• לא רק רובוט לחיסול נסראללה: הדילמות מאחורי אמצעי הלחימה החדשים

    הרובוט שדיבר עליו איוב קרא, ויוכל להילחם בשטח מבלי להכניס חיילים, הוא רק אחד מאמצעי לחימה מתקדמים רבים הנכנסים בהדרגה לשירות בצה"ל ובעולם. אמנם הרובוטים יחסכו בחיי חיילים, אבל השימוש בהם גם מציב שורה של דילמות מוסריות
    27/02/2017 | יובל בוסתן
    גבול הצפון, בעתיד הלא רחוק. כוח חיזבאללה מגיע כמעט עד גדר המערכת בחסות החשכה והצמחייה הסבוכה. סיור צה"לי חולף במרחק של פחות ממאה מטר ממנו, לחלוטין לא מודע למה שעומד להתרחש עוד זמן קצר.

    קצת לפני השעה תשע בבוקר ניתן האות, ומטחים של רקטות נורים לאורך גבול הצפון, בהיקפים שלא נראו במשך שנים. בחסות הירי מתקדם כוח החיזבאללה ממש עד הגדר ופותח בירי כבד אל עבר הסיור. ירי נ"ט בצירוף אש מקלעים גורמים לרכב להתפוצץ ולהיעצר בחריקה כמעט במקום. המחבלים חותכים במהירות את הגדר, מגיעים עד הרכב עצמו ופותחים את הדלת באין מפריע.

    דבר לא היה מונע מהם לחטוף שוב חיילים, בדיוק כמו שעשו ב־2006, ודבר כנראה גם לא היה עוצר את התגובה הישראלית ואת ההידרדרות למלחמה נוספת. אבל בתקרית הזאת אף חייל לא נחטף, ואף חייל לא נפגע. למעשה, לא היה אף לא חייל ישראלי אחד בסביבה - הסיור שהותקף היה סיור לא מאויש, שנשלט מרחוק.

    תרחיש דמיוני? לא ממש. בשנים האחרונות מואצת כניסתם של אמצעים לא מאוישים מגוונים אל כוחות הלחימה בצבאות שונים. בצבא ארה"ב, לדוגמה, אחד מכל 50 חיילים שהוצב באפגניסטן בשנת 2011 היה רובוט. רובם ככולם נועדו לצמצם פגיעה בחיי החיילים - מרובוטים לאיסוף מודיעין ולגילוי ולפירוק מטעני צד, דרך כלים לסריקת כלי רכב ונשיאת משאות כבדים, ועד אמצעי תקיפה בלתי מאוישים באוויר ובקרקע - היחידות האמריקאיות מאמצות את הכלים הללו בקצב גובר ובחפץ לב.

    הכתבה המלאה מופיעה בגיליון אוקטובר של מגזין פורבס ישראל

    לרכישת הגיליון חייגו 077-4304645

    לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל

    לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק

    תצפיתניות של צה"ל. כבר עכשיו שלל אצמעים רובטיים כבר נמצאים בשטח. | צילום: דו"צ

    להציץ ולא להיפגע

    גם בצה"ל נכנסו, או עומדים להיכנס לשירות, שורה של אמצעים טכנולוגיים חדשים, בים, באוויר וביבשה, בקרב הכוחות התוקפים והמגנים כאחד. כבר שנים שבצה"ל מפעילים את מערכת "רואה־יורה", המאפשרת לתצפיתניות לבצע ירי על הגבול מעמדה מרוחקת ומוגנת. בשנים האחרונות מופעלים גם אמצעי סיור ותצפית "חצי־אוטונומיים", המבצעים סריקות לאורך נתיבי תנועה מוגדרים מראש.

