• "מגיל צעיר התעניינתי בעולם המחשבים והאלקטרוניקה ותמיד היתה לי תמיכה מהבית"

    מהפכת האינטרנט של הדברים תחבר בשנים הקרובות כמעט כל מכשיר שימושי אל הרשת ותאפשר לנו לשלוט בתפעולו, להפיק ממנו מידע חשוב ולשדרג את יכולותיו • זמינגו הישראלית, שבבעלותה של מאיה זלצברג, בונה את האפליקציות שיאפשרו לנו את כל זה
    20/07/2018 | יובל הירשהורן

    ב-1980, הרבה לפני שאייפון הפך לאיבר דיגיטלי שמחובר לגוף שלנו, אמר סטיב ג'ובס ש"הגבול בין חומרה לתוכנה הולך ונהיה דק יותר ויותר". את החיבור שג'ובס זיהה כבר אז חברות כמו זמינגו מרחיבות היום אפילו יותר. "ג'ובס הקדיש את הקריירה שלו כדי לייצר מערכת יחסים בין אנשים למכשירים", אומרת מאיה זלצברג (36), מייסדת שותפה של קבוצת זמינגו (Zemingo) הישראלית, אחת השחקניות המובילות היום בעולם בתחום פיתוח אפליקציות לשוק האינטרנט של הדברים (IoT).

    לדירוג הנשים המלא של פורבס ישראל 2018

    "הטכנולוגיה של זמינגו עוסקת באינטגרציה בין מכשירים לבני אדם. כל העולם הזה השתנה בשנים האחרונות. לפני עשר שנים, אם קנית מוצר טכנולוגי, כמו מכונת קפה, מצלמה וכו', קיבלת את העובדה שמאותו רגע הוא מתחיל להתיישן. הפרדיגמה הזו משתנה, והיום הלקוחות מצפים שהמוצר ימשיך להתחדש להם בידיים. זה סוג של מהפכה. במקום שמשתמש יצטרך להחליף מוצר פיזי בכל פעם שיוצאת גרסה חדשה, היום הוא מקבל את העדכונים למכשיר בצורה אוטומטית".

    זלצברג. "ליצור מערכת יחסים עם המשתמשים" | צילום: חן גלילי

    בזמינגו מבקשים להפוך חוויית קנייה חד פעמית למערכת יחסים מתמשכת בין היצרן למשתמש הקצה, מתוך הבנה שהערך הכי גדול של חברות טכנולוגיות הוא מאגר המשתמשים שלהן. את המשימה הזאת מבצעת זמינגו באמצעות פלטפורמת הקופיילוט (Copilot) שלה - פלטפורמת IoT שמחברת את ממשק הניהול אל המוצר הפיזי ומספקת כלים לניתוח של השימוש במוצר, לתמיכה ולאינטראקציה אוטומטית עם משתמשי הקצה שלו.

    אם לנסות לפשט את העניין, הפלטפורמה של זמינגו מאפשרת לה לבנות ללקוחותיה (יצרני מכשירים חכמים) אפליקציות שיאפשרו למשתמשי הקצה לתקשר בצורה טובה עם המכשירים ולנהל "מערכת יחסים" לאורך זמן עם היצרן - כזו שנבנית באמצעות עצות מותאמות אישית, למשל, ושדרוגים ועדכונים של יכולות המכשירים. מן הצד השני, הפלטפורמה מאפשרת ליצרן להפיק אינפורמציה שימושית על בסיס נתונים המתקבלים משימוש לקוחות הקצה במכשיר החכם.

    לפי זלצברג, רוב היצרנים עוברים כיום ממצב של מכירה בודדת למודל של מכירת מוצר יחד עם מנוי חודשי. "בעזרת ניהול התקשורת השוטפת מול המשתמשים, קופיילוט מגדילה משמעותית את מספר המשתמשים שמשלמים על מינוי חודשי או קונים חלפים ומוצרים נוספים", היא אומרת.

    ואיך עושים את זה? בשתי מילים, טוענת זלצברג - חוויית משתמש. "כמו בכל קטגוריה צרכנית, גם אפליקציות למכשירים חכמים צריכות לתת ערך אמיתי למשתמשים, ליצור מערכת יחסים איתם ולהמשיך לחדש".

