוע תאגידים יפנים מתעניינים בחברות ישראליות?

    ההתעניינות היפנית בהייטק הישראלי הפכה לגל של מיליארדי דולרים שמושקעים בחברות ויזמים, מ-WeWork ולמונייד ועד סטארט־אפים בתחילת דרכם • סופיה ברזנסקי, מנכ"לית לשכת המסחר ישראל־יפן, מספרת על הרומן העסקי הפורח: "ביפן יודעים מה זה יחידת 8200"
    04/10/2019 | רוני קרצנר

    במרץ 2017, WeWork (אז עדיין סטארט־אפ מבטיח לחללי עבודה שיתופיים) היממה את העולם כשהשיגה השקעת ענק של 4.4 מיליארד דולר. "עד היום אני מקבל עור ברווז כשאני נזכר בזה", אמר אדם נוימן, היזם הישראלי שעומד מאחורי WeWork בראיון לפורבס, כמה חודשים לאחר מכן. זה לא היה הסוף. בשנתיים הבאות התווספו עוד 6 מיליארד דולר והפכו אותה לחברה עם הערכת שווי של 47 מיליארד דולר, רגע לפני שדברים החלו להשתבש וההנפקה המתוכננת נדחתה. 

    הכתבה מופיעה בגיליון ספטמבר 2019 של פורבס ישראל

    לרכישת הגיליון לחצו כאן

    לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עיקבו אחרינו בפייסבוק ובאינסטגרם

    אבל המשותף לכל המיליארדים שהושקעו הוא תאגיד אחד - סופטבנק היפני, שבראשו עומד המיליארדר מסיושי סאן. 

    מסיושי סאן, ראש תאגיד סופטבנק. מחבב את היזמות הישראלית | צילום: Shutterstock

    סאן אחראי לפריחתן של כמה וכמה חברות בשנים האחרונות ונראה כי הוא מחבב במיוחד את הראש היזמי הישראלי. לא חסרות דוגמאות להשקעות האלו. אחת מהן היא חברת קומפאס, של היזם הישראלי אורי אלון, שביצעה סבב גיוס ביולי האחרון בהובלת סופטבנק לפי שווי של 6.4 מיליארד דולר. 

    גם סייבריזן, שהוקמה על ידי שלושה יזמים ישראלים וככבה על שער גיליון אוגוסט של פורבס ישראל, נהנתה מהשקעה של כ־400 מיליון דולר מסופטנק בשלושה סבבים שונים (האחרון רק בחודש שעבר) - השקעה שהקפיצה את החברה אל מועדון חדי הקרן.

    חד קרן נוסף שמאחוריו עומדים ישראלים היא חברת הביטוח למונייד של שי וינינגר ודניאל שרייבר. סופטבנק הובילה את סבב הגיוס שערכה החברה באפריל האחרון, שבו גייסה 300 מיליון דולר, וכן את סבב הגיוס הקודם שלה. 

    "יפן היא מדינה מאוד מסודרת, כלומר, אם הראש נותן אישור לעשות עסקים עם ישראל, האומה היפנית שומעת", אומרת סופיה ברזנסקי, מנכ"לית לשכת המסחר ישראל־יפן. "בעצם היחסים הטובים נהיו מאז שראש ממשלת יפן, שינזו אבה, ביקר בישראל בשנת 2014 ובנימין נתניהו ביקר ביפן ב־2015".

    ברזנסקי ומצומוטו. מגשרות על פערים תרבותיים | צילום: אלכסנדר לוין

    ברזנסקי לא מתייחסת רק לסופטבנק. היא אמנם בראש חץ ההשקעות, אך בהחלט איננה היפנית היחידה בזירה. למעשה, ניתן לקבוע כבר כי מדובר במגמה. היום מפעילות מעל 70 חברות יפניות מערך סקאוטינג לאיתור השקעות ישראליות, זאת כשכבר יותר מ־50 חברות יפניות השקיעו יותר מ־200 השקעות הון ביזמים הישראלים. 

    בין המשקיעות היפניות נמצאים שמות שרובם מוכרים לנו מעולם הרכב והאלקטרוניקה כמו טויוטה, מיצובישי, סוני, ראקוטן, סומפו ו־NEC. חלקן השקיעו כבר בעבר, ועכשיו פותחות מרכזי מחקר ופיתוח, ומחפשות דרכים להרחבת שיתוף הפעולה. חלקן זיהו את הפוטנציאל על אף שטרם השקיעו ופונות לכיוון ההייטק המקומי. הקמת המרכזים מהווה כבר את השלב הבא בביסוס הקשר בין יפן לישראל, אחרי השקעות בשוק המקומי.

    מיצובישי, למשל, פתחה נציגות בישראל ליצירת שיתופי פעולה טכנולוגיים, זאת לאחר שרכשה את חברת ניורודרום הישראלית בסכום של מעל מיליארד דולר לפני כשנתיים. כך גם ראקוטן הודיעה על כוונתה להרחיב את הפעילות בישראל, לאחר שרכשה בעבר את חברה Viber. סוני מצידה הודיעה בחודש יולי האחרון על פתיחת קרן הון סיכון חדשה, שתשקיע 185 מיליון דולר בחברות ישראליות.

    ככל שההשקעות מניבות פירות, כך מצטרפים עוד ועוד משקיעים והקשר ישראל־יפן הולך ומתחזק. מתחילת השנה נרשמו יותר מ־30 השקעות של חברות יפניות בחברות ישראליות. לשם השוואה, בשנת 2018 כולה נרשמו 28 השקעות. 

