• למה לי פוליטיקה: האחריות שיש לפייסבוק וטוויטר בקמפיינים פוליטיים

    ההודעה של מנכ"ל טוויטר, ג'ק דורסי, לפיה הרשת לא תתיר פרסומים פוליטיים, משנה את כללי המשחק לקראת הבחירות לנשיאות ארה"ב שייערכו בעוד כשנה • עתה יש לחץ על פייסבוק שתנקוט באותה עמדה, למרות הכסף הרב שמגיע מהמודעות האלו
    05/11/2019 | אנריקה דאנס

    מנכ"ל טוויטר, ג'ק דורסי, הודיע בשבוע שעבר שהחברה שלו לא תתיר עוד לפרסם פרסומים פוליטיים ברשת החברתית. "יש כוח והשפעה אדירים לפרסום באינטרנט, אבל זה גם מביא לסכנות משמעותיות על הפוליטיקה", כתב דורסי בשרשור שמופיע בחשבון הטוויטר שלו. 

    החלטת טוויטר, שקשורה בין היתר לבחירות לנשיאות ארצות הברית שיתקיימו בעוד כשנה, ותהווה הפסד פוטנציאלי אדיר בהכנסות מפרסום, שמה כעת את הכדור במגרשה של פייסבוק, שמתעקשת לשמור על חופש הביטוי - ובתוך זה לא מגבילה את התכנים, גם השקריים שבהם.

    דורסי. החלטה אמיצה | צילום: Shutterstock

    אם יש רגע שמגדיר את הצורך של רשת חברתית לקחת אחריות על מה שנאמר בפלטפורמה שלה, זה היה בבחירות לנשיאות ב-2016. אז ניתן היה לראות בבירור שהרשתות הפסיקו להיות הדרך להגיע לבוחרים והפכו במה לכלי קיטוב בין הדעות דרך פייק ניוז וכל זאת תחת השפעה של שחקנים זרים.

    בחירות 2016 שינו את ארצות הברית, לא רק בגלל מי שבסופו של דבר ניצח, אדם שפגע בתדמית המדינה לא רק בבית אלא גם מחוצה לה, אלא גם בגלל שהוא הראה שאפשר להשתמש ברשתות החברתיות כדי לומר דברים שלא יתירו ברדיו, בטלוויזיה, בשלטי חוצות או במדיה מסורתית אחרת.

    המצב הנוכחי עדין, מכיוון שהכל מצביע על כך שבבחירות בשנה הבאה יחזרו כל אותן אסטרטגיות המבקשות לקטב את הבוחרים בדיוק כמו בשנת 2016 - ונכון לעכשיו, מארק צוקרברג ופייסבוק עדיין שותפים לזה.

    צוקרברג. האם פייסבוק תלך בדרכה של טוויטר? | צילום: Shutterstock

    אנו יודעים שהמועמדים יגידו כמעט כל דבר לזכות בהצבעה, אבל זה משהו אחד לטעון או להבטיח הבטחות בדיון, שלט חוצות, במודעת טלוויזיה, ברדיו או בראיון, ומשהו אחר להפעיל קמפיינים במדיה חברתית שיכולים ומשמשים למיקוד לקבוצות ספציפיות, בדרך כלל באמצעות רשתות של חשבונות מזויפים, כדי להפיץ שקרים ומידע שגוי.

    המהלך של טוויטר לא מתכוון לפתור את הבעיה. זה לא מספיק שרשתות חברתיות פשוט יאסרו קמפיינים של מיליון דולר המכילים מודעות שאומרות מי האחראי להן באותיות קטנות בתחתית. הרשתות החברתיות עדיין יהיו מלאות באינספור של חשבונות פיקטיביים המנוהלים על ידי צוותי התקשורת של מפלגות פוליטיות או על ידי מעצמות זרות. חלק גדול מהפעילות הלא אמיתית הזו מתרחש בלי לדעת מי באמת עומד מאחוריה.

    אם הרשתות החברתיות מתכוונות להציב מערכות לבחינת התנהגות כזאת, היה הגיוני יותר שהן לא היו מושפעות מהעובדה כי מי שעומד מאחורי זה הוא הארגון שמשלם להם הכי הרבה כסף.

    המהלך של טוויטר מתבדל בבירור מפייסבוק ומבהיר איזו חברה מוכנה לקחת אחריות על מה שקורה בפלטפורמה שלה ואיזו לא, למי מהם סטנדרטים אתיים ולמי לא. צוקרברג יודע היטב מה קרה בשנת 2016 ואינו מוכן לעשות דבר כדי למנוע את התרחשותה ב-2020. 

  • גלריות
    מדורים
    דירוגים
    ראשי