    להישאר ממוקדות

    זמינגו, שהוקמה ב־2008 ממש לאחר השקתו של המכשיר ששינה את העולם - הסמארטפון - לא כבולה למכשיר החכם הזה, הגם שהוא הנפוץ ביותר מבין המכשירים החכמים. "הפלטפורמה שלנו כתובה על שרת ויושבת על ענן, כך שאפשר להתממשק אליה באמצעות אפליקציה שפועלת גם על מכשירים אחרים, כמו מכשירים מונחי קול בסגנון Alexa ו־Google Home, שהופכים היום לסטנדרט בצפון אמריקה, וגם באמצעות פלטפורמות עתידיות שיפותחו", היא אומרת.

    "אני מאמינה שבעוד עשר שנים רוב המכשירים שאנחנו מכירים יהיו מחוברים לאינטרנט, ולצד בעיות הפרטיות והאבטחה, אני מאמינה שיש בכך ערך עצום עבור המשתמשים. אני לא רואה סיבה שמכונת הנספרסו שלי לא תודיע לי שעומדות להיגמר לי הקפסולות, או שהבית שלי לא יעבור למצב לילה כשאני הולכת לישון, ינעל את הדלתות, יגיף את התריסים וינהל את התאורה".

    בראשית הדרך סיפקה זמינגו את שירותיה באופן פרטני לכל לקוח, לפני שפיתחו את הקופיילוט, שמוצעת כחבילת בסיס, ועליה מוצעים שירותים משלימים, עם לוח בקרה וכלי ניתוח שמתאימים לכל לקוח. אחד הלקוחות הראשונים היה חטיבת המובייל של חברת FLIR, יצרנית מצלמות האבטחה האמריקאית, ששווי השוק שלה נאמד היום בכ־7.6 מיליארד דולר ושסומנה על ידי פורבס כאחת מ־200 החברות הקטנות המבטיחות בארה"ב כבר ב־2006. "התמקצענו בתחום של מצלמות אבטחה, אבל עם ההתגלגלות הטכנולוגית וההתפתחות של המצלמות עצמן, נדרשנו למוצרים נוספים", מספרת זלצברג. "כדי שהלקוח יידע לתמוך בעדכוני חומרה, היינו צריכים לפתח עבורו פיצ'ר שיודע לעדכן תוכנה במכשירי הקצה בצורה אוטומטית".

    העברת המידע פועלת בשני הכיוונים. המערכת לא רק אוספת מידע על משתמש הקצה, היא גם יודעת למסור לו מידע רלוונטי. "אם בעבר יצרנו קשר עם המשתמש באמצעות התראות פשוטות, היום יש הודעות מותאמות אישית לכל משתמש קצה, ואלה מבוססות על ניתוח נתוני השימוש שלו במוצר", מתארת זלצברג.

    המהפכה הגדולה הבאה בתחום האינטרנט של הדברים היא כמובן המכוניות החכמות ושיאן הצפוי - הרכב האוטונומי. לאור היכולות שהפלטפורמה של זמינגו מציגה והעובדה שאין לה מתחרים ישירים, כפי שטוענת זלצברג ("יש חברות שמפתחות אפליקציות ויש כאלה שעושות ניתוח. אנחנו יודעים לספק ללקוחות את הכל בחבילה אחת"), מדובר בפוטנציאל רב. זלצברג מאשרת שהחברה פעילה במספר פרויקטים בתחום, אבל בגלל הסכמי חיסיון מידע, היא לא יכולה לפרט.

    בשנים האחרונות נטלה קופיילוט חלק בכמה מהפיתוחים החדשניים והמסקרנים סביבנו בעולם ה־IoT. למשל Alvio, מכשיר שמאמן את ריאותיהם של ילדים עם בעיות נשימה, כמו אסטמה, באופן שוטף באמצעות משחק ומספק להורה ולרופא דוח התקדמות; או Tempdrop - צמיד שמודד את מחזור האישה בעזרת חיישנים ומדווח לה באמצעות הסמארטפון על השלב שבו היא נמצאת במחזור החודשי שלה ועל מידת הפוריות שלה.

    במוצרים אחרים סייעה זמינגו בניהול של קסדת אופניים חכמה, שמתריעה על סכנות בדרך ועל כלי רכב בשטחים מתים של הרוכב, ושיפרה באופן משמעותי את תחום מצלמות האבטחה. אמנם החברות צריכות להגיע אל זמינגו, כשהן כבר מצוידות בחומרה שמסוגלת להתחבר לאינטרנט, אך הניסיון העשיר של הקבוצה מאפשר לה גם לייעץ וללוות את לקוחותיה בדרך לשם.

