• לאחר הפיגוע בלונדון: בריטניה מעוניינת בדלת אחורית לתוך ווטסאפ

    המחבל שעמד מאחורי הפיגוע בלונדון בשבוע שעבר השתמש בווטסאפ כ-2 דקות לפני ביצוע מסע ההרג. כעת שרת הפנים הבריטית מפעילה על חברות הטכנולוגיה לחץ כדי שיאפשרו לה לגשת לתכנים. לאן הולכת "מדיניות הפרטיות" בעידן הטרור הגלובאלי?
    28/03/2017 | פרמי אולסון

    הממשלה הבריטית מפעילה בימים האחרונים לחץ מחודש על שירות ההודעות הפופולארי ביותר של פייסבוק, וטוענת כי שירותי המודיעין שלה צריכים לקבל גישה להודעות שנעות על גבי הפלטפורמה של ווטסאפ בעקבות ההתקפה בלונדון בשבוע שעבר.

    ח'ליד מסעוד היה פעיל באפליקציה כשתי דקות לפני שביצע את המתקפה האלימה שהביאה למותם של ארבעה אנשים בסמוך לבית הפרלמנט הבריטי בווסטמינסטר, כך לפי צילום מסך שפורסם באתר ה-Daily Mail בשבוע שעבר.

    שרת הפנים הבריטית אמבר רוד תיפגש עם נציגים מטעם גוגל, פייסבוק וטוויטר השבוע, והיא אמרה לסקיי ניוז ש"הם הולכים לקבל ממנה הרבה יותר מנזיפה".

    "מצב שבו טרוריסטים מדברים זה עם זה על גבי פלטפורמה רשמית ואני לא יכולה לגשת אל השיחה הזו הוא אבסודרד. אני צריכה למצוא איתם פתרון לכך", היא אמרה.

    השימוש של המחבל באפליקציה מחזיר את הדיון על הפרטיות בה. ווטסאפ | צילום: יוטיוב

    במקרה אחר אמרה רוד בתכנית של ה-BBC ששודרה ביום ראשון כי "אנחנו צריכים לוודא ששירותי המודיעין שלנו מסוגלים לגשת למשל להצפנה של ווטסאפ".

    מווטסאפ, שנמצאת בשימוש פעיל של יותר ממיליארד בני אדם, לא ניתן היה לקבל תגובה. דובר מטעמה אמר לחדשות ה-BBC שהחברה הייתה "מזועזעת מההתקפה" ושיתפה פעולה עם החקירה.

    ההערות של רוד מציבות את ווטסאפ, ואת חברת האם פייסבוק, במצב מביך: היות שווטסאפ הכניסה לאפליקציה ברירת מחדל של הצפנת התוכן בין משתמשי הקצה בשנה שעברה, היא טוענת שאיש - גם לא המהנדסים שלה עצמה - אינו יכול לגשת להודעות שנשלחות באמצעות שירותיה.

    משמעות הדבר היא שרשויות שמעוניינות לקבל מעיין דלת אחורית לשירות, לא יוכלו לקבל אחת.

    "כשאתם שולחים הודעה, היחיד שיכול לקרוא אותה הוא האדם, או קבוצת הצ'ט, שאליו שלחתם אותה", אמרו המייסדים המיליארדרים של ווטסאפ, ג'ן קום ובריאן אקטון, כשהכריזו על פריסה מלאה של ההצפנה בשירות באפריל 2016.

    "איש לא יכול להסתכל לתוך ההודעה הזו. לא פושעים ממרחבי הסייבר. לא האקרים. לא משטרים דכאניים. אפילו לא אנחנו".

    חודש בלבד לאחר פריסת התוסף, בית משפט ברזילאי חסם את הגישה לשירותי האפליקציה למשך שלושה ימים, לאחר שהחברה סירבה לציית לצו לשיתוף מידע אודות משתמשים עם הרשויות, במסגרת תיק לאיתור סוחרי סמים.

    קום המייסד טען אז שהורו לחברה שלו "להסגיר מידע שחזרנו ואמרנו שאין לנו".

    אז מדוע שרת ההגנה הבריטית טורחת אפילו להשמיע קריאה פומבית לקבלת גישה להודעות של ווטסאפ? סיבה אחת יכולה להיות רושם ציבורי. הממשלה נראית טוב יותר כשהיא מפעילה לחץ על חברות טכנולוגיה כמו ווטסאפ, שיסייעו לחקירה שלה, במקום למשוך בכתפיה ולומר שהיא לא יכולה לעקוף את תקני ההצפנה.

    שרת הפנים הבריטית אמבר רוד | צילום: Government of UK, ויקיפדיה

    מצד שני, יתכן גם שהרשויות מחזיקות בתקווה שווטסאפ תגיע איתן לפשרות במטרה לסייע להן בעניינים של ביטחון, בשל שינויים שהחברה כבר ביצעה לאחרונה במדיניות הפרטיות שלה.

    באוגוסט 2016 ווטסאפ עוררה סערה בקרב משתמשיה כשהודיעה שהיא משנה את מדיניות הפרטיות שלה בפעם הראשונה מזה ארבע שנים, במטרה לשתף יותר מידע לגבי המשתמשים שלה עם פייסבוק. הדבר יאפשר לפייסבוק להכווין בצורה מדויקת יותר את מודעות הפרסום שלה כלפי משתמשי ווטסאפ שמסתכלים גם בפיד שלהם בפייסבוק.

    שירותי המודיעין הבריטיים מקווים שמשמעות הדבר היא שווטסאפ עשויה להיות גמישה מספיק כדי לעשות עוד וויתורים ושינויים - על אף ששוב, הדבר נראה חסר סיכוי.

    במקום למתוח שוב את פניה של מדיניות הפרטיות שלהם, מייסדי ווטסאפ יצטרכו לבצע פניית פרסה גדולה יותר בכל הנוגע להצפנת התוכן בין משתמשי הקצה שלה על מנת שיוכלו לאפשר כל סוג של גישה ממשלתית בדלת אחורית לאפליקציה. וזה בהחלט עשוי להיות וויתור אחד יותר מדי מבחינתם.

  • גלריות
    מדורים
    דירוגים
    ראשי