    במבצע צוק איתן נעשה שימוש נרחב ראשון במספר אמצעי לחימה נוספים - "רוכב שמיים", כלי טיס בלתי מאויש (כטב"מ) הפועל ברמת החטיבה והגדודים, ומאפשר איסוף מודיעין טקטי נקודתי ו"טאלון 4", רובוט אמריקאי קטן (86x57x30 ס"מ בקירוב), אשר כולל מצלמות, מיקרופונים, זרוע לטיפול במטענים (ופיצוץ שלהם בעת הצורך), יכולת גרירה וגם השמדה עצמית. באותו מבצע נשלח רובוט ראשון במספר הזדמנויות לתוך מנהרות של חמאס, אשר שידר לאחור באמצעות סיב תקשורת.

    רק לאחרונה התבשרנו גם על רונ"י (רובוט נישא ייעודי) שעתיד להיכנס לשימוש בקרוב (מדובר ברובוט MTGR, תוצרת חברת Roboteam). מדובר ברובוט קטן הנע על שרשראות ומסוגל להתגבר על מכשולים קלים ואף לטפס במדרגות. הוא מצויד במצלמות 360 מעלות וגם בזרועות המאפשרות לו להזיז ואף להרים חפצים קטנים. הרובוט הזה ינוע בשטח לפני החיילים, יציץ מעבר לפינה או לתוך הבית, ויחסוך לכוח את הצורך לחשוף את החיילים לירי או למטענים.

    אלו רק מקצת האמצעים הגלויים שנכנסו לאחרונה לשימוש בצבא, והמגמה צפויה להתרחב, בפרט בקרב המעצמות הטכנולוגיות. הרצון לצמצם את הסיכון לחיילים בביצוע פעולות - החל בפירוק מטענים, דרך סריקה ועד הכנסת אספקה או פינוי פצועים - דוחף לחיפוש אחר פתרונות טכנולוגיים, ואלה מבשילים בקצב גובר, בפרט בישראל: "יש ‘ליגת על' של מדינות מתקדמות מבחינה טכנולוגית", מסביר סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים, פרופ' בועז גולני. "ישראל וארה"ב בליגה הזו, ויש עוד מדינות אחרות, כמו סין, יפן ורוסיה. העובדה שאנחנו מאוימים יותר מאחרים, מביאה לכך שקצב הפיתוח פה מואץ יותר, ורמות החדשנות וההעזה הן גבוהות יותר בהשוואה למדינות אחרות", הוא מסביר, "במקומות אחרים החוקרים לא תמיד חשים את החשיבות של הדברים שהם עושים. בישראל מרגישים את זה".

    הלוחם המושלם

    עיסוק במהפכה צבאית שרק מתחילה טומן בחובו סיכון גדול. מה שנראה הגיוני היום או עובד מצוין בסרט מדע בדיוני, לא בהכרח יעבור את מבחן השטח. גם האמצעים שנראים המתקדמים ביותר היום, צפויים לעבור עוד שלבים רבים של פיתוחים והתאמות. אחרים עשויים להיגנז.
    אבל פיתוחים טכנולוגיים לא עוצרים. לא מופרך להניח כי לאחר שיופיע בשדה הקרב אמצעי סריקה לא מאויש, תעלה הדרישה להעניק לו יכולות אוטונומיות, כדי לשפר את מהירות התגובה. שהרי אם חייל משתמש בחושיו ובניסיון שצבר כדי לזהות איום ולהגיב, במוקדם או במאוחר יופיע אמצעי טכנולוגי שייהנה מאמצעי חישה טובים יותר, ויוכל לזהות את אותו האיום ולהגיב אליו בצורה טובה יותר. רובוט לא מתרגש, לא מפחד, לא מהסס - ולא מפספס. ואם כבר מדובר בחייל־רובוט, למה לא לייצר אותו קטן יותר ולהעניק לו יכולת תנועה ותגובה מהירות פי כמה מבני אדם? חייל־רובוט כזה יוכל להיכנס לתוך בית ממקומות שבני אדם לא יכולים, ולפגוע באויב לפני שזה יספיק בכלל להגיב.