    והיתרון של זמינגו? לדברי זלצברג, קודם כל העובדים, כמאה במספר. "לזמינגו יש יתרון לא הוגן של אנשים חזקים במיוחד. דאגתי לגייס את האנשים המוכשרים ביותר. כמו כן, חברות רבות בוחרות להתמקד בהרבה ורטיקאלים, ואנחנו מאוד מפוקסים".

    לא מחכים למהפכות. יוצרים אותן

    לזלצברג, שעד לאחרונה שימשה כמנהלת הפיתוח של קבוצת זמינגו, תואר ראשון בהנדסת תוכנה מאוניברסיטת בן גוריון. "מגיל צעיר התעניינתי בעולם המחשבים והאלקטרוניקה ותמיד היתה לי תמיכה מהבית", היא מספרת. "אני אוהבת מאוד גאדג'טים ולכן ההתגלגלות שלי לתחום היתה טבעית. האייפון הראשון שיצא ריתק אותי, וראיתי בו המון פוטנציאל. היה לי ברור שזה מה שאני רוצה לעשות, וכיוון שהתחום היה בחיתולים הובלתי בעצמי את המהלך".

    זלצברג יזמה מיט־אפים, הדריכה קורסים וחברה לחברות גדולות כדי לייצר אפליקציות חדשניות. "האתגר הטכנולוגי נתן לי את תחושת הסיפוק וההנאה שאפשרו לי להמשיך לרוץ קדימה", היא אומרת. "היינו מהחברות הראשונות שפיתחו אפליקציות מורכבות לסמארטפונים, וזה נתן לנו יתרון גדול".

    כיום, לאחר עשור של פעילות, קבוצת זמינגו מורכבת משש חברות בנות, ארבע מהן הוקמו על ידי המייסדים ושתיים נרכשו. מחזור המכירות השנתי של הקבוצה עומד על כ־10 מיליון דולר, שמגיעים בעיקר ממכירת רישיונות לשימוש ב־קופיילוט ושירותים מקצועיים נלווים. החברה גדלה בלי משקיעים, תוך הישענות על הון עצמי, אך אנשיה לא שוללים אפשרות להנפקה בעתיד. 90% מעובדי החברה פועלים בארץ והיתר בניו יורק, אך רוב לקוחותיה הם אמריקאים. זלצברג, שתפקידה הנוכחי כולל את האחריות לשימור הקשר עם הלקוחות, עברה לגור בניו יורק עם בן זוגה ושלושת ילדיה לפני כשנה. בן הזוג, ציקי נפתלי, הוא מנכ"ל זמינגו והיה למעשה הגיוס הראשון שלה לחברה.

    איך אתם משלבים בין עבודה לזוגיות?
    "במשרד לכל אחד יש תחום האחריות שלו. אנחנו סומכים זה על זה, שכל אחד יעשה בתחומו את ההחלטות הנכונות ביותר. מובן שעדיין יש ביומיום נקודות חיכוך לא מעטות, ואנחנו עלולים לקחת איתנו הביתה ויכוחים שאנחנו נכנסים אליהם בעבודה, אבל הסוד הוא בהערכה ובפירגון הדדי".

    התחושה היא שאין הרבה מהנדסות תוכנה שמקימות חברות טכנולוגיה. שגם פה יש עדיין הטיות מגדריות.
    "לדעתי, בחירת קריירה בימינו היא פחות מגדרית ויותר תלויה ביכולות ובאופי. חמישים אחוז מתפקידי המפתח המאתגרים בזמינגו מאוישים על ידי נשים. אני מאמינה שנשים וגברים כאחד יכולים להצליח במקצוע, אם יש להם התכונות שצריך בו, כמו קשיחות, ענייניות וחוסר פשרות. ייתכן שאלה נחשבות לתכונות גבריות מצד אחד, אבל מצד שני רוך ורגישות יכולים להיות גם יתרון משמעותי, במיוחד בתחום חוויית המשתמש. תמיד יהיו פערים בין גברים לנשים בכל מקצוע, כי מחקרים מצאו שיש בינינו הבדלים בפעילות המוחית למשל, אבל זה זניח. בסוף זה עניין של יכולות. אין היום חסמים בפני נשים, חוץ מתפיסות ומסיוע שמקבלים מהבית".

    לדירוג הנשים המלא של פורבס ישראל 2018


  • גלריות
    מדורים
    דירוגים
    ראשי