• כך תשתנה המציאות הסורית לאור ההבנות בין רוסיה לטורקיה

    ההסכם בין פוטין לארדואן שהושג לאחרונה מכיר בזכותם של הטורקים לבנות רצועת ביטחון נגד מה שהם מכנים הטרור הכורדי • בכך קונה לעצמו פוטין ראש שקט מהכיוון הטורקי והמפה של סוריה העתידית קורמת עור וגידים
    27/10/2019 | אלון לוין ויובל בוסתן, סיקור ממוקד

    ההבנות שהושגו בפגישה שנערכה לאחרונה בין נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, לעמיתו הטורקי, רג'פ טאיפ ארדואן, מהוות נדבך חשוב נוסף בהסדרה של סוריה שלאחר המלחמה. בשורה התחתונה הכיר פוטין בזכותה של טורקיה במסגרת הביטחון הלאומי שלה להקים רצועת ביטחון בעומק של כ-30 קילומטרים מהגבול, כפי שדרשה מעל שנה, ובכך אמורות להסתיים הדרישות הטריטוריאליות הטורקיות באשר לסוריה.

    מאז 2011, חרף התהפוכות הרבות שידעה הזירה הסורית, ניתן היה להבחין בכללי משחק הנהוגים במדינה השסועה. ארבע מדינות השיגו לעצמן מעמד של שחקניות ראשיות בזירה - ארה"ב, רוסיה, טורקיה וישראל כשהשחקנים הנותרים, קרי איראן, הסונים, העלווים, הכורדים, המורדים האלה והאחרים, משמשים כבשר התותחים, "ישחקו הנערים לפנינו".
    על פי הכללים הללו, נמנעו ארבע השחקניות מהתנגשות ישירה ביניהן. כשהפרו את הכלל, שילמו מחיר.

    ארדואן ופוטין. סוף לדרישות הטריטוריאליות של טורקיה? | צילום: shutterstock

    מאחר שטורקיה וישראל מחזיקות את כל הצבא שלהן מעבר לגבול בניגוד לכוחות משימה אמריקאים ורוסים, כיבדו מעצמות העל, ארה"ב ורוסיה, את מעמדן של המעצמות האזוריות ופעלו כדי שלא להתנגש איתן צבאית. באותה מידה כיבדו המעצמות האזוריות את מעצמות העל.

    כך למשל, לא העזה טורקיה להיכנס לשטח הכורדי עם כל הכוחות שריכזה במשך חודשים כל זמן ששהו שם 2,000 חיילים אמריקאים וכל זמן שלא היתה הצהרה אמריקאית על התקפלות. רוסיה כאמור מכבדת את צרכי הביטחון הטורקיים כפי שבזירות דרומיות יותר נתנה אור ירוק למאות התקפות ישראליות. לעומת זאת, כשהרוסים טסו קרוב לגבול הטורקי זה הסתיים בהפלת מטוס רוסי. כששכירי חרב רוסים הסתובבו באזורי השפעה אמריקאים זה נגמר ב-300 הרוגים.

    הרוסים כמובן זוכים לכבוד מהשחקניות האחרות חרף מעשי טבח נרחבים שביצעו במסגרת המאמץ להציל את שלטונו של אסד. מלבד הדרישה האמריקאית החריגה שלא להשתמש בנשק כימי, אולם בשל אכיפה רפה של הדרישה, נעשה גם נעשה שימוש בנשק זה נגד אזרחים סורים ובחסות רוסית.

    סוריה של המחר

    תמונת סוריה של היום שאחרי ממשיכה להתבהר. בצפון ישנן מספר מובלעות שבהן ישנה נוכחות טורקית או פרו-טורקית ובהן חיים סונים, רבים מהם נעקרו מעריהם ומצאו מקלט תחת החסות הטורקית. מדובר בכ-10% משטחה של סוריה לפני המלחמה, שנמצא תחת השפעה טורקית. לאזורים אלה מבקשים הטורקים להעביר חלק נכבד מ-3.6 מיליון הפליטים החיים בטורקיה כיום, ואם יעלה הדבר בידם, תהיה זו מעין אוטונומיה סונית או מדינת בובות פרו טורקית סונית.

    למרות הקמת רצועת הביטחון, עדיין מחזיקים הכורדים ב-25% מסוריה שלפני המלחמה. בסטטוס הנוכחי מדובר באוטונומיה מתקדמת מאוד, אולם כעת היא תהיה תחת חסות רוסית, ומאחר שהרוסים שואפים לחזור כמה שיותר לסוריה של 2011, הכורדים יצטרכו לפי שעה לוותר על שאיפות מדיניות גדולות יותר.

    המשטר הסורי מחזיק כ-62%-63% משטח סוריה ההיסטורי ונראה שהעולם יצטרך לקבל את מה שנראה כמדינת בובות עלווית פרו-רוסית. האיראנים אמורים לשמש בתפקיד משני בזירה הזאת חרף רצונם ביותר. הן התקפות חיל האוויר והן הסנקציות האמריקאיות החלישו את ההשפעה האיראנית בסוריה.

    יש עוד שטח של 2%-3% מסוריה ההיסטורית, 4,000 קמ"ר עד 5,000 קמ"ר שנמצא בידי ארגונים ג'יאהדיסטים וסופו שיחזור לידי המשטר העלווי ככל הנראה, אחרי ריכוז מאמץ צבאי נגד המורדים.

    תמונת המצב בסוריה, שלא צפויה להשתנות באופן דרמטי אם כן, היא של שלוש יישויות מדיניות - אחת היא של המשטר בעלת דומיננטיות עלווית; השנייה היא האוטונומיה הכורדית והשלישית היא רצועת ביטחון בעלת דומיננטיות סונית פרו-טורקית. האיראנים הצליחו להשיג אחיזה מסוימת בסוריה אך לא את המעמד של ארבע השחקניות הראשית ולכן אחד משלבי ההסדרה האחרונים יהיה דחיקת האיראנים מסוריה.

  • גלריות
    מדורים
    דירוגים
    ראשי