• לא רק ביטקוין: האם טכנולוגיית הבלוקצ'יין מבטיחה אינטרנט חדש?

    טכנולוגיית הבלוקצ'יין מבטיחה הרבה יותר מאשר המטבעות הדיגיטליים עצמם • עקרון הביזוריות שעומד בבסיסה עשוי לשנות את הכלכלה כולה • בדרך לשם נידרש להתמודד עם כמה אתגרים גדולים – מעלויות אנרגטיות אדירות, דרך סוגיות של אבטחה ועד רגולציה
    04/12/2018 | אבישי עובדיה

    שוק המטבעות הדיגיטליים צלל ואיבד השנה למעלה מ־70% מערכו, אבל הטכנולוגיה שעליו הוא מתבסס - הטכנולוגיה הביזורית - נמצאת בשיא של כל הזמנים. היכן שרק תסתכלו, תמצאו חברות בלוקצ'יין ומטבעות דיגיטליים, אינספור מפתחים ומשתמשים ובעיקר סכומי עתק שמושקעים בתחום הלוהט. 

    הכתבה פורסמה כחלק מפרויקט האתגרים הטכנולוגיים הגדולים, והיא מופיעה בגיליון נובמבר 2018 של פורבס ישראל

    לרכישת גיליון חייגו 077-4304645

    לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל

    לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק

    חגיגות העשור למטבעות הקריפטוגרפיים מתקבלות ברגשות מעורבים. הפריצה לתודעה הושלמה, ושמו של המטבע הווירטואלי הפופולרי בעולם שגור בפי כל (מישהו אמר ביטקוין?), אך מנגד השוק מתאפיין בתנודתיות במחירי המטבעות האלה, שגורמת לרתיעה מהשוק החדש והתזזיתי ומשאירה משקיעים לא מנוסים על הגדר.

    אינספור החלטות רגולטוריות ברחבי העולם לטובת הסדרת התחום | צילום: shutterstock

    מי שאינו מתנדנד ומתמהמה הם חברי קהילת המטבעות הדיגיטליים ויזמי ומפתחי היישומים הביזוריים. מבחינתם, דבר לא השתנה, והבאזז התקשורתי שדעך סביב הביטקוין וחבריו דווקא חיובי: הוא מספק את השקט הדרוש ליצירה של כלכלת העתיד.

    זקני השבט הטכנולוגי יאמרו שההיסטוריה פשוט חוזרת על עצמה. גם בראשית ימיו של האינטרנט לא היה ברור לציבור הרחב מה עושים עם הטכנולוגיה הזו, ועברו שנים רבות עד שהאינטרנט הפך למצרך חובה בכל בית. מהזווית העסקית, גם מהפכת האינטרנט לוותה בבועה, שבמסגרתה נופחו סכומי ההשקעה והשווי המנייתי של חברות הייטק, אולם אחרי הפיצוץ הגדול עלו ובאו ענקיות הטכנולוגיה, שבמוצריהן כולנו משתמשים מדי יום.

    ממידע לערך

    אם מהפכת האינטרנט ביססה את היכולת שלנו להעביר מידע באופן חופשי ומיידי בין משתמשים, הרי שהמהפכה הביזורית שואפת לאפשר לנו להעביר ערך באופן חופשי ומיידי וללא צד שלישי מפקח.

    זה נעשה באמצעות שיטת מחשוב חדשנית, המבוססת על רישום המידע באופן מבוזר אצל כל משתמשי הרשת; ניתן לשמור מאגר מידע מוצפן אצל כל המחשבים המחוברים לרשת מסוימת, לעדכן אותו באופן סימולטני ולמנוע אפשרות עריכה או שינוי מאגר הנתונים.
    לדוגמה, המאגר יכול להכיל רשימה של העברות כספיות שבוצעו ברשת ולהציג לכולם את הסכום, כתובת המחשב השולח וכתובת המחשב המקבל עבור כל העברה.

    "בלוקצ'יין", כפי שמעיד עליו שמו, הוא "שרשרת של בלוקים", כשכל בלוק מכיל כמות מוגבלת של נתונים וכל בלוק מקושר לבלוק שלפניו באמצעות מנגנון הצפנה בלתי שביר. בניגוד לתהליך העברת ערך קלאסי (למשל העברה בנקאית), שבו קיים גוף שלישי מפקח, כמו המערכת הבנקאית, שמאמת את פרטי השולח ופרטי המקבל ומשמש מתווך אמין על שני הצדדים, ברשת המבוזרת כלל המשתמשים יכולים להשתתף בתהליך אימות המידע ובפעילות הרשת בכל רגע נתון.

    עם זאת, מנגנון אימות שכזה דורש שימוש בכמות אנרגיה אדירה. מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי, מצביע על האתגרים הטכנולוגיים שעומדים לפתחו של המטבע הדיגיטלי:
    "הנחת היסוד שדרושה לתפקוד המערכת הזו היא שלא יהיה שום גורם זדוני, שעומדת לרשותו עוצמת חישוב העולה על זו של כל שאר הרשת, ובכל רגע נתון הוא יכול להשתמש בה בשביל לבצע מתקפה ולפגוע בפעילות התקינה שלה. האם ניתן באמת למנוע מצב כזה? התשובה היא כן, אם מקדישים משאבים רבים לפעילות ה'כרייה' (רתימת כוח המחשוב של העמיתים לרשת - פתירת בעיות מתמטיות ותגמול בביטקוין א.ע), יותר ממה שכל תוקף מסוגל להשיג", הוא מציין.

