• בחזרה לעתיד: הטכנולוגיה התרמו- אלקטרית עומדת לכבוש את העולם

    מרבית אמצעי הקירור בימינו מבוססים על מדחסים – רכיבים גדולים מגושמים ולעיתים גם מזהמים • עכשיו מנסה פרופסור יוצא נאס"א להחזיר לאופנה אלטרנטיבה מן העבר • הכירו את היזם שמאמין שהדבר הגדול הבא בתחום הקירור הוא בכלל טכנולוגיה כושלת שהומצאה במאה ה־19
    31/10/2019 | אלכס קנאפ

    מנכ"ל פונוניק (Phononic), טוני אטי, מחייך כאשר המהנדס הראשי של החברה מחזיק קופסה שחורה בגודל תיבת דואר במטה החברה בדורהאם, צפון קרולינה. התיבה מספקת את כל הכוח הנדרש לחמם ולקרר מזרן חכם, בזכות השבבים של פונוניק ששולחים זרמים מווסתי חום למיטת ההייטק. האלטרנטיבה הקונבנציונלית, הכוללת ויסות באמצעות אוויר חם וקר, היתה גדולה פי מאה, ותפסה יותר מקום מהמזרן עצמו.

    הכתבה מופיעה בגיליון אוקטובר 2019 של פורבס ישראל

    לרכישת הגיליון לחצו כאן

    לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עיקבו אחרינו בפייסבוק ובאינסטגרם

    "אנחנו בהחלט רוצים שידעו שבתוך המזרן נמצא מנוע קירור הליבה שגורם לכל זה לעבוד", אומר אטי. המשקיעים, בהם Venrock ,GGV Capital ומייסד Nest טוני פאדל, חבר דירקטוריון, השתכנעו מהפוטנציאל והשקיעו 159 מיליון דולר. פורבס מעריך כי פונוניק ייצרה הכנסות של 10 מיליון דולר בשנה שעברה בזכות מכירות של רכיבי קירור, מקררים ומקפיאים. החברה סירבה להתייחס למכירות.

    אטי. מאמין בטכנולוגיה שהעולם זנח | צילום: Evan Kafka

    שיתוף הפעולה עם ייצרנית המזרנים Bryte Labs היה ציון דרך. אטי (45) מדען בנאס"א לשעבר, שהפך ליזם, בילה את העשור האחרון בניסיון לשכנע חברות תעשייתיות שיחידות קירור גמישות של פונוניק יכולות לקרר תרופות ומזון באופן מהימן וזול יותר מאשר מקררים מסורתיים שמשתמשים במדחסים מכניים רעשניים ומגושמים (אלה גם פולטים גז פריאון המזיק לסביבה). הוא לא תמיד הצליח.

    בימים הראשונים, מהנדסי התעשייה היו שומעים את המושג "תרמו־אלקטרי" ומסיימים את השיחה. לא מדובר בטכנולוגיה חדשה. למעשה, היא קיימת מאז 1830, אז גילה המדען הצרפתי ז'אן שארל פלטייה שזרם חשמלי שעובר לאורך שני חומרים מוליכים צמודים (בדרך כלל המתכת ביסמוט והמתכת־למחצה טלור) יוצר אפקט מצנן מצד אחד, כאשר החום נדחק החוצה. עם תחילתו של תהליך החשמול של הערים בשלהי המאה ה־19 האפקט הנושא כיום את שמו של פלטייה הבטיח דרך מהפכנית לשמור על הבית חם ועל האוכל קר - ואז הפך לכלי מסחרי. פגמים זעירים במוליכי המתכת הפכו את התהליך ללא אמין ולא יעיל, במיוחד לאחר גילויו של גז הפריאון בשנות העשרים (חומר הקירור הכימי שפוגע בשכבת האוזון). במהלך המאה ה־20 הקירור התרמו־אלקטרי נדחק ברובו לשימושי נישה, כמו לייזרים וצ'ילרים ביתיים.

    נלחמים במורשת

    היה נדמה שזמנה של הטכנולוגיה הזו עבר, אבל אז הגיעו פריצות דרך בעולם המחשבים, כמו המיקרו־צ'יפ. אותה הטכנולוגיה של שנות השמונים שאפשרה למהנדסי אינטל לארוז טרנזיסטורים זעירים על שבבי סיליקון, הפכה גם את הפאנלים הסולאריים לדקים יותר והובילה לפיתוח טכנולוגיית ה־LED לנורות, טלוויזיות ומסכי מחשב. כעת, אומר אטי, הגיע תורה של הטכנולוגיה התרמו־אלקטרית.

    אטי, פרופ' לכימיה אורגנית מאוניברסיטת דרום קליפורניה, גדל בבפאלו, ניו יורק, במשפחה איטלקית־אמריקאית. בתום הלימודים הצטרף למעבדה להנעת סילון של נאס"א בפסדינה כעמית מחקר בשביל הפוסט־דוקטורט שלו. אבל החיידק היזמי גרם לו לעזוב את המעבדה בשנת 2000 כדי להתחיל להשקיע. באותה תקופה הוא גם קיבל את תואר ה־M.B.A שלו.