    פרופ' בועז גולני. שינוי יסודי בתפיסת הלחימה. | צילום: דוברות הטכניון

    עד כמה קטנים ומהירים יכולים להיות כלים כאלו? מהפכת הננו־טכנולוגיה מאפשרת כבר כיום לשורה של חברות להתנסות בפיתוח אמצעי חישה ותקיפה זעירים הלקוחים ממש מסרטי המדע הבדיוני. כיום כבר נמצאים בפיתוח חרקים מכניים והיברידיים, בעלי יכולת האזנה וצילום, שמסוגלים להתגנב למקומות מוגנים בלי למשוך תשומת לב מיותרת. חרקים כאלה יכולים להיות מצוידים גם ביכולות התקפיות, ועשויים לבצע משימות "התאבדות" על מטרה ממוקדת. בארה"ב נערך לאחרונה ניסוי ראשון בשיגור נחיל של רחפנים, בעלי יכולות פוטנציאליות של מעקב ותקיפה, ממטוס 16־F - זאת לצד ניסויים בהטסת מטוסי 16־F בלתי מאוישים.

    "להקה או נחיל של כלים כאלו צריכים להיות מרושתים בזמן אמיתי, והם צריכים לדעת לא רק לבצע, אלא גם לחזות קדימה", אומר פרופ' גולני, "חיפושית רובוטית או יתוש שמבצעים תפקידי ריגול או חבלה צריכים לדעת לצפות מראש איך יגיב הצד השני למהלך כזה או אחר - וכאן נכנסים אלגוריתמים וטכנולוגיות של תורת המשחקים עם יכולת לנתח מידע, להסיק מסקנות ולחזות את הצד השני. בשלות טכנולוגית תיצור יכולות מדהימות".

    נשמע כמו שליחות קטלנית? אתם בהחלט בכיוון. בעוד שנים לא רבות, אנו צפויים למבצעים שייראו שונים מהותית מאלה שהורגלנו בהם. בתחילה נקבל יחידות שישלבו רובוטים לצד לוחמים - ובהדרגה נקבל מבצעים שבהם ישתתפו רק מכונות, שחלקן יישלטו מרחוק וחלקן יפעלו באוטונומיה הולכת וגוברת.

    וכמו במקרה של אמצעי לחימה, גם במקרה של מערכת התומכת בקבלת החלטות, תעלה במוקדם או במאוחר השאלה מי אמור להיות המשתמש של מערכת כזו - מפקד כוח או מחשב? שהרי אם נוכל לתרגם את שיקולי המפקד לאלגוריתם, נוכל לייצר מערכת שתנתח את כל המידע מהזירה, תקבל החלטה על הצעד הבא ותשגר פקודה לאמצעי התקיפה, אוטונומיים ונשלטים מרחוק. כל זאת, בתוך שברירי שניה.

    ואם כבר רובוטים אוטונומיים, למה לא לייצר אופציה של מכה שנייה או מכה שלישית אוטונומית לחלוטין - כוח תוקף שמסוגל לקבל באופן עצמאי החלטה האם לתקוף יעד כלשהו. זה נשמע לא דרמטי במיוחד, אבל זה עשוי לשנות את פני המלחמה כפי שהכרנו אותה: זהו אמצעי הרתעה חסר תקדים שאומר לכל אויב פוטנציאלי - גם אם תכריע אותי, ואפילו תשמיד את המדינה כולה על כל יושביה, עדיין תישאר מערכת שתוכל להשמיד אותך.

    לפיתוחים האלה צפויות להיות השלכות רחבות - החל באופן שבו מנהלים מלחמות, דרך השינוי הצפוי במפת האיומים, ועד לשינוי היסודי בתפיסת מחיר המלחמה. אפילו שאלה אלמנטרית, כמו מי יוצא למלחמה, תידרש לחשיבה מחדש. לתשובה עליה עשויות להיות השלכות דרמטיות על יחסי חברה ומדינה, בפרט בישראל.