    שני קטבים

    שותפתה של ברזנסקי ומי שסייעה רבות ביצירת הקשרים האלה היא ריאה מאצומוטו, הנספחת המסחרית של יפן בישראל בין השנים 2018־2015. "אירחנו עשרות קבלות פנים, קיבלנו בברכה מאות משלחות ויצרנו מספר רב של קשרים", היא מספרת. "אבל הנקודה המרכזית עבור החיבור בין המדינות היתה השלמת הפערים התרבותיים, שעליהם היינו צריכים לגשר".

    שירלי בינדר. מחפשים טכנולוגיות שמתאימות לצרכים ביפן | צילום: סמוראי

    "מבחינת אנתרופולוגית וסוציולוגית, אם מסתכלים על עולם העסקים ובכלל, ישראל ויפן תמיד היו בשני קצוות שונים", מתארת ברזנסקי. "הבעיות מתחילות מרגע הגישוש הראשוני - היפנים מאוד איטיים, הם אוהבים לקבל אישורים מכל המחלקות בארגונים. מנגד, בישראל לעתים יש מצב הפוך, של חוסר גבולות בהיררכיה והזמן שצריך בשביל לקבל אישור מהיר יחסית". ובכל זאת, נראה כי השוני התרבותי מתגמד כאשר נרקמים שיתופי פעולה מוצלחים. 

    עוד סימן לקשר הישראלי־יפני המתהדק הוא פתיחתו בשנת 2014 של הסניף הישראלי של חממת סמוראי היפנית. הסניף בישראל הוא הראשון שהוקם מחוץ לגבולות יפן. ההחלטה להקים אותו היתה של מנכ"ל הקרן היפנית, שביקר בארץ והתרשם מסצנת ההייטק המקומית.

    כל הכסף שמגייסת סמוראי מגיע מתאגידים יפנים, כדוגמת Daikin Industries, Rohto Pharmaceutical ו־Keikyu Corporation ובעזרת הסניף הישראלי הוא מושקע גם בסטארט־אפים ישראליים שנמצאים בתחילת דרכם. עד כה השקיעה סמוראי ב־30 סטארט־אפים כאלה.

    בדומה לסניפים האחרים, בטוקיו וברואנדה, פועל הסניף הישראל תחת שני כובעים. "ראשית, אנחנו מחפשים סטארט־אפים עם טכנולוגיות שמתאימות לצרכים של המשקיעים היפנים, ושנית, אנחנו מסייעים לחברות יפניות להגיע אל הסטארט־אפים הישראלים", מתארת שירלי בינדר, מנהלת הסניף הישראלי. "כמובן שהאידיאל שלנו הוא גם להשקיע וגם לעזור לסטארט־אפים האלה להגיע לתוך השוק ביפן".

    קשר חזק בין שתי המדינות | צילום: Shutterstock

    תחומי ההשקעה של החברות היפניות מגוונים ונובעים מהצרכים הקיימים בארץ השמש העולה. כך למשל, אחד מתחומי ההשקעה החמים ביותר הוא הרכב האוטונומי, שבו משלבים בין תעשיית ההייטק המפותחת בישראל ותעשיית הרכב היפנית, וכמובן תחום הסייבר. "הסייבר הישראלי עשה לעצמו פרסום חזק גם ביפן - הם יודעים שם מה זה יחידת 8200", אומרת ברזנסקי, שמלבד תפקידה בלשכת המסחר, משמשת גם כמנכ"לית האגודה לידידות ישראל־יפן.

    לטענתה, היו ביפן כמה פריצות קשות הקשורות לסייבר, אחת מהן היתה נגד סופטבנק, כך שנושא אבטחת המידע הוא קריטי. 

    לא רק הייטק

    מלבד השקעות בהייטק הישראלי, יפן, שותפת הסחר השמינית בגודלה של ישראל והשלישית באסיה, משקיעה גם בתחומים נוספים. בינואר האחרון הגיעה לישראל משלחת של 200 בכירים מ־100 חברות יפניות מובילות, יחד עם שר הכלכלה היפני, במטרה לחזק את הקשר בין המדינות. זאת לאחר ששנת 2018 היתה שנת שיא לייצוא הישראלי ליפן, שהסתכם ב־1.16 מיליארד דולר, עלייה של 42% ביחס לשנה שלפני כן. 

    באופן מסורתי, הייצוא הישראלי ליפן כולל בעיקר ציוד רפואי ואופטי ומוצרי מתכת, אולם עתה, כאמור, הדגש עובר גם אל תחום היזמות וענף ההייטק. 

    בנוסף לגאווה וההצלחה העסקית, הקשר הכלכלי בין ישראל ליפן קוצר גם פירות מדיניים. "עד לפני כמה שנים, הדימוי של ישראל ביפן לא היה ממש טוב, בעיקר בהקשר של הסכסוך הישראלי־פלסטיני", מספרת ברזנסקי. "עתה הדימוי משתנה. יש גם יפנים רבים שמגיעים לארץ והם פשוט לא יכולים לעזוב. הם נדהמים מהחופש שיש פה, מהפתיחות, מהחום ומחיי החברה. מי שמתלהב מנסה להישאר כמה שיותר ומשכנע את החברה שלו לפתוח סניף בישראל". 

    הכתבה מופיעה בגיליון ספטמבר 2019 של פורבס ישראל

    לרכישת הגיליון לחצו כאן

    לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עיקבו אחרינו בפייסבוק ובאינסטגרם

     

  • גלריות
    מדורים
    דירוגים
    ראשי