    במהלך תקופה זו, הוא פגש את פרופסור פטריק מקאן מאוניברסיטת אוקלהומה, שחקר את נושא הקירור התרמו־אלקטרי. בהשראת המחקר, אטי ומקאן הקימו את פונוניק בשנת 2009 עם מאט טרווית'יק, אז שותף בקרן הון הסיכון ונרוק. המייסדים התמקמו בדורהאם, מגובים בשני מיליון דולר מונרוק ומענק של 3 מיליון דולר ממשרד האנרגיה האמריקאי.

    כשהחברה החלה בשיווק יחידות הקירור שלה, המורשת המאכזבת של הטכנולוגיה התרמו־אלקטרית התגלתה כמכשול. אטי החליט שפונוניק תבנה מוצרים משלה בשווקים המאתגרים ביותר, בהנחה שהצלחה שם תהדהד החוצה. "הלכנו לבריון בגן המשחקים וחבטנו בו ישר בפרצוף כדי להוכיח שהטכנולוגיה שלנו קיימת", הוא אומר.

    נוקאאוט

    האגרוף הראשון כוון לשוק מדעי החיים. מגובה ב־15 מיליון דולר נוספים של כספי הון סיכון, פונוניק החלה להציע לבתי חולים ומרכזי מחקר שורה של מקררים שהציעו בקרת טמפרטורה עדינה יותר ומקום רב יותר באותו שטח מרובע, מאשר מקררים מבוססי מדחס. ההימור היה גבוה. "אם אנחנו מסכנים תרופות, חיסונים ומוצרים פרמצבטיים יקרים, המוניטין שלנו יפגע", הוא נזכר.

    פונוניק חתמה על עסקאות עם חברות כמו Raleigh, ו־UNC Rex Healthcare והעבירה אלפי יחידות קירור רפואיות או מעבדתיות בשנה. המתחרים הבחינו, ובשנת 2018 Thermo Fisher Scientific, ששווה 112 מיליארד דולר, חתמה על עסקה בלעדית לשימוש בשבבים של פונוניק בשני קווי מקררים שמחירם נע בין 3,100 דולר ליותר מ־6,000 דולר. פונוניק מצפה לשלוח השנה יותר מ־5,000 מוצרים לתעשיינים מתחום מדעי החיים, הן כיחידות קירור של Thermo Fisher והן של המותג Evolve שלה.

    האגרוף השני של החברה כוון לנישה של הטכנולוגיה התרמו־אלקטרית: קירור הלייזרים המשמשים בתעשיית הסיבים האופטיים באינטרנט. לטענת פונוניק, רכיבים אלה, שיכולים להימכר בפחות מ־20 דולר, מציעים יעילות גבוהה ב־30%־10% לעומת מתחרים תרמו־אלקטריים, כמו TEC Microsystems. זה יכול לחסוך אלפי דולרים מעלויות של מרכז נתונים. בשנתיים האחרונות, פונוניק העבירה יותר משני מיליון רכיבי קירור לייזר שהיוו כ־30% מסך ההכנסות ב־2018. הם ככל הנראה יכניסו השנה מחצית מההכנסה הצפויה לפי פורבס - 20 מיליון דולר.

    יקר אבל יעיל

    פונוניק יכולה להיות מאוד מרוצה, היא הוכיחה את עצמה בחצר בית הספר, אטי עבר כעת למזנון, שוק הקירור העולמי המגלגל 33.5 מיליארד דולר. בשנת 2019 חתמה החברה שמעסיקה כבר 140 עובדים על חוזה עם פפסי למכירת כמה מאות מקררים.

    המשוכה הגדולה ביותר שעומדת בפניה היא העלות הראשונית. מקררי המזון והמשקאות שלה נוטים להיות יקרים יותר מיחידות מדחס מסורתיות. פרמטרים כמו אמינות וחיסכון בעלויות (שטח פנים גדול יותר פירושו פחות מילוי מחדש למשל) אמורים לפצות על כך, אומר אטי.

    "כשהם יהפכו מאוזנים יותר פיננסית, העלויות ירדו והם יהפכו להיות יותר ויותר רלוונטיים בענף כמו שלנו", אומר סגן נשיא פפסי רנדי קווירק, שמעריך כי למפיץ של פפסי יידרשו שלוש שנים וחצי כדי להחזיר את העלויות הנוספות של מקרר פונוניק.

    הספקנות המוקדמת הולכת ודועכת, למרות שאטי עדיין נלחם באינרציה של תעשייה שנוח לה עם טכנולוגיה בת מאה שנה. כצעד שיווקי נוסף שיסייע לחברה ולהפצת הטכנולוגיה שלה, פונוניק מייצרת המון מקפיאים לתצוגת מוצרים עבור חברות כמו יוניליוור, הבעלים של שתי ענקיות גלידה. החברה עובדת גם עם שותפים באסיה כדי לחקור ולפתח טכנולוגיות למיזוג אוויר בחדרים.

    לקוחות מסוימים "דואגים לעדכן אנשים אחרים שהם כבר לא קונים פתרונות קירור מבוססי מדחס", אומר אטי. "זה משהו מאוד חזק ומשמעותי בעיניי".

    הכתבה מופיעה בגיליון אוקטובר 2019 של פורבס ישראל

    לרכישת הגיליון לחצו כאן

    לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עיקבו אחרינו בפייסבוק ובאינסטגרם

  • גלריות
    מדורים
    דירוגים
    ראשי