    כמו נחיל צרעות

    פיתוח טכנולוגי חדש לא תמיד מספיק כדי לחולל מהפכה - צריך גם לדעת כיצד להשתמש בו. תשאלו את זירוקס, שנתנו לאפל כמעט במתנה את ממשק העכבר הראשון, או את היצרנים שהציגו מסכי מגע מוגבלים בטלפונים ניידים לפני המולטי־טאץ' של האייפון. גם בתחום הצבאי לא חסרות דוגמאות, כמו הטנקים שנכנסו לשימוש ראשוני במלחמת העולם הראשונה בצבא הבריטי, אבל הפכו לכלים שוברי שיוויון רק כשהגרמנים פיתחו את ה"בליצקריג" (מלחמת הבזק) והראו איך עושים בהם שימוש לפריצה ומיטוט של קווי האויב.

    המהפכה הטכנולוגית של השנים האחרונות כבר הביאה לשינויים דרמטיים בניהול הלחימה - המל"טים של צבא ארה"ב הספיקו לצבור אלפי תקיפות, וגם בישראל משלב צה"ל מל"טים ורובוטים - אבל הגברת שילובם של כלים אלה, ובוודאי כניסה של יכולות אוטונומיות, ידרשו חשיבה מחדש על תפיסת הלחימה.

    מוקדם עדיין לקבוע איזו דוקטרינה תתברר כמתאימה ביותר לעידן הלחימה החדש, האם זו תהיה אחת מאלו, שילוב ביניהן או משהו חדש לחלוטין. כך או אחרת, ברור כי הצבא שיצליח לבצע את הקפיצה משילוב נקודתי של אמצעי לחימה כאלו בקרב יחידות אנושיות, להפעלה מסיבית ויעילה שלהם, תוך מיצוי היכולות החדשות, יזכה ליתרון משמעותי בשדה הקרב.

    בוגר "צוק איתן". הרובוט של MTGR. צילום: MTGR

    מלחמה? למה לא

    יכולת אוטונומית התקפית מעוררת גם שאלות של מוסר. כאשר לצד היכולות ההתקפיות מבשילים גם אמצעי ההגנה, דוגמת כיפת ברזל, נוצרת מציאות שבה למדינה תהיה היכולת לבצע מבצעים ברמת דיוק גבוהה מבלי לסכן את חייליה ובו בזמן לשמור על העורף מוגן. המשמעות היא צניחה חסרת תקדים בעלות המלחמה למדינה. אם יציאה למלחמה פירושה שליחה של אמצעים נשלטים מרחוק או אפילו אוטונומיים, תוך צמצום הסיכון לבני אדם בחזית ובעורף, עלותה של המלחמה עשויה להצטמצם עד כדי כך שהיא לא תהיה עוד מוצא אחרון לבעיות. כוח לוחם נשלט מרחוק או אוטונומי לא ישקע בבוץ בלבנון ולא יהיה קלף מיקוח בידי ארגוני הטרור אם ייתפס - יציאה למלחמה תיראה פתאום דרך פעולה מפתה הרבה יותר, הן מבחינת הדרג המדיני והן מבחינת אזרחי המדינה.

    "קצב מהיר של שינויים מצריך קצב מהיר של השקעות", מסכם פרופ' גולני. "למדינה קטנה כמו ישראל אין יכולת להתחרות בכל התחומים במקביל, ולכן חייבים לזהות את התחומים שבהם יהיה ניתן להשיג יתרון יחסי ולהתמקד בהם". בפני מעצבי המדיניות עומדות אם כן הכרעות היסטוריות בשנים הקרובות - ומי שיחליט לא נכון עשוי להתעורר בוקר אחד ולפגוש רובוט לא ידידותי שמתדפק על דלתו.

    הכתבה המלאה מופיעה בגיליון אוקטובר של מגזין פורבס ישראל

    לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל


  • גלריות
    מדורים
    דירוגים
    ראשי