    "אבל גם אם מצליחים למצוא לכך מימון, מדובר בעלות מערכתית לא מבוטלת, שפוגמת מעט בבשורה של ביטקוין כמערכת יעילה בהרבה מזו הקיימת. כמו כן, לא ברור כלל מאיפה יגיע המימון, כשאין גוף אחד שלוקח אחריות על העניין, וכל משתתף מעדיף לגלגל את העלויות על האחרים. כמובן, עלו רעיונות רבים מקדמי פתרון, אך הם טרם הוכיחו את עצמם".

    מכבדים וחושדים

    גם ברמה התפעולית והרגולטורית ישנם אתגרים משמעותיים לטכנולוגיית הביזוריות. התאגידים הפיננסיים, המוסדות הרגולטוריים וענקיות הטכנולוגיה חוששים מעתיד שבו צומת מעבר המידע (ואיתו גם הכסף) אינו נמצא עוד בשליטתם הבלעדית, אלא בידי הבעלים האמיתיים שלו - כל אחד ואחת מאיתנו.

    יתכן שאין זה צירוף מקרים שממציא הביטקוין השיק את המסמך הראשוני שלו מיד לאחר שיא משבר הסאבפריים בארצות הברית בשנת 2008, שהביא לקריסתם של בנקים וחברות פיננסיות ומחיקתם של טריליוני דולרים ברחבי העולם. במשבר הסאבפריים הונו של הציבור הרחב הוחזק בידי גופים פיננסיים שנחשפו לסיכון, ואילו מטבע הביטקוין שואף לבזר את השליטה על ההון ולהגן על המחזיקים בו מפני השלכות חיצוניות.

    בינתיים נדמה, שתאגידי הענק לא יושבים על הגדר ונוקטים בשיטת כבדהו וחשדהו בכל מה שקשור לבלוקצ'יין ולקריפטו; מצד אחד ענקיות הטכנולוגיה והפיננסים מקימות מחלקות ענק של פיתוחי בלוקצ'יין לטובת שימושן הפרטי, ומצד שני הן מסתכלות החוצה בחשש ליום שבו לא יהיה בהן צורך, ואפליקציית ארנק למטבעות דיגיטליים במכשיר החכם שלנו תחליף את כרטיס האשראי וחשבון הבנק של כולנו.

    תנודתיות גדולה. המטבעות הקריפטוגרפיים | צילום: shutterstock

    אך המהפכה הביזורית לא עוצרת רק בהעברת כסף דיגיטלי ממשתמש למשתמש. ביטול הצד השלישי המפקח והחזרת השליטה למשתמש רלוונטיים כמעט בכל תחום ושוק בעולם - החל בגופים רגולטוריים וממשלות (מערכות הצבעה מאובטחות ומבוזרות למשל), דרך שוק הנדל"ן העצום, שבו נעשית "טוקניזציה" (הנפקת מטבעות אל מול החזקה בנכס כלשהו) של בניינים ואפשרות השקעה ומסחר מיידי בהם, וכלה ברשתות חברתיות, שבהן המידע אינו נשמר בשרתי החברה, ואין לה שליטה על המשתמשים.

    הפיתוחים הללו מביאים לפתחו של הרגולטור שאלות מורכבות. "איך ניתן ליהנות מהחדשנות תוך צמצום מקרים של גניבות, הונאות ושימוש במטבעות לצורכי פשיעה? ובאיזה אופן יכולה הטכנולוגיה הביזורית החדשה להתממשק עם המערכות העסקיות והמשפטיות המסורתיות?", מפרט רוזנפלד ומעלה סוגיה נוספת - האם היענות לדרישות הרגולטוריות לא תעקר רבים מהעקרונות שעליהם מושתתים השירותים מבוססי הבלוקצ'יין, כגון חופש, עמידות לצנזורה, פרטיות והעצמה אישית?

    השנה החולפת לוותה באינספור החלטות רגולטוריות ברחבי העולם, שרובן המכריע לטובת הסדרת התחום ומלחמה חסרת פשרות בהונאות גיוסי הון, הלבנות כספים ושידול משקיעים אסור. נדמה שימי "המערב הפרוע" שליוו את התעשייה הצעירה באים לקיצם, ותקופה חדשה ממשמשת ובאה.

    בשנים הקרובות ייאלצו הרגולטורים להכריע סופית בסוגיות מורכבות בשוק, כהלבנות הון, אנונימיות ואבטחה. חברות שחשבו לשחזר את גיוסי הענק מתחילת השנה מתחילות להוריד ציפיות ולהתכוונן לסכומים נמוכים בהרבה, ולנוכח ההסדרה החוקית של התחום, ייפתח השער לעוד ועוד גופים פיננסיים מתוחכמים, שיזניקו קדימה את מהפכת הביזוריות.

    אבישי עובדיה הוא מנהל השקעות בקרן Collider Ventures, שותף מנהל של קהילת BlockchainJLM וחבר מחזור 2018 של Forbes 30Under30

    הכתבה פורסמה כחלק מפרויקט האתגרים הטכנולוגיים הגדולים, והיא מופיעה בגיליון נובמבר 2018 של פורבס ישראל

    לרכישת גיליון חייגו 077-4304645

    לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל

    לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק


  • גלריות
    מדורים
    דירוגים
